מאת:

מלבד הגירושין התדירים בבתי הדין הרבניים, מתגרשים בישראל מדי שנה בהליך שנקרא "התרת נישואין" מאות של זוגות שנישאו ב-"נישואיי תערובת" של בני דתות שונות. כאשר מדובר בנישואין בין בני זוג יהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים, התהליך הוא פשוט יותר וקל יותר ואין פנייה לחקיקה בעניין התרת נישואין. הנישואין נעשים לפי מנהגי דתם של בני הזוג, כמו כן הגירושין, וזאת לפי ההלכות המחייבות את בני הזוג .

 

כאשר אחד מבני הזוג אינו בן אותה דת של השני, או שבני הזוג הנם חסרי דת (הכוונה היא לדת אשר אין במדינת ישראל בית דין דתי רשמי), או במקרה שאחד מבני הזוג אינו יהודי, הרי שהמסורת היהודית אינה מכירה בקשר שבין יהודי ומי שאינו יהודי כקשר נישואין, ולפיכך לא נדרש מהם הליך גירושין ברצותם להיפרד זה מזה. הפירוד המלא מקשר זה נעשה בהליך אזרחי הנקרא "התרת נישואין", על פי חוק התרת נישואין שחל כאמור, על ענייני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי. היינו, החוק לא יחול על בני זוג ששניהם: יהודים, דרוזים, מוסלמים או נוצרים. נישואיי תערובת בין בני זוג בעלי דת שונה מעוררים שאלות שונות, ביניהן, היכן יתגרשו? באיזה ערכאה ידונו? מי ייתן את הגט? (יש חשש שהתעודה שתינתן לא תספק בית דין אחר בעתיד ויואשמו בביגמיה, נשיאת 2 נשים). ברירת מקום השיפוט - להיכן ילכו? איזה טקס יעשו? לכל דת טקס שלה. לכל דת עילות שונות לגירושין ועיתויים שונים אשר מטיבים עם צד זה או אחר.

 

הליך התרת הנישואין

תחילת התהליך של התרת הנישואין תהא בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבע איזו ערכאה תידון בהתרת הנישואין. תעודת התרת הנישואין שתינתן בסוף התהליך תאפשר לבעל או לאישה להינשא בישראל לאדם אחר בנישואין דתיים. לצורך הגשת הבקשה יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור המגורים המשותף. אם אין כיום אזור מגורים משותף, אז מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, וזאת כדי להתחיל את תהליך הסדרת הרכוש המשותף, מזונות הילדים והמשמורת. בצירוף הבקשה להתרה או ההסכמים הראשוניים, ישלחו מסמכים המעידים על חוסר דתם של השניים או השונות בדתם כמו כן תצהירי עדות מאנשים שהיו קרובים, זאת על מנת שיוכל לקבוע בית המשפט שלו קיימת הסמכות הדיונית וניתן יהיה לדון בהתרת הנישואין.

 

בעת הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה, יבדוק בית המשפט את המסמכים כדי לדעת בבירור שיש לו הסמכות לדון בתיק. במקרה ששני בני הזוג חסרי דת, בית המשפט ייקבע את הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה כמקום הדיון החוקי לדון בגירושים. כאשר הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להתרת נישואין, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה יפנה בכתב לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שייקבע אם יש צורך בגירושין על פי דין דתי שלפיו הוא דן, בכדי שבן הזוג שעליו חל הדין הדתי יוכל להינשא מחדש במקרים הבאים:

א. כאשר אחד מבני הזוג יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות במקיימות בישראל בית דין דתי.
ב. התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית.
ג. שני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות (במקרה זה תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר).

 

הצורך בגירושין על פי דין דתי

ראש בית הדין הדתי ימסור את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג תוך 3 חודשים מיום הפנייה (ובמקרים מסוימים תוך זמן ארוך יותר). קביעתו של ראש בית הדין יכולה שתהיה אחת משתיים:
1. יש צורך בגירושין על פי דין דתי - בית המשפט לענייני משפחה יעביר את בקשת התרת הנישואין לבית הדין הדתי, אם קבע ראש בית הדין כי יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן.
2. אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי- בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשת התרת הנישואין, אם קבע ראש בית הדין הדתי כי אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, או שלא נמסרה החלטתו תוך פרק הזמן שנקבע להגשתה.

במקרה של זוג שנישא בנישואין אזרחיים, ובני הזוג אחד יהודי והשני לא, דבר אשר נפוץ לאחרונה, יבקש בית המשפט את חוות דעתו של בית הדין הרבני ביחס ליהדותם של בני הזוג ולעובדות המקרה, זאת כדי לא לפגוע בסיכויי הנישואין של בני הזוג בעתיד וכדי לא להיכנס כלל לענייני המעמד האישי. אם אין ספק בדבר אי-יהדותו של אחד מבני הזוג יודיע בית הדין הרבני כי הנישואין אינם מוכרים לפי ההלכה היהודית ומכאן ולהבא יקוימו ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה. אם בן הזוג הלא יהודי שייך לאחת מהדתות המוכרות בישראל (מוסלמים, דרוזים או נוצרים), ינוהל הליך חוות דעת זהה לזה שנוהל מול ביה"ד הרבני, זאת מול בתי הדין הדתיים הרלוונטיים. אם אחד מבתי הדין הדתיים מבקש לדון בעניין הגירושין בעצמו, בית המשפט לענייני משפחה יבחן מי המוסמך לדון בסוגיה ואת ההשלכות הדיוניות.

הבקשה להתרת נישואין תוגש לבית המשפט לענייני משפחה באמצעות עורך דין. המסמכים אשר יצורפו הם כל המסמכים המעידים על קשר הנישואין שהיה בין בני הזוג ועל השתייכותם הדתית אם ישנה. הגשת בקשה משותפת ובהסכמה להתרת הנישואין מקצרת ומפשטת את התהליך באופן משמעותי, ולכן עדיף שהליך במקרה זה יעשה תוך תיאום ושיתוף בין בני הזוג.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

סכסוך משפטי בתוך המשפחה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו יידע לקבל שליטה על הסכסוך המשפחתי, להוציא מהמשוואה פרמטרים אמוציונליים לא רלוונטיים העלולים לפגוע בלקוח המשרד ולפעול לטובת המתחייב בתבונה ובזהירות מרבית.

העברת כספים בתוך המשפחה בימי הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה בעריכת הסכמים דוגמת הסכמי הלוואה או הסכמי מתנה תוך שמירה על האינטרסים של כל בני המשפחה בתקופה רגישה זו - לחצו כאן לפרטים נוספים.

סכסוך בין זוגות חד-מיניים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה בכל הנוגע בעולם המשפט החל על זוגות חד-מיניים, בקיא בכל הקשור בהתקשרות חוזית בין בני זוג מאותו מין ובאותה נשימה בקיא בטיפול בבעיות, סכסוכים, פירוק שיתוף, הליכים משפטיים, משמורת ילדים, טיפול בנכסים משותפים ועוד.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.