במסגרת מלחמתה של רשות המסים בתופעת העלמות המס אשר נידמה כי הפכה לספורט לאומי במדינתנו, עלה בידיה של הרשות לפני מספר חודשים להשיג רשימה הכוללת מידע אישי, דפי חשבון ופרטים נוספים של 8,000 ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק HSBC בשוויץ (להלן: "HSBC") בסכום כולל של למעלה מ-10 מיליארד דולר, זאת במסגרת מאבקה של רשות המסים בהון שחור הכולל בין השאר הליכי חקיקה לשם השגת מידע על ישראלים המחזיקים חשבונות בנק ונכסים בחו"ל.
יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה עולה בידי רשויות המס לאתר רשימה של תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק ונכסים בחו"ל - רשות המסים כבר נחלה הצלחה ראשונית לפני כשנתיים עת עלה בידה להשיג רשימה של ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק השוויצרי UBS. רשימה זו הובילה להגשת כתבי אישום כנגד מספר נישומים וחקירתם של עשרות אחרים.
כפי ששוער, ובהסתמך על ניסיון העבר, בחינת הנתונים שהתקבלו בידי רשות המסים והשוואתם לדיווחי המס של אותם ישראלים המחזיקים חשבונות ונכסים ב-HSBC, הובילה לאיתורם של ישראלים החשודים באי דיווח על כספים ונכסים שהוחזקו בבנק בסכומים של עשרות מיליוני דולרים.
בהקשר זה, ביום 21.9.16 פרסמה רשות המסים הודעה לעיתונות לפיה בעקבות המידע שהתקבל בידי רשות המסים במסגרת פרשת HSBC, נעצרו ארבעה אחים מאזור המרכז העוסקים במסחר ביהלומים בחשד שהחזיקו במשותף ולחוד במספר חשבונות בנק ב-HSBC בהם הופקדו סכומים של למעלה מעשרים מיליון ₪ בכל אחד - זאת מבלי לדווח לרשויות המס ומבלי לכלול את הכנסות המימון בדוחותיהם הכספיים.
האחים שוחררו בבית המשפט השלום בתל אביב בתנאים מגבילים תוך מתן ערבות עצמית של למעלה מ-500,000 ₪ והפקדת דרכונם במשרדי החקירות של מס הכנסה. בעקבות החשדות, נחקרו ארבעת החשודים ושלושת ילדיו של אחד מהם. כמו כן, ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות תל אביב חיפוש בביתו ובמשרדו של אחד החשודים. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה.
נוהל הגילוי מרצון
נוהל הגילוי מרצון מהווה הזדמנות ייחודית לאותם ישראלים שלא דיווחו כדין על הכנסותיהם ולא שילמו מס בגינן, לתקן את דיווחיהם ולשלם את המס כדין. במסגרת ההליך לגילוי מרצון, אשר יכול להתבצע אף באופן אנונימי, ניתנת ההזדמנות לכל אזרח במדינה אשר נמנע מלדווח על הכנסות ונכסים המצויים בידיו לקבל החלטה ולשלם את המס בו הוא חב לשם הכשרת ההון המצוי בידיו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
האמור לעיל מקבל משנה חשיבות בשים לב לכך שבאוקטובר 2016 יכנס לתוקפו תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, הקובע כי העלמות מס תיחשבנה במקרים שונים כעבירות מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.
לפיכך מעלים המס ייחשב כ-"מלבין הון" על כל המשתמע מכך. חוק איסור הלבנת הון מעניק לרשויות המס את הסמכות להחרים ולחלט את רכוש החשוד בהעלמת מס עוד בשלבי החקירה וכאשר עלולות לחלוף שנים ארוכות של הליך פלילי עד להחזרת הרכוש לבעליו. יודגש כי עקב התיקון לחוק איסור הלבנת הון, האריכה רשות המסים את הוראת השעה המאפשרת לכל אדם לפתוח בהליך של גילוי מרצון עד ליום 31.12.16.
כיצד אני יכולים לסייע?
משרדנו מטפל בכל רגע נתון בעשרות תיקים של גילוי מרצון ורובן המכריע של הבקשות האנונימיות לגילוי מרצון מסתיימות בהסכם שומה ששני הצדדים שמחים לקבל. במבחן התוצאה הן מפקח המס והן עוה"ד המייצג את הלקוח בעל החשבון מעוניינים להגיע להסכמה באשר לתשלום המס בהגינות ובשקיפות. בהסתמך על אסטרטגיית המס המוצגת בפני המפקח, ניתן להגיע להבנה המבשילה לכדי הסכם שומה סופי ומוחלט וללא חשש מנקיטתם של הליכים פליליים בעתיד כנגד הנישום.
חיפוש 
סגור 
