מחלקת המסים של משרד דורון, טיקוצקי ושות' מלווה קרנות השקעה, קרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי ומשקיעים בישראל ובחו"ל. אנו מסייעים בבחינת זכאות להטבות המס החדשות, בהתאמת מבני השקעה ובניהול סוגיות מורכבות מול רשות המסים, תוך ראייה משפטית, מיסויית ועסקית כוללת.
תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן. 2
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות: 4
טיוטת תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשפ"ו-2026. 5
טיוטת תקנות
א. שם התקנות המוצעות
תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשפ"ו-2026
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
דוח תרומות ענף ההייטק להכנסות המדינה שפורסם על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בשנת 2024, מצביע על כך שענף הטכנולוגיה העילית (הייטק) הוא אחד הענפים המרכזיים במשק. כך, הענף היה אחראי על 20% מהתוצר בשנת 2023, 53% מהייצוא ועל כ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר. בנוסף, ענף זה היה אחראי לכ-40% מהצמיחה בתוצר המדינה בשנים 2018-2023. כמו כן, ענף ההייטק בישראל הוא תחרותי בקנה מידה עולמי: בשנת 2021 שיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג עמד על 5.6% המהווים כ-88 מיליארד שקלים. מדובר בשיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
לאור תמורות בשווקים ואתגרים גלובליים ובהם משבר הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה שהובילו ללחצים אינפלציוניים ועלייה בריבית חסרת הסיכון, לצד תמורות בשוק המקומי, החל מהמחצית השנייה של שנת 2022 ולאחר שנת שיא בהייטק העולמי בשנת 2021, ענף ההייטק חווה ירידה משמעותית בהשקעות הון סיכון בחברות הייטק עד לשפל של כשבעה מיליארד דולר בשנת 2023 (בדומה לרמות הגיוס של השנים 2018-2019).
בשנת 2024, צוות משרדי הכולל נציגים מרשות המסים, אגף התקציבים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשיתוף רשות החדשנות, נפגש עם בכירי תעשיית ההייטק, במסגרת שולחנות עגולים שנערכו עימם, במטרה לגבש חבילה של צעדי מיסוי שנועדו לשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, וכך להגדיל את ההשקעות בתעשייה ואת צמיחת האקוסיסטם. במסגרת השולחנות העגולים עלה כי לעמדת נציגי המגזר העסקי הוודאות המיסויית בישראל היא נמוכה, ומרתיעה חברות ומשקיעים רבים. בעקבות השולחנות העגולים, נכללו במסגרת הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (להלן – הצעת החוק), בסימנים א' ו-ב' בפרק ג מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה (להלן – פקודת מס הכנסה או הפקודה) ובחוק מס ערך מוסף, התשכ"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), שמטרתם לשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, להגדיל את ההשקעות בתעשייה, ולהביא להגדלת הוודאות המיסויית בפעילות בתחום זה בישראל וזאת לנוכח החשיבות שרואה הממשלה בשימור היתרון התחרותי והאטרקטיביות להשקעות בענף ההייטק, צמיחת חברות ישראליות, והרחבת פעילותן של חברות רב-לאומיות, ומתוך רצון להאיץ את ענף ההייטק לקראת היום שאחרי מלחמת חרבות ברזל.
מטרת העל בצעדים שהוצעו בהצעת החוק, הייתה לסייע בחיזוק הסביבה העסקית בישראל, ובפרט, בדיני המס החלים בה. לפיכך, הצעדים ממוקדים ביצירת משטר מס אטרקטיבי לחברות ולמשקיעים בתעשיית ההייטק, בעיקר על ידי הגדלת הוודאות המיסויית שנובעת מפעילותם בישראל. זאת, מתוך ההבנה כי ככל שדיני המס בישראל יהיו אטרקטיביים, ודאיים ויציבים, חברות ומשקיעים ישגשגו ויגדילו את תעשיית ההייטק בישראל.
סימן ב' האמור, שכלל מספר תיקונים בנוגע להטבות מס החלות בעת ביצוע שינויי מבנה, עבר בכנסת בשלוש קריאות, ונכלל בנוסח הסופי של החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025. סימן א' לעומת זאת, שכלל מתן הסמכה לשר האוצר, באישור וועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות, הטבות במס להשקעות בחברות ישראליות ודרך קרנות השקעה ישראליות, פוצל מהצעת החוק, וטרם נידון בכנסת. עם זאת, הצפי הוא שההצעה תידון ותקודם בהמשך.
