הצהרת הון

 

למעשה, הצהרת ההון תכלול נכסים אשר בבעלותו של הנישום בארץ ובחו"ל כגון דירה או מגרש, תכולת הדירה, כלי רכב, תכניות חסכון, ניירות ערך, מזומנים, תכשיטים, יצירות אמנות, זכויות שיש לו בנכסים אחרים וכו'. מנגד, נרשמות בהצהרת ההון כל התחייבויותיו של הנישום כגון התחייבויות כספיות לאנשים וחברות, משכנתאות וכל הלוואה שנטל ועליו להחזיר. ההפרש בין הנכסים והרכוש שבבעלות הנישום לבין ההתחייבויות, הוא הסך הכולל של ההון עליו מצהיר הנישום.

יודגש כי השמטת נתון במסגרת הצהרת ההון שנעשתה במזיד, בכוונה להתחמק ממס הינה בבחינת הגשת דו"ח כוזב לרשות המיסים המהווה עבירה בהתאם לסעיף 220 לפקודה, עבירה שעונשה מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים הנישום או שני העונשים כאחד. נבהיר, כי לנישום שביצע אי אלו עבירות מס (כפי שיתוארו להלן) וטרם נתפס קיים פתרון - הליך הגילוי מרצון. כחלק ממלחמתה של רשות המסים בעבירות המס השונות בישראל, פרסמה הרשות בשנת 2005 את נוהל "הגילוי מרצון" (להלן: "הנוהל") במסגרתו אפשרה היא לתושבי ישראל לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים. העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. יובהר, כי הליך הגילוי מרצון אינו חל על עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דו"חות.

לאור האמור, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, המלצתנו היא להיוועץ בעורך דין מסים המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. לא זו אף זו, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום ובחינת זכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם על ידו בחו"ל.