חיפוש
סניף מרכז: 03-6109100
סניף חיפה והצפון: 04-8147500
חיפוש
רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

האם סניף ישראלי של חברה זרה הנותן לה שירות ומקבל את כספו ישירות מהחברה הזרה, זכאי למע"מ בשיעור אפס?

0
מדורג 5 ע"י 2 גולשים

דירוג מאמר:

שאלה זו נדונה לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט הרי קירש) בעניין ע"מ 55563-09-14 אוסקר גרוס נ' מע"מ ת"א 3. באותו עניין דובר על חברה ישראלית (להלן: "המערערת") אשר שימשה זרוע של חברה זרה (להלן: "חברת האם").

חברות אלו פעלו בשוק הפיננסים, דרך העבודה הייתה כך: לקוחות ישראלים כגון חברות ביטוח וגופים מוסדיים היו מגיעים למערערת אשר הייתה מפנה אותם לחברת האם, ממנה הם היו מקבלים את השירות, ברם המערערת הייתה מבצעת עבור חברת האם את העבודה בפועל. הכסף עבור השירות שולם לחברת האם והיא זו שהייתה משלמת למערערת עבור עבודתה בשיטת ה-cost plus (עלות ההוצאות + עמלה). על כספים אלה שהועברו למערערת  נסוב הדיון.

המערערת טענה כי בגין כספים אלה חל מע"מ בשיעור אפס וזאת על-פי ס' 30(א)(5) לחוק מע"מ אשר קובע בגין כי מתן שירות לתושב חוץ יחול מע"מ בשיעור אפס, למעט מצב בו "נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל". בהתאם לכך המערערת טענה כי השירות ניתן רק לחברת האם ואין לה כל קשר ללקוחות בארץ. מנגד מנהל מע"מ (להלן: "המשיב") טען כי מעבר לשירות שניתן לחברה הזרה, ניתן שירות גם ללקוחות ישראלים ולכן חל הסייג. יצוין, כי בפרשה זו לא הייתה מחלוקת שמדובר על עסק בישראל שנתן שירות, אלא המחלוקת נסבה אם השירות ניתן רק לחברת האם כטענת המערערת או שמא גם ללקוחות בישראל כטענת המשיב, קרי השאלה הייתה האם חל מע"מ בשיעור אפס או שמא מע"מ בשיעור רגיל?

עובדות המקרה

עובדות המקרה מתארות כי המערערת הייתה מקבלת את פקודות המסחר מהלקוחות בישראל מעבירה אותן לחו"ל לחברת האם, ללא שיקול דעת כלל ושם היו מתבצעות העסקאות. ברם, בעת תקלה או בעיה של לקוח, היו מטפלים עובדים של המערערת בישראל. טיעונה העיקרי של  המערערת היה כי היא מהווה מוקד שירות טלפוני (call center) בלבד.

התשלום היה מתקבל על-ידי חברת האם כאמור והיא הייתה מעבירה למערערת את הכסף. התשלום אותו חברת האם הייתה מעבירה כלל כיסוי הוצאות ועוד 3.5% מסכום ההוצאות. מעבר לשירות המסחרי שחברת האם הייתה מציעה, היא העניקה שירות אשר מרביתו התבסס על מחקר מגמות בכלכלה ובשוק ההון, ואת שירות זה המערערת הייתה מפרסמת עבור לקוחותיה בישראל (אולם יצוין כי היא לא נתנה שירות זה בפועל). היקף העסקאות החודשי של המערערת עמד על כמיליארד שקלים וסכום הקרן השנוי במחלוקת עמד על 4.74 מיליון שקלים חדשים.

יש לציין כי בשנת 2004 הגיעה המערערת להסכם עם המשיב כי תשלם מע"מ מלא על 22.5% מהכנסותיה בלבד וכך עשתה גם בשנות המס הנדונות, אלא שהמשיב טען כי ההסכם הסתיים בשנת 2006. המערערת טענה כי היא זכאית למע"מ בשיעור אפס ולכל היותר יש לחייבה במע"מ רגיל על 22.5% מהמחזור בלבד וזאת על-פי ההסכם. אלא שבית המשפט קבע כי לא ניתן לתת להסכם זה תוקף ללא קץ ואף לא ניתן לכבול את הרשות להסכמים מעין אלה, וטענה זו איננה מקימה השתק של הרשות.

קביעת בית המשפט

לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הצליחה להראות כי הלקוחות הישראלים לא קיבלו ממנה שירות. עצם טענתה כי לא נחתמו הסכמים מול לקוחות ישראלים (טענה שבית המשפט קיבל בחלקה) לא הואילה. בית המשפט הדגיש כי "ייתכנו מקרים של הושטת סיוע לתושבי ישראל מבלי שהדבר ייחשב למתן שירות... זאת כאשר הטיפול בלקוח הישראלי הוא טפל... מנגד אם לסיוע ערך עצמאי אזי יש לקבוע כי מדובר במתן שירות לתושב ישראל... אשר לא מזכה במע"מ אפס".

בית המשפט הדגיש כי התכלית של סעיף מע"מ בשיעור אפס היא לעודד עוסקים ישראלים להתחרות בזירה הבינלאומית. אלא מאי, במקרה דנן מדובר על מצב בו כל הלקוחות הינם ישראלים ומצויים בישראל וכל תכלית החקיקה נמוגה.

בית המשפט קבע כי חברת האם רואה עצמה כמקשה אחת עם שלוחתה בישראל (המערערת) המהווה אך זרוע שלה וגם מטעם זה דחה את כל טענותיה של המערערת לכך שהיא מהווה אך מוקד שירות טלפוני שרק נותן שירות לחברת האם, נדחו על הסף.

סוף דבר - הערעור נדחה.

>> למידע נוסף בנושאי מע"מ אזרחי, לחצו כאן.
>> עוד מידע בנושא דיני מיסים בישראל, תוכלו למצוא כאן.

תגובות הגולשים

הוסף תגובה

שנה קוד אבטחה
© כל הזכויות שמורות לדורון, טיקוצקי, צדרבוים עורכי דין