לקראת הדיונים שיתקדמו, ובכדי לקדם את התהליך במהירות האפשרית, ביום 2 לנובמבר 2025 פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך או נכסים פיננסיים), התשפ"ו-2025 (להלן – טיוטת תקנות מס הכנסה), אשר בהם הוצע מתווה לקביעת ההטבות במס הכנסה. בטיוטת התקנות הוגדרו ההשקעות וקרנות ההשקעה אשר יזכו את המשקיעים להטבות במס הכנסה לצורך הסרת חסמים בתחום זה.
בדומה לאמור לגבי מס הכנסה, גם החבות במס ערך מוסף עלולה לייצר חסמים בפני פעילות של שותפויות השקעה בישראל. בשל האמור, בסעיף 5 להצעת החוק הוצעו גם תיקונים בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), אשר נועדו לעודד השקעות בשותפויות השקעה בישראל. הבעייתיות בהקשר של חוק מס ערך מוסף מתעוררת לגבי חיוב הכנסות של מנהל הקרן במס ערך מוסף, באופן אשר פוגע בתמריץ לביצוע השקעות בישראל.
בשל האמור, בהצעת החוק, שכפי שנאמר לעיל, עודנה על שולחן ועדת הכספים, הוצעו שני תיקונים בעניין מס ערך מוסף.
ראשית, הוצע תיקון לעניין דמי ניהול שמקבל מנהל הקרן. כיום ייתכנו מצבים שבהם דמי ניהול בקרנות השקעה יחויבו בתשלום מס ערך מוסף, גם אם השותפות מורכבת בעיקרה משותפים שהם תושבי חוץ, וזאת אף על פי שעל שירות הניתן לתושב חוץ ככלל מוטל מס ערך מוסף בשיעור אפס. זאת בשל העובדה שהשירות שניתן על ידי הקרן ניתן בנוסף לתושבי החוץ גם לתושבי ישראל (לרבות באמצעות השתתפות בניהול חברות המטרה הנרכשות על ידי הקרנות). סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, אשר עוסק במקרים שבהם ניתן מס ערך מוסף בשיעור אפס לשירות הניתן לתושב חוץ אינו מקנה שיעור אפס במקרים אלה מכיוון שהוא קובע שלא יחול מס ערך מוסף בשיעור אפס אם נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל.
לפיכך, וכדי לעודד את השקעותיהם של תושבי חוץ באמצעות קרנות השקעה ולייצר וודאות, מוצע בהצעת החוק להוסיף את סעיף 30(א)(20) לחוק מס ערך מוסף בו ייקבע כי דמי הניהול ביחס להשקעותיהם של תושבי חוץ בשותפויות יזכו למס ערך מוסף בשיעור אפס, וזאת בהתאם לשיעור חלקם של תושבי החוץ בהשקעות בשותפות (לרבות אם התשלום בשל ההשקעה טרם שולם בפועל), הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת; זאת, אף אם נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, גם לתושב ישראל בישראל.
בהתאם לאמור, הנושא הראשון שמוצע לקבוע בתקנות המוצעות הוא כיצד יחושב חלקם של תושבי החוץ בהשקעות בשותפות, ולאילו שותפות תינתן ההקלה בהתאם לסעיף ההסמכה המוצע.
הנושא השני שהוצע בהצעת החוק נוגע למס ערך המוסף אשר יוטל בשל דמי הצלחה המשולמים למנהלי קרנות השקעה. סעיף 31 לחוק מס ערך מוסף קובע פטורים ממס ערך מוסף לעסקאות מסוימות המנויות בסעיף. במטרה לעודד השקעות בקרנות שאותן מנהלים שותפים בישראל, הוצע בהצעת החוק לקבוע כי פטור ממס ערך מוסף יחול גם לגבי דמי הצלחה המשולמים לשותף בקרן השקעות; בסעיף אשר הוצע, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע לעניין זה תקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שיסדירו את התנאים שבהתקיימם יינתן הפטור כאמור. כאשר בהתקנת התקנות לפי סעיף זה מוצע שיישקלו אותם השיקולים הנלקחים בחשבון לצורך התקנת התקנות המוצעות בפקודת מס הכנסה למנהלי קרנות.
בהתאם, הנושא השני שמוצע להסדיר בתקנות אלה הוא התנאים שבהתקיימם יינתן פטור למנהל קרן השקעות פרטית מוטבת על דמי הצלחה שמשולמים. כמפורט בהרחבה בדברי ההסבר לתקנות הספציפיות, מוצע לקבוע שהפטור יינתן על דמי הצלחה ושירותי הניהול לקרנות במקרים הדומים במהותם למקרים שבהם יקבלו השותפים הכלליים את ההטבות לפי טיוטת תקנות מס הכנסה.
כך, מוצע להוסיף את תקנה 9ג לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות), כאשר תקנת משנה (א) עוסקת בדמי הצלחה וקובעת פטור מלא ממס ערך מוסף. תקנת משנה (ב) עוסקת בכלל שירותי הניהול (לרבות דמי הניהול הקבועים), וקובעת שיעור מס אפס רק לגבי החלק המיוחס לתושבי חוץ. במילים אחרות, לפי המוצע:
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
טיוטת תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשפ"ו - 2026
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 30(א)(20), 31(6) ו-145(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
|
|
|
||||
|
הוספת תקנה 9ג |
1. |
בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 9ב יבוא: |
||||
|
|
|
"פטור ושיעור אפס לשותפויות השקעה |
9ג. |
(א) |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) |
|
|
|
|
|
|
|
"דמי הצלחה", "קרן השקעות פרטית מוטבת" - כהגדרתם בתקנות מס הכנסה; |
|
|
|
|
|
|
|
"חלק העסקה המיוחס לשותף שהוא תושב חוץ" – שיעור ממתן שירותי הניהול השווה לשיעור השקעתו בשותפות של תושב חוץ ביחס לכלל השקעות השותפים בשותפות זו; |
|
|
|
|
|
|
|
"תושב חוץ" – כהגדרתו בסעיף 30(ג) לחוק; |
|
|
|
|
|
|
|
"תקנות מס הכנסה" – תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך או נכסים פיננסיים), התשפ"ו – 2026;" |
|
תיקון תקנה 12 |
2. |
בתקנה 12 לתקנות העיקריות, במקום "(7) ו-(8)" יבוא "(7), (8) ו-(20)"; |
||||
|
תחילה ותחולה |
3. |
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן ברשומות (בתקנה זו – יום התחילה), והן יחולו לגבי שירותי ניהול שניתנו ביום התחילה ואילך. |
||||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
[שם מלא של המתקין]
[התפקיד שמכוחו מתקין]
דברי הסבר
דוח תרומות ענף ההייטק להכנסות המדינה שפורסם על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בשנת 2024, מצביע על כך שענף הטכנולוגיה העילית (הייטק) הוא אחד הענפים המרכזיים במשק. כך, הענף היה אחראי על 20% מהתוצר בשנת 2023, 53% מהייצוא ועל כ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר. בנוסף, ענף זה היה אחראי לכ-40% מהצמיחה בתוצר המדינה בשנים 2018-2023. כמו כן, ענף ההייטק בישראל הוא תחרותי בקנה מידה עולמי: בשנת 2021 שיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג עמד על 5.6% המהווים כ-88 מיליארד שקלים. מדובר בשיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
לאור תמורות בשווקים ואתגרים גלובליים ובהם משבר הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה שהובילו ללחצים אינפלציוניים ועלייה בריבית חסרת הסיכון, לצד תמורות בשוק המקומי, החל מהמחצית השנייה של שנת 2022 ולאחר שנת שיא בהייטק העולמי בשנת 2021, ענף ההייטק חווה ירידה משמעותית בהשקעות הון סיכון בחברות הייטק עד לשפל של כשבעה מיליארד דולר בשנת 2023 (בדומה לרמות הגיוס של השנים 2018-2019).
בשנת 2024, צוות משרדי הכולל נציגים מרשות המסים, אגף התקציבים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשיתוף רשות החדשנות, נפגש עם בכירי תעשיית ההייטק, במסגרת שולחנות עגולים שנערכו עימם, במטרה לגבש חבילה של צעדי מיסוי שנועדו לשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, וכך להגדיל את ההשקעות בתעשייה ואת צמיחת האקוסיסטם. במסגרת השולחנות העגולים עלה כי לעמדת נציגי המגזר העסקי הוודאות המיסויית בישראל היא נמוכה, ומרתיעה חברות ומשקיעים רבים. בעקבות השולחנות העגולים, נכללו במסגרת הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (להלן – הצעת החוק), בסימנים א' ו-ב' בפרק ג מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה (להלן – פקודת מס הכנסה או הפקודה) ובחוק מס ערך מוסף, התשכ"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), שמטרתם לשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, להגדיל את ההשקעות בתעשייה, ולהביא להגדלת הוודאות המיסויית בפעילות בתחום זה בישראל וזאת לנוכח החשיבות שרואה הממשלה בשימור היתרון התחרותי והאטרקטיביות להשקעות בענף ההייטק, צמיחת חברות ישראליות, והרחבת פעילותן של חברות רב-לאומיות, ומתוך רצון להאיץ את ענף ההייטק לקראת היום שאחרי מלחמת חרבות ברזל.
מטרת העל בצעדים שהוצעו בהצעת החוק, הייתה לסייע בחיזוק הסביבה העסקית בישראל, ובפרט, בדיני המס החלים בה. לפיכך, הצעדים ממוקדים ביצירת משטר מס אטרקטיבי לחברות ולמשקיעים בתעשיית ההייטק, בעיקר על ידי הגדלת הוודאות המיסויית שנובעת מפעילותם בישראל. זאת, מתוך ההבנה כי ככל שדיני המס בישראל יהיו אטרקטיביים, ודאיים ויציבים, חברות ומשקיעים ישגשגו ויגדילו את תעשיית ההייטק בישראל.
סימן ב' האמור, שכלל מספר תיקונים בנוגע להטבות מס החלות בעת ביצוע שינויי מבנה, עבר בכנסת בשלוש קריאות, ונכלל בנוסח הסופי של החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025. סימן א' לעומת זאת, שכלל מתן הסמכה לשר האוצר, באישור וועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות, הטבות במס להשקעות בחברות ישראליות ודרך קרנות השקעה ישראליות, פוצל מהצעת החוק, וטרם נידון בכנסת. עם זאת, הצפי הוא שההצעה תידון ותקודם בהמשך.
לקראת הדיונים שיתקדמו, ובכדי לקדם את התהליך במהירות האפשרית, ביום 2 לנובמבר 2025 פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך או נכסים פיננסיים), התשפ"ו-2025 (להלן – טיוטת תקנות מס הכנסה), אשר בהם הוצע מתווה לקביעת ההטבות במס הכנסה. בטיוטת התקנות הוגדרו ההשקעות וקרנות ההשקעה אשר יזכו את המשקיעים להטבות במס הכנסה לצורך הסרת חסמים בתחום זה.
בדומה לאמור לגבי מס הכנסה, גם החבות במס ערך מוסף עלולה לייצר חסמים בפני פעילות של שותפויות השקעה בישראל. בשל האמור, בסעיף 5 להצעת החוק הוצעו גם תיקונים בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), אשר נועדו לעודד השקעות בשותפויות השקעה בישראל. הבעייתיות בהקשר של חוק מס ערך מוסף מתעוררת לגבי חיוב הכנסות של מנהל הקרן במס ערך מוסף, באופן אשר פוגע בתמריץ לביצוע השקעות בישראל.
בשל האמור, בהצעת החוק, שכפי שנאמר לעיל, עודנה על שולחן ועדת הכספים, הוצעו שני תיקונים בעניין מס ערך מוסף.
ראשית, הוצע תיקון לעניין דמי ניהול שמקבל מנהל הקרן. כיום ייתכנו מצבים שבהם דמי ניהול בקרנות השקעה יחויבו בתשלום מס ערך מוסף, גם אם השותפות מורכבת בעיקרה משותפים שהם תושבי חוץ, וזאת אף על פי שעל שירות הניתן לתושב חוץ ככלל מוטל מס ערך מוסף בשיעור אפס. זאת בשל העובדה שהשירות שניתן על ידי הקרן ניתן בנוסף לתושבי החוץ גם לתושבי ישראל (לרבות באמצעות השתתפות בניהול חברות המטרה הנרכשות על ידי הקרנות). סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, אשר עוסק במקרים שבהם ניתן מס ערך מוסף בשיעור אפס לשירות הניתן לתושב חוץ אינו מקנה שיעור אפס במקרים אלה מכיוון שהוא קובע שלא יחול מס ערך מוסף בשיעור אפס אם נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל.
לפיכך, וכדי לעודד את השקעותיהם של תושבי חוץ באמצעות קרנות השקעה ולייצר וודאות, מוצע בהצעת החוק להוסיף את סעיף 30(א)(20) לחוק מס ערך מוסף בו ייקבע כי דמי הניהול ביחס להשקעותיהם של תושבי חוץ בשותפויות יזכו למס ערך מוסף בשיעור אפס, וזאת בהתאם לשיעור חלקם של תושבי החוץ בהשקעות בשותפות (לרבות אם התשלום בשל ההשקעה טרם שולם בפועל), הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת; זאת, אף אם נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, גם לתושב ישראל בישראל.
בהתאם לאמור, הנושא הראשון שמוצע לקבוע בתקנות המוצעות הוא כיצד יחושב חלקם של תושבי החוץ בהשקעות בשותפות, ולאילו שותפות תינתן ההקלה בהתאם לסעיף ההסמכה המוצע.
הנושא השני שהוצע בהצעת החוק נוגע למס ערך המוסף אשר יוטל בשל דמי הצלחה המשולמים למנהלי קרנות השקעה. סעיף 31 לחוק מס ערך מוסף קובע פטורים ממס ערך מוסף לעסקאות מסוימות המנויות בסעיף. במטרה לעודד השקעות בקרנות שאותן מנהלים שותפים בישראל, הוצע בהצעת החוק לקבוע כי פטור ממס ערך מוסף יחול גם לגבי דמי הצלחה המשולמים לשותף בקרן השקעות; בסעיף אשר הוצע, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע לעניין זה תקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שיסדירו את התנאים שבהתקיימם יינתן הפטור כאמור. כאשר בהתקנת התקנות לפי סעיף זה מוצע שיישקלו אותם השיקולים הנלקחים בחשבון לצורך התקנת התקנות המוצעות בפקודת מס הכנסה למנהלי קרנות.
בהתאם, הנושא השני שמוצע להסדיר בתקנות אלה הוא התנאים שבהתקיימם יינתן פטור למנהל קרן השקעות פרטית מוטבת על דמי הצלחה שמשולמים. כמפורט בהרחבה בדברי ההסבר לתקנות הספציפיות, מוצע לקבוע שהפטור יינתן על דמי הצלחה ושירותי הניהול לקרנות במקרים הדומים במהותם למקרים שבהם יקבלו השותפים הכלליים את ההטבות לפי טיוטת תקנות מס הכנסה.
כך, מוצע להוסיף את תקנה 9ג לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות), כאשר תקנת משנה (א) עוסקת בדמי הצלחה וקובעת פטור מלא ממס ערך מוסף. תקנת משנה (ב) עוסקת בכלל שירותי הניהול (לרבות דמי הניהול הקבועים), וקובעת שיעור מס אפס רק לגבי החלק המיוחס לתושבי חוץ. במילים אחרות, לפי המוצע:
לתקנה 1 -
תקנה זו מוסיפה תקנה 9ג לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, הקובעת את ההסדרים המהותיים.
לתקנה 9ג המוצעת
תקנת משנה (א) - פטור על דמי הצלחה
מוצע לקבוע פטור ממס על מתן שירותי ניהול לקרן השקעות פרטית מוטבת על ידי שותף בקרן, כאשר התמורה המשולמת בעדם ניתנה כדמי הצלחה. הפטור מוגבל למקרים שבהם שירותי הניהול לא ניתנו בקשר לנייר ערך או זכות ששווים נובע ממקרקעין בישראל (כמפורט בסעיף 97(ב3)(2) לפקודת מס הכנסה).
הפטור נועד להסיר את החסם שנוצר כיום בשל חיוב דמי הצלחה במס ערך מוסף. דמי הצלחה הם חלק אינטגרלי ממבנה התגמול של מנהלי קרנות. חיוב דמי אלה במס ערך מוסף יוצר עלות נוספת המוטלת על המשקיעים, ופוגע באטרקטיביות של ההשקעה באמצעות קרנות ישראליות. בשל האמור, מטרת התיקון המוצע היא ליצור הלימה בין הוראות חוק מס ערך מוסף לבין הסדרי המס שנקבעו בטיוטת תקנות מס הכנסה בכל הנוגע לדמי הצלחה של קרנות השקעה פרטיות מוטבות, כאשר דמי הצלחה המתקבלים בקרן השקעה פרטית מוטבת יהיו פטורות ממס ערך מוסף.
תקנת משנה (ב) - מס בשיעור אפס לחלק המיוחס לתושב חוץ
בתקנה זו מוצע לקבוע כי על שירותי הניהול יחול מס בשיעור אפס לגבי חלק העסקה המיוחס לשותף בקרן השקעות פרטית מוטבת שהוא תושב חוץ. כמוסבר לעיל, כיום, במקרים רבים, שירותי ניהול הניתנים לקרנות השקעה הפועלות בישראל אינם זכאים לשיעור מס אפס, אף אם הקרן כוללת משקיעים זרים. זאת, בשל ההוראה הכללית בסעיף 30(א)(5) לפיה שירות שניתן בפועל גם לתושב ישראל בישראל אינו זכאי להטבה זו. התיקון המוצע מבקש לשנות מצב זה ביחס לקרן השקעות פרטית מוטבת ולאפשר את פיצול העסקה באופן שחלקם של תושבי החוץ יזכה במס בשיעור אפס.
בניגוד למסלול ה"פטור" הקבוע בתקנת משנה (א), החלת "שיעור אפס" מאפשרת לשותף המנהל לנכות את מס התשומות ששולם על ידו לצורך הוצאות הניהול השוטפות של הקרן (כגון שירותי ייעוץ, משפט ושכירות משרדים).
"חלק העסקה המיוחס לשותף שהוא תושב חוץ" מוגדר בתקנת משנה (ג) כשיעור ממתן שירותי הניהול השווה לשיעור השקעתו בשותפות של תושב חוץ ביחס לכלל השקעות השותפים בשותפות. החישוב הוא חישוב יחסי פשוט: אם תושבי חוץ מחזיקים 60% מההשקעות בקרן, אזי 60% מדמי הניהול יחויבו במס בשיעור אפס.
בדומה לאמור לעיל, גם בסעיף זה מוצע לקבוע שהפטור מוגבל למקרים שבהם שירותי הניהול לא ניתנו בקשר לנייר ערך או זכות ששווים נובע ממקרקעין בישראל (כמפורט בסעיף 97(ב3)(2) לפקודת מס הכנסה).
לתקנת משנה (ג) המוצעת
על מנת ליצור תיאום מלא עם תקנות מס הכנסה ולמנוע כפילויות, מוצע להגדיר מספר מונחים מרכזיים בהפניה לתקנות מס הכנסה. להלן הסבר תמציתי של מונחים אלה:
"קרן השקעות פרטית מוטבת" - שותפות מוגבלת שעומדת בתנאים מסוימים, ובהם: שיעור פיזור משקיעים, השקעה מינימלית בישראל , פיזור סביר של השקעות (לא יותר מ-25% מההתחייבויות להשקעה בחברה יחידה); ושיעור משמעותי של תושבי חוץ.
"דמי הצלחה" - החלק שלו זכאי שותף ברווחי השותפות מהשקעות בניירות ערך או בנכס פיננסי אחר, שלא בתמורה להשקעתו הכספית בשותפות.
תקנה 2
תקנה 12 לתקנות מס ערך מוסף קובעת תנאים מצטברים של רישום ותיעוד, אשר רק בהתקיימם זכאי עוסק להטבת מס בשיעור אפס בעסקאות הנישות עם תושב חוץ. מוצע לתקן את תקנה 12 כך שתתייחס גם לסעיף 30(א)(20) החדש. משמעות התיקון היא כי הוראות הרישום והתיעוד יחולו גם לעניין שירותי ניהול לקרן השקעות פרטית מוטבת שחויבו במס בשיעור אפס לפי הסעיף החדש.
תקנה 3
מוצע שתחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן ברשומות (יום התחילה), והן יחולו לגבי שירותי ניהול שניתנו ביום התחילה ואילך. זאת, ללא קשר למועד שבו נעשתה ההשקעה של השותפות בניירות הערך או למועד שבו הצטרף השותף לשותפות.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105
האחריות המוגבלת של בעלי מניות אינה חסינה. באילו מקרים חריגים בתי המשפט “מרימים את המסך”, מייחסים חובות אישית – ואיך בונים תביעה שמצליחה להגיע עד לכיס הפרטי? מדריך משפטי פרקטי למי שלא מוכן להישאר מול חברה ריקה.
האם פקיד השומה איחר במועד? ייתכן שהשומה כלל אינה תקפה. מועדי ההתיישנות בדיני המס אינם עניין טכני בלבד – הם עשויים להכריע אם חוב מס של מיליוני שקלים יעמוד בעינו או יבוטל לחלוטין. במאמר זה נבחן את מוסד ההשגה, הלכות סמי, יוסי נאמן וינקו וייס, משמעות משלוח צווי שומה, טענות התיישנות, חובת תום הלב של הנישום ורשות המסים, וההשפעה הדרמטית של חריגה מלוחות הזמנים הקבועים בחוק. אם אתם מנהלים הליך שומה, השגה או ערעור מס – זהו מידע שחובה להכיר לפני שמקבלים החלטה. לקריאת המאמר המלא >>
חיפוש 
סגור 
