26/3/2014
פסיקה תקדימית שניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, ביושבו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, הנה בעלת השלכת רוחב לחברות קבלניות לגבי חילוט כספי ערבות במכרזים. משמעותה המעשית היא כי מתמודדים המגישים הצעות לבצוע עבודות קבלניות לרשויות ציבוריות, לא יהיו חשופות באורח "אוטומאטי" לסיכון של חילוט ערבויות המכרז שהגישו, גם אם יתברר כי ההצעה שהגישו היא הצעה גרעונית.
החברה רחמני ד.א.מ. עבודות עפר בע''מ הגישה הצעה במסגרת מכרז שפורסם בשנת 2011 על סך כ-58 מיליון שקלים וצירפה ערבות כנדרש. רשות שדות התעופה אשר ניהלו את המכרז לשדרוג מסלולים בנתב''ג, חילטו לחברה מיליון שקלים מתוך 5 מיליון שקלים שהופקדו בערבות בנקאית כעירבון בטענה כי הצעת החברה הינה תכסיסנית ולא כנה, נוכח היותה לא כדאית כלכלית וכזו הצפויה לגרום להפסדים לחברה.
מאחר וועדות המכרזים הגיעה למסקנה כי הצעתה של החברה הייתה נמוכה משמעותית מזו של שאר החברות שהגישו מועמדותן למכרז, סברה הוועדה כי החברה נהגה בחוסר תום לב כאשר ראתה שלא תוכל לעמוד בהצעתה או שתהיה מוכנה לבצע את העבודה, אולם זאת תוך אפשרות שעובדים בחברה ייפגעו, או שתיפגע איכות העבודה או לוח הזמנים, כל זאת במטרה להקטין את ההפסדים של החברה אשר ייגרמו כתוצאה מביצוע העבודה. על החלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בת"א, שנדחתה על ידו והחברה ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לבית המשפט העליון.
מאחר ומדובר היה בסוגיה עקרונית ביקש בית המשפט העליון את עמדת היועץ המשפטי לממשלה באשר לחוקיות התק3נה הרלוונטית מתוך תקנות דיני מכרזים שהותקנו בשנת 2009, לפיהן ועדת מכרזים רשאית לחלט ערבות שהוגשה על ידי מציע, אם קבעה שההצעה אותה הגיש, הנה הצעה תכסיסנית. היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט העליון כי לגישתו המדובר בהסדר סביר וראוי שאין להתערב בו מאחר שתכליתה של הערבות להבטיח את רצינות כוונותיו של המציע ולתת בידי עורך המכרז אמצעי יעיל לחזור אל המציע וכן להרתיע ואף לסנן מציעים שאין בכוונתם לעמוד בהצעתם ככל שזו תתקבל. עוד נאמר כי יש לאפשר לממשלה לקיים מנגנונים שיאפשרו לה להבטיח את אמינות ומהימנות המידע הנמסר לה במסגרת הגשת מועמדות למכרזים וכן לאתר הצעות בעייתיות וזאת כדי להבטיח את טוהר, איכות והגינות הליך המכרז.
לאחר דיון שהתקיים בערעור, ראה בית המשפט העליון לנכון דווקא לקבל את ערעורה של חברת רחמני ובכך ביטל את קביעת ועדת המכרזים כי הצעתה הייתה תכסיסנית, והורה על השבה מלאה של כל הסכומים שחולטו על ידי רשות שדות התעופה תוך חיוב הרשות בתשלום הוצאות משפט.
בית המשפט העליון קבע כי אין בעובדה שמדובר בהצעה הפסדית או גירעונית כדי להביא לפסילת ההצעה מחמת היותה הצעה "תכסיסנית". לעיתים, כך נקבע, יש היגיון כלכלי מבחינתו של המציע בהגשת הצעה מעין זו בהיותה מבוססת על שיקולים ארוכי טווח כגון חדירה לשוק, ביסוס מעמד החברה, צבירת מוניטין או רצון להרחיב תחומי עיסוק וכל זאת תוך ספיגת הפסד בטווח הקצר. על כן, קבע בית המשפט, יש להחזיר לחברה את מיליון השקלים שחולטו מתוך הערבות שהגישה במסגרת המכרז.
חיפוש 
סגור 
