הפסד שוטף

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - עמית כהן, משפטן

2/7/2011

ידוע ולדאבוננו שכיח למדי הוא הפסד הון שנוצר לבעל חברה שערב לחברתו, ונאלץ לפרוע לנושיה את נשיים. לא אחת נקבע בפסיקה כי בעל המניות יוכל לטעון להפסד הון אך ורק אם הוכיח כי לא קיים סיכוי ממשי לגבות את המגיע לו, כולו או חלקו, קרי לא די בכך שהחברה החייבת תיכנס להליכי פירוק, אלא ישי צורך בהוכחה כי אין בידיה אמצעים לחלק אף לא דיבידנד חלקי. במצב דברים זה, יותר לבעל המניות לנכות את הסכום שנאלץ לשלמו בתוקף הערבות כהפסד הון. הדברים דלעיל נכונים ויפים, כאמור, למצב בו ההפסד נוצר לבעל החברה שערב לחברתו, עם זאת מצב בו עסקינן בחברה ישראלית שהלוותה כספים לחברת בת שהינה חברה תושבת חוץ וזו, למרבה הצער, ירדה מנכסיה, דורש בחינה מעמיקה נוספת לעניין סיווג ההפסד כהוני.

לכאורה, חברת הבת תושבת החוץ הינה ישות נפרדת וככזו ברי כי כל הכנסה שהייתה עתידה לייצר היא בראש ובראשונה לשם הצלחתה ולמימוש תכליתה ולמצער בעקיפין תהא עבור חברת האם. מצב שכזה ראוי שייחשב הפסד הון לכל דבר ועניין. מאידך ישנם מצבים לא מעטים בהם חברת הבת הוקמה לשם העצמת רווחיה של חברת האם ו/או על שמירה על הונה, הא ותו לא. מצב שכזה יכול ויתרחש שעה בה חברת תכנון ישראלית מקימה חברת בת בחו"ל שכל פעילותה הינה באיתור לקוחות, ברם העבודה ממש תבוצע בישראל. במצב זה ברי כי חברת הבת אינה אלא זרוע שיווקית של חברת האם הישראלית וכי תכליתה הינו מקסום רווחיה של חברת האם ועל כן הכספים שהועברו אליה מחברת האם אינם אלא הוצאות שיווק למיניהן עבור חברת האם הישראלית. דוגמה נוספת יכולה להתעורר שעה שחברה פלונית ישראלית מבקשת לשמר לעצמה את מעמדה הבינלאומי שצברה במרוצת השנים ולשם כך מבקשת לפתוח חברת בת במדינה זרה.

מצב זה אינו אלא שמירה על ההון הקיים שכן הכספים שיועברו מחברת האם הישראלית לחברת הבת תושבת החוץ הם בבחינת תחזוק/שמירת המוניטין גרידא. הדוגמאות שמנינו לעיל ממחישות מצבים היפותטיים אך אפשריים, בהם מבחינה פיסקאלית נכון יהא אילו ההפסד שיגרם לחברת האם הישראלית כפועל יוצא מסגירתה של חברת הבת תושבת החוץ יסווג כהפסד שוטף כפי שמוגדר בסעיף 28 לפקודת מס הכנסה. סעיף 28 לפקודה קובע כי הפסדים מעסק או ממשלח יד, שאילו היו רווחים, היו נישומים לפי הפקודה, יהיו ניתנים לקיזוז כנגד ההכנסה החייבת של אותו אדם ממקורות אחרים באותה שנת מס.

חשוב לציין כי על אף האמור לעיל, הפסיקה טרם בחנה סוגיות שכאלו ואף על פי כן כל מקרה יבחן לגופו ועל כן קמה חובה על כל חברה ישראלית לפעול בשקיפות מלאה אל מול הרשויות בישראל.