31/10/2013
חוקי המס החלים במדינת ישראל כיום, ממיסים הכנסות של תושב ישראל שהופקו הן בישראל והן במקום אחר מכל מקור הכנסה שהוא, כך שמתקיימת זיקה פרסונלית וטריטוריאלית.
בתוך כך, ישראלים רבים המעתיקים את מרכז חייהם למקומות אחרים בעולם מעוניינים לנתק זיקות אלה על מנת להימנע מחבות במס בישראל. נדגיש כי קביעת הזיקה הפרסונלית נעשית באמצעות מבחן התושבות אשר נחלק לשני מבחני משנה - מבחן טכני ומהותי. הזיקה הטריטוריאלית, מטבע הדברים, מתנתקת עם עזיבת היחיד את המדינה.
על מנת להפסיק לשלם מס בישראל על היחיד המתגורר מחוץ לישראל לעמוד בשני מבחני משנה אלו. ראשית, עפ"י המבחן הטכני, במידה ויחיד שהה מחוץ לישראל פחות מ 183 ימים בשנה יחשב כתושב מדינת ישראל לצורכי מס ולעומתו יחיד אשר שהה מחוץ למדינה בשנת מס כלשהי ובשנה שלאחריה למעלה מ 183 יום בכל שנת מס בנפרד, יחשב כתושב חוץ.
שנית, עפ"י המבחן המהותי, יש לעמוד במספר מבחנים המצביעים על זיקתו של היחיד למקום התושבות. יחיד אשר