6/11/2014
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
ביום 03.11.14 חזרה בה המדינה מערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בעניינה של חברה נייט קופי אשר קבע כי דמי השירות אשר ניתנו במזומן למלצרים ומחולקים בינם לבין עצמם בתום המשמרת, ומהווים חלק משכרם החודשי, אין לרושמם בקופה הרושמת של בית העסק ואינם מהווים תקבול בידיו.
המדינה חזרה בה מהערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לאחר שקיבלה את המלצתו של בית המשפט העליון שנושא דמי השירות שניתנים למלצרים הינה סוגיה שעל המחוקק להידרש אליה.
המדובר בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ידי פקיד שומה מס הכנסה פתח תקווה על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בעניינה של חברת נייט קופי, זכיינית של קפה ג'ו, בפתח תקווה.
במסגרת ההליכים בין הצדדים, פקיד שומה פתח תקווה ביקש לפסול את ספרי הנהלת החשבונות של בית הקפה בשל אי רישום הטיפים בקופה של בית העסק. לטענת פקיד השומה, משעה שהטיפים שניתנו במזומן למלצרים שימשו לתשלום משכורתם, המדובר בכסף אשר הלכה ולמעשה שימש את בית העסק. לפיכך, קמה החובה לרשמו בקופה הרושמת של המסעדה, לנכות למלצרים מס במקור וכו'.
חברת נייט קופי, באמצעות עורכי הדין ממשרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים ערערה על החלטת פקיד השומה לבית המשפט המחוזי מרכז, וטענה כי הסתמכה על הלכה של בית המשפט העליון בכל הנוגע לרישום טיפים לפיה אין חובה לרשום בקופה הרושמת של העסק טיפים אשר ניתנו בצורה וולונטרית על ידי הלקוח למלצר. הלכה זו נקבע זה מכבר במסגרת פסק הדין שניתן בע"א 476/87 ספארי הולדינגס בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1 (להלן: "הלכת ספארי").
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעורה של חברת נייט קופי בקובעו כי פקיד השומה למעשה ביקש לקבוע מבחן חדש לרישום הטיפים, הבוחן הלכה למעשה את אשר נעשה עם הטיפים לאחר שהלקוח הותיר את הכספים על השולחן. לעמדת בית המשפט המחוזי, המבחן אותו ביקש פקיד השומה להחיל על נייט קופי אין לו כל זכר בפסיקה, וכל כולו פרי יצירתו של פקיד השומה שכן, על עניינה של החברה חלה הלכת ספארי הואיל ובנסיבות המקרה דמי השירות ניתנו באופן וולונטרי ולכן שייכים הם למלצרים ולא לבית העסק.
כמו כן בית המשפט המחוזי דחה את עמדת פקיד השומה לאור פסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 7 שופטים ביום 14.4.13 (דנג"ץ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן), במסגרתו נדחתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה להוביל להסדר כולל בתחום הטיפים ובכלל זה חיובם ברישום בקופת העסק. באותו פסק דין בהרכב המורחב קבע בית המשפט העליון ברוב דעות כי על המחוקק להידרש לסוגיה זו של מתן הטיפים למלצרים על שלל היבטיה.
פקיד השומה, אשר ראה לנגד עיניו שאלה עקרונית, הגיש ערעור לבית המשפט העליון בטענה כי הלכת ספארי אינה יכולה לחול על בית עסק אשר עושה שימוש בטיפים לתשלום שכר עבודתם של המלצרים. כמו כן נטען על ידי פקיד השומה שעניינה של נייט קופי ממחיש את הקשיים שנוצרו בכל הקשור לסוגיית הטיפים לאור ההלכה הקיימת והגיעה השעה לשנותה ו/או לבטלה.
כאמור, ביום 3.11.14 קיבלו שופטי בית המשפט העליון (בראשות המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור וכן השופטים חנן מלצר וצבי זילברטל) את עמדת עורכי הדין ממשרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים כפי שהעלו בכתבי טענותיהם וקבעו כי הלכת ספארי חלה גם במקום בו הטיפים המחולקים בין המלצרים ומהווים חלק מתשלום שכר עבודתם. לפיכך, המליצו שופטי בית המשפט העליון לפקיד השומה למשוך את הערעור. פקיד השומה קיבל לבסוף את עמדת שופטי בית המשפט העליון ומשך את הערעור.
במסגרת פסק דינם של שופטי בית המשפט העליון נאמר ש"בפתח הדיון הערנו כי סוגיית התשרים היא סוגיה שראוי להניחה לפתחו של המחוקק לאור פסק הדין ב – דנג"ץ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן (14.4.13) וכי בעקבות פסק דין זה אין מקום להתערבות בית המשפט".
חיפוש 
סגור 
