זיכוי מעבירות מס של תושבות ת.פ. 2817/07 מדינת ישראל נ' דורון חסאן

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - שרון פישמן, עורך דין

12/5/2010

ביום 15.07.09 יצאה הכרעת דין (תחת ידה של כב' השופטת רוטפלד-האפט – שלום נצרת) בעניינו של מר דורון חסאן, אשר הואשם בהשמטת הכנסה מדוח – עבירה לפי סע' 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), שימוש במרמה- סע' 220(5) לפקודה וקבלת דבר במרמה – סע' 415 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

לטענת התביעה, הנאשם הגיש דוח שנתי לפקיד שומה צפת, לצורך קבלת הנחת ישוב ספר, בו הצהיר כי בין השנים 2003-2004 התגורר עם משפחתו בקרית שמונה כאשר למעשה התגורר באותם השנים ברמת ישי (יישוב אשר לא נכלל ברשימת יישובי ספר בצפון). כתוצאה מן האמור , קיבל הנאשם הנחה בסך 86,787 ₪ בחיוב במס.

הנאשם אשר יוצג ע"י עו"ד יוסי נקר, כפר בכל ההאשמות וטען כי הדירה המיוחסת לו ברמת ישי נשכרה עבור אביו הנכה, אשר חי בנפרד מאמו. עוד טען כי אמו המתגוררת ברמת ישי יחד עם אחיו הלוקה בפיגור שכלי קשה חלתה בתקופה הרלוונטית ועל כן נאלץ לטפל בה וחי תקופה ארוכה על קו קרית שמונה – טבעון- רמת ישי.

ביהמ"ש קיבל את גרסת הנאשם וקבע כי יש לבחון את תכלית מתן ההקלות ביישובי הצפון. תכלית זו נבחנה בהתאם להמלצות וועדת בן שחר אשר קבעה בין היתר כי "מתן הפטור ממס לתושבי יישובי הגליל נועד לעודד מעבר של תושבים לאותם יישובים". יחד עם זאת, פסק ביהמ"ש כי אין די במגורים בלבד באזור ספר, אלא המקום חייב להיות מרכז חייו של הנישום.

זאת ועוד, ביהמ"ש פסק כי על מנת שנישום ייהנה מן הפטור עליו להוכיח כי לא זו בלבד שהוא אינו מנהל "חיים כפולים" (במשמעות כי קיימים שני מקומות אשר ניתן להגדירם כמרכז חייו של הנישום) אלא שהוא אף לא שומר לעצמו את האפשרות המקבילה לחזור ולהתגורר ביישוב אחר, שאינו ברשימת יישובי הספר. הרציונאל מאחורי קביעה זו הוא בכך שהמדינה מבקשת להעניק את הפטור רק לאותם הנישומים "אשר בעת סכנה, בה מתממשת אותה אי נוחות בפועל מן המגורים באותם יישובים, לא קיימת עבורם האופציה לעזוב את יישוב הגבול אל המקום האחר.."

כאמור לעיל, ביהמ"ש זיכה את הנאשם מכל העבירות וקבע כי :
" בשנים הרלוונטיות וכפי שקבעתי כבר לעיל, גר הנאשם בקרית שמונה. בתוך כך אכן יצא מביתו בשעת בוקר מוקדמת וכן שב לביתו בשעה מאוחרת. עם זאת את כל שעותיו הפנויות מהתחייבויות, עשה בקרית שמונה. בדומה, שהה בקרית שמונה בסופי שבוע, אז וכפי עדותו בפני היה פטור מן הסיוע להוריו...... בהתנהלותו לא היה שונה אפוא הנאשם מכל אדם אחר היוצא בשעת בוקר מוקדמת לעבודתו (למשל במרכז הארץ) ושב לביתו בעת ליל. מרכז הארץ לא הופך בתוך כך למרכז חייו. לנאשם לא הייתה אופציית מגורים (ואין הכוונה לאופציה "לקרוס" על הספה בבית אביו או אמו) אלא בקרית שמונה. מרכז חייו היה אפוא בקרית שמונה וקביעה זו עומדת להבנתי עם תכלית החוק והרציונל מאחורי הענקת הפטור."