מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד


מחלוקות, סכסוכים ונתק בין בעלים ויורשי  נכסי נדלן  מעכבים  לשנים  אפשרויות פיתוח והשבחת הנכסים  ובדרך כלל נטל תשלום המיסים נופל על  אחד הבעלים  כאשר שאר הבעלים מתחמקים מהתשלום.  לא אחת מוצא עצמו בעל נכס כאשר הינו בעלים במשותף של נכס מקרקעין, אם בעל כורחו ואף אם הוא נכנס לשותפות מרצון אך אינו מעוניין בה יותר. במידה וכל השותפים מעוניינים במכירת הנכס,  הדבר מתבצע בקלות יחסית  לכל המרבה במחיר. הנושא סבוך  יותר כאשר אין הסכמה בין השותפים השונים. יש לדעת  כי  זו זכותו  של כל אחד מבעלי זכויות בנכס שיש לו מחלוקת  עם שאר הבעלים  שלא מאפשרת מיצוי של הפוטנציאל הגלום בנכס, להגיש לבית המשפט השלום שבתחום שיפוטו מצוי הנכס, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בדרך של מכירתו וחלוקת התמורה בין הבעלים .  יש כיום לא מעט בניינים מוזנחים ברחבי הערים ומגרשים שעומדים שנים ריקים עד שאחד השותפים  מחליט להגיש תביעת פירוק שיתוף למקרקעין.

פירוק השיתוף במקרקעין
 

בקשה לפירוק שותפות במקרקעין יכולה לבוא על רקע  סיבות שונות.  מצב מקובל  קיים כאשר  נכס  עובר בירושה ומספר אחים הופכים לבעלים במשותף של הנכס שקיבלו מהוריהם, ואחד האחים מעוניין למכור והאחים האחרים מעוניינים לשמור על הנכס. מקרה נוסף הינו במהלך פרידה של בני זוג אשר אינם מסכימים על מכירת הנכס. מקרה נפוץ נוסף הינו כניסה ביודעין לבעלות משותפת, קבוצת השקעות למשל, כשבדיעבד אחד מהשותפים מעוניין לצאת מהשותפות ואשר שאר השותפים מעוניינים להמשיך ולהחזיק בנכס.
 
חשוב לדעת כי פתרון פירוק השיתוף במקרקעין הינו פתרון פשוט יחסית אשר המחוקק מעודד במפורש בחוק, זאת מתוך תפיסה כי הקרקע הינה משאב יקר אשר יש לפתחו בזריזות וביעילות ועל כן יש לצמצם את מספר הנכסים שבעלות במשותף, גורמת לכך שהם לא ינוצלו כראוי.  הבסיס  המשפטי המנחה קובע כי החופש של כל שותף במקרקעין לדרוש פירוק שיתוף הינו עקרון על, זכותו לדרוש זאת בכל עת וללא סיבה למעט חריגים מסוימים – במקרה בו נקבע בסכם שתוף שנחתם בין בעלי הנכס, כי הם מנועים לעתור לפירוק השתוף, הסכמה שכזו תפוג ותהא חסרת תוקף מקץ 3 שנים ממועד כריתת הסכם השתוף, וזאת גם אם הדבר לא נכתב מפורשות בהסכם. בנוסף מוגבלת הזכות לעקרון תום הלב. 
 
חוק המקרקעין קובע כי ברירת המחדל בעניין אופן פירוק השותף, הינה חלוקה "בעין" של הנכס, כלומר - חלוקה פיזית שלו – בין השותפים בו. נכס שלא ניתן לחלקו באופן סביר, כך שכל אחד מהשותפים יקבל חלק מוגדר פרופורציוני לשיעור חלקו בבעלות בנכס – בית המשפט רשאי להורות על תשלומי איזון שישולמו על ידי שותף שקיבל חלק ביתר מעבר לחלקו היחסי בבעלות המשותפת, לידיו של השותף שקיבל חלק חסר. במידה והמקרקעין אינם ניתנים לחלוקה או שחלוקתם תגרום הפסד ניכר לאחד או יותר מהשותפים יורה בית המשפט על פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון בין השותפים. במקרה כזה ימנה בית המשפט כונס נכסים אשר ימכור את הנכס לכל המרבה במחיר, ואת הסכום שיישאר לאחר תשלום מיסים והוצאות המכירה יחלק בין הבעלים במשותף. יצוין כי הגם שאלו הן הוראות החוק, הרי שהפסיקה המקובלת העדיפה דווקא את פרוק השתוף בדרך של מכירת המקרקעין לצד ג', על פני חלוקתו בעיין.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

שלילת הטבת מס רכישה במקרה של רכישת חלק בבניין מגורים

שלילת הטבת מס רכישה במקרה של רכישת חלק בבניין מגורים

מאת: אלי דורון, עו"ד; דורון פסו, עו"ד

לאחרונה ניתנה החלטה ב-ו"ע 45682-01-17 באור נ' מדינת ישראל ("הערר") אשר דחתה בקשתו של עורר אשר רכש חלקים בלתי מסוימים בבניין דירות וביקש לקבל הטבה במס רכישה בטענה שמדובר ב"דירת מגורים יחידה".

תביעות ליקויי בניה

תביעות ליקויי בניה

מאת: צוות האתר

למשרדנו, המורכב מעו"ד, רו"ח, הנדסאים וכלכלנים, הידע והניסיון בטיפול בתביעות אשר עניינן בליקויי בניה אשר נגרמו כתוצאה מעבודות בניה לא תקינות ו/או לא ראויות, כאלה אשר משאירות את הדייר עם נכס פגום, מה שפוגע בשווי הנכס ו/או ביכולת של הדייר ליהנות מהנכס.

נדל

נדל"ן ישראלי ברומניה

מאת: צוות האתר

לסניף המשרד שבבוקרשט, המורכב מממבחר עו"ד רומנים מובילים, ניסיון רב בכל הקשור בביצוע עסקאות נדל"ן עבור ישראלים ברומניה - רכישה, מכירה וכו'. משרדנו ידע לבצע עבורך את עסקת הנדל"ן בנוגע לדירה, נכס מסחרי, מגרש, מניות ועוד ולהבטיח השלמת העסקה לשביעות רצונך.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם