חובת ניכוי מס במקור מתשלומים בעד שירותים

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - רוסלן ביקאנוב, משפטן

6/2/2010

חובת ניכוי המס במקור מחייבת (בסעיף 164) את משלם ההכנסה לנכות את המס שחייב בו הנישום (מקבל ההכנסה). במילים אחרות, חובה לנכות את המס מייד בעת תשלום ההכנסה. החובה לנכות מס במקור אינה חובה העוסקת במהותה של החבות במס, כלומר אינה חובה שקובעת את זהותו של הנישום החייב במס, אלא חובה העוסקת בגביית המס.

נציין, כי החובה אינה מסתיימת אך ורק בניכוי המס במקור כאמור מעלה, אלא חובה זה מתמלאת רק כאשר העברת המס לפקיד השומה התבצעה במועד, וכי הוגש דו"ח מתאים במועד. סעיף 2 לצו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), תשל"ז–1976 (להלן: "צו קביעת תשלומים") קובע, כי תשלומים בעד שירותים או נכסים יהיו הכנסה לעניין סעיף 164 לפקודה. תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז- 1977 (להלן: "תקנות ניכוי מתשלומים"), מכוח סעיף 164 לפקודה, קובעת, כי משלם המשלם למקבל תשלומים בעד שירותים או נכסים, ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור של 20%, אלא אם כן, שווים אינו עולה על 4,440 ₪ (נכון להיום).

חובת ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב חוץ

סעיף 170(א) קובע חובת ניכוי במקור מהכנסה חייבת המשולמת לתושב חוץ.
על מנת שתחול חובת ניכוי מס במקור, כאמור, צריכים להתקיים התנאים המצטברים הבאים:

• מבוצע תשלום בפועל;
• התשלום המבוצע הוא הכנסה חייבת בישראל;
• התשלום משולם לתושב חוץ;
• מההכנסה המשולמת לא נוכה מס במקור לפי סעיפים 161 ו-164 לפקודה;
• לא הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי המס כבר שולם או ישולם בדרך אחרת.

הואיל ומהתמורה שתשולם לחברות הזרות אמור להיות מנוכה מס במקור ע"י החברה הישראלית בהתאם לסעיף 164 לפקודה, הרי שלכאורה סעיף 170 אינו רלוונטי לענייננו. יחד עם זאת, הואיל וסעיף 1 לצו קביעת תשלומים ממעט מתחולת המונח "תשלומים בעד שירותים או נכסים", בין היתר, תשלומים שעליהם חלה חובת הניכוי במקור לפי דין אחר (חובת ניכוי לפי סעיף 170 לפקודה), נמשיך ונתייחס אף לפרשנות סעיף זה.

שיעור ניכוי מס במקור עפ"י סעיף 170 לפקודה הנו:

כאשר מקבל התשלום הוא יחיד – 25%.
כאשר מקבל התשלום הוא חבר בני אדם – 27% בשנת המס 2008, 26% בשנת המס 2009, 25% בשנת המס 2010.

על אף האמור לעיל, תקנות מ"ה (ניכוי מתשלומים לתושב חוץ), התשנ"ג – 1992 (להלן: "תקנות תושב חוץ") קובעות,
כי לא ינוכה מס במקור מתשלום לתושב חוץ בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• המס שולם ובידי המשלם אישור על כך בכתב מפקיד השומה. אישור בכתב הנו אישור מקורי בכתב מאת נציב מס הכנסה, פקיד השומה או רו"ח מורשה.
• בידי המשלם אישור בכתב הקובע שיעור ניכוי מס במקור אחר או פטור מניכוי לגבי אותו תשלום.
• הנציב הורה לגבי אותו סוג תשלום ניכוי מס במקור בשיעור אחר או פטור מניכוי מס במקור.

יישום בפרקטיקה

כאמור, מלשון סעיף 170 לפקודה למדים אנו כי על מנת שיקום חיוב בניכוי מס במקור חייבת ההכנסה המשולמת לתושב הזר להיות "הכנסה חייבת" בישראל. לרוב הכנסתן של חברות זרות במסגרת סעיף 170 תהיה מעסק, שמקורה בהתאם לסעיף 4א(א)(1) לפקודה הוא בישראל רק אם הפעילות העסקית מניבת ההכנסה מתקיימת בישראל. כלומר, אם הפעילות, כאמור, נתבצעת מחוץ לישראל, הרי שלכאורה סעיף 170 לפקודה אינו חל ואין חובה לבצע ניכוי מס במקור.