פנייה קלה ומהירה
בתאריך 1.1.07 נכנסו לתוקפן תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשכ"ז-2006 (להלן: "התקנות"). תקנות אלו מונות רשימה של תכנוני מס החייבים בדיווח. סעיף 2(10) לתקנות קובע כי עסקאות במדינות החתומות על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, תשמשנה מעתה מטרה לדיווח כתכנון מס בהתקיים אחד התנאים הבאים:
א. רכישה או החזקה של 25% מאמצעי השליטה, באופו ישיר או עקיף, בחברה תושבת מדינה החתומה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, אשר מרבית נכסיה בישראל או שמרבית הכנסותיה נובעות משימוש בנכסיה בישראל.
ב. קבלת תקבולים, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, בשווי כולל של 1 מיליון שקלים חדשים לפחות בשנת מס, בידי בעל מניות מהותי מאת חברה תושבת מדינה החתומה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, שמרבית נכסיה בישראל, או שמרבית הכנסותיה נובעות משימוש בנכסי החברה בישראל.
אי דיווח מקום בו הנישום חייב בדיווח יגרור מספר סנקציות:
1. הסמכות להטיל קנס מנהלי בסך 500 ₪ לחודש על נישום שלא דיווח במועד על תכנון המס החייב בדיווח בדו"ח השנתי {סעיף 188(א1)}.
2. הטלת "קנס גירעון" בשיעור של 30% מסכום תכנון המס, כאשר בוצע תכנון מס החייב בדיווח, ולאחר מכן, לאחר סיום כל ההליכים לרבות ההליכים בבית המשפט, הסתבר כי אותו תכנון מס מהווה עסקה מלאכותית {סעיף 191(ג1}.
3. הסמכות לפתוח בהליך פלילי כנגד נישום שלא כלל תכנון מס החייב בדיווח. העבירה הפלילית מוגדרת כטכנית ולא מהותית {סעיף 216(8)} והעונש המרבי עליה הוא עד שנה מאסר או קנס של עד כ-26,000 ₪ או שניהם.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
שיפורים במושכר עשויים ליצור חבות מס למשכיר ולאפשר לשוכר ניכוי הוצאות. מתי חל אירוע המס, כיצד מחושב הפחת ומהן השלכות השיפוץ על מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין? כל ההיבטים המשפטיים במאמר.
חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים. מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.
צברתם רווחים בחברה ולא חילקתם דיבידנד? בית המשפט העליון הכריע - והמס עשוי להגיע גם בלי חלוקת רווחים. בפסיקה תקדימית אישר בית המשפט העליון את חוקתיות המס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. גם הבקשה לדיון נוסף נדחתה. מה המשמעות עבור בעלי שליטה? מדוע נדחתה הטענה לפגיעה בזכות הקניין? ואילו החלטות עסקיות ומיסויות כדאי לבחון בעקבות הפסיקה? כל הפרטים וההשלכות במאמר המלא.
חיפוש 
סגור 
