פיצויי פיטורין לעובד שנפטר יועברו ליורשיו

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - רועי נחום, משפטן

1/1/1900

חוק פיצויי פיטורין בנוסחו הנוכחי מאפשר ליורשיו של עובד שנפטר לקבל את פיצויי הפיטורין להם היה זכאי המוריש. החוק כיום קובע כי הזכאות לקבלת פיצויי פיטורין תחול רק לשאריו של המוריש בקרבה הגבוהה ביותר. הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת לאחרונה, מבקשת להרחיב את מעגל הזכאים לקבל את כספי הפיצויים הללו.

פיצויי פיטורין כידוע מגיעים לכל עובד אשר עבד במקום עבודתו למעלה משנה ברציפות (פרט לחופשות, מילואים, מחלה, חגים וכד'). על פי המצב הנוכחי בחוק, עובד שעבודתו הופסקה מחמת פטירה, זכאי לפיצויי פיטורין כאילו פוטר. שאריו של העובד שנפטר הם אלו שיהיו זכאים לקבל את פיצויי הפיטורין של אותו עובד שנפטר, כאשר החוק קובע כי שאריו של אדם לצורך החוק הם, בן זוגו של הנפטר בשעת פטירתו לרבות ידוע בציבור הגר עימו, וכן ילד של עובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות. במידה ואין בין זוג או ילד כאמור, יהיו זכאים שאריו של הנפטר שהם ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות אשר כל מקור פרנסתם היה הנפטר וכן הם גרו עימו תחת קורת גג אחת לפחות שנה אחת בטרם נפטר הוא. במצב שכזה, בו שאריו של הנפטר אינם בן זוג או ילד, כספי הפיצויים יופקדו בבית הדין הארצי לעבודה, אשר הוא יקבע את אופן החלוקה בין יתר שאריו של הנפטר.

הצעת החוק מבקשת למנוע מצב בו כספי הפיצויים לא מועברים לשאריו של נפטר ונשארים אצל המעביד, שכן יש לראות בהעברת הכספים אינטרס חברתי כלכלי חשוב.

הצעת החוק בעצם מבקשת להרחיב את ההגדרות שבחוק לקביעת שאריו של נפטר לצורך קבלת פיצויי הפיטורין, באופן בו כאשר לא ימצאו שאריו של נפטר מדרגת קירבה גבוהה, יועברו הם לדרגת קרבה נמוכה יותר. לשם כך, מוצע כי מעביד שעובדו נפטר יהיה חייב להעביר את כספי הפיצויים לבית הדין האזורי לעבודה, ובית הדין יהיה זה אשר עליו לקבוע את חלוקת הכספים לשאריו, בהתאם למצבם הכלכלי ולמידת תלותם בעובד שנפטר.

עוד מוצע, כי במידה ולא ימצאו לעובד שארים כלשהם, להם ניתן יהיה להעביר את כספי הפיטורים, יועברו כספים אלו ליורשיו של הנפטר, ככל שאלו בנמצא.

נראה אפוא שהצעת החוק מבקשת להשית צדק חברתי ולהדגיש את חשיבותם של פיצויי הפיטורים והעברתם לעובד או לשאריו/ יורשיו. המצב החדש, ככל שיאושר על ידי המחוקק, יאפשר את היפרעותם של פיצוי הפיטורים במקרים רבים יותר, באופן בו הפיצויים לא יוותרו אצל המעסיק, אלא יגיעו ליעדם הראוי והנכון.