מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); רימון זינאתי, עו"ד


על רקע הדיבורים מהימים האחרונים בנוגע למקורות הכספיים אשר שימשו את חבר הכנסת פואד בן אליעזר לצורך רכישת דירה בפרויקט יוקרתי ביפו, וחקירתו באזהרה, שהובילו לפרישתו מהמרוץ לנשיאות בישורת האחרונה, מתחדדת חשיבותה של סוגיית הצהרת ההון שמוגשת על ידי הנישום בהתאם לדרישת פקיד השומה, זאת כאשר זה האחרון עושה שימוש בסמכות שהוענקה לו בסעיף 135 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

הצהרת הון הינה דיווח של נישום לרשות המיסים אודות הנכסים הנמצאים בבעלותו והתחייבויותיו נכון לתאריך מסוים. בדרך כלל נדרשים להגיש הצהרת הון מי שחייבים בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות, כלומר עצמאיים ובעלי חברות, וכן שכירים שהכנסתם עולה על סכום מסוים שנקבע בתקנות. לאחר הגשת הצהרת הון ראשונה, צפוי הנישום להידרש להגיש הצהרות הון נוספות אחת לכל כמה שנים (בדרך כלל כל 5-7 שנים). כמו כן, נוהגת רשות המיסים לדרוש מהנישום להגיש הצהרת הון בכל מקרה של חשד להעלמת הכנסות שנעשתה על ידו.

 

מה כוללת הצהרת ההון?

למעשה, הצהרת ההון תכלול נכסים אשר בבעלותו של הנישום בארץ ובחו"ל כגון דירה או מגרש, תכולת הדירה, כלי רכב, תכניות חסכון, ניירות ערך, מזומנים, תכשיטים, יצירות אמנות, זכויות שיש לו בנכסים אחרים וכו'. מנגד, נרשמות בהצהרת ההון כל התחייבויותיו של הנישום כגון התחייבויות כספיות לאנשים וחברות, משכנתאות וכל הלוואה שנטל ועליו להחזיר. ההפרש בין הנכסים והרכוש שבבעלות הנישום לבין ההתחייבויות, הוא הסך הכולל של ההון עליו מצהיר הנישום.

יודגש כי השמטת נתון במסגרת הצהרת ההון שנעשתה במזיד, בכוונה להתחמק ממס הינה בבחינת הגשת דו"ח כוזב לרשות המיסים המהווה עבירה בהתאם לסעיף 220 לפקודה, עבירה שעונשה מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים הנישום או שני העונשים כאחד. נבהיר, כי לנישום שביצע אי אלו עבירות מס (כפי שיתוארו להלן) וטרם נתפס קיים פתרון - הליך הגילוי מרצון. כחלק ממלחמתה של רשות המסים בעבירות המס השונות בישראל, פרסמה הרשות בשנת 2005 את נוהל "הגילוי מרצון" (להלן: "הנוהל") במסגרתו אפשרה היא לתושבי ישראל לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים. העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. יובהר, כי הליך הגילוי מרצון אינו חל על עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דו"חות.

לאור האמור, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, המלצתנו היא להיוועץ בעורך דין מסים המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. לא זו אף זו, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום ובחינת זכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם על ידו בחו"ל.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

עמותה שפעלה בשטחי C לא תוכר כמוסד ציבורי

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולשטיין, משפטן

פסק דין בהליך ע"מ 52882-02-17, אשר ניתן בביהמ"ש המחוזי בירושלים, עסק בערעורה של עמותת ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית אשר טענה כי יש לסווגה כ-"מוסד ציבורי" בהתאם לסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה.

שומת עסקאות במקרה פסילת ושריפת ספרים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

פסק דין בהליך ע"מ 39685-10-18, עוסק בערעור של זכריה גופרמן על החלטת מע"מ אשדוד לחייבו בשומת עסקאות בסכום של 154,784 ₪ ובשומת תשומות בסך 6,135 ₪.

הטלת חבות מע"מ על מכירה לא עסקית של זכות במקרקעין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

ביום 15.1.20 ניתנה פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין אליטם וקינג ג'ורג' (להלן: "המערערות") אשר דחתה ערעור בנושא הטלת חבות מע"מ בעת מכירת זכויות במקרקעין.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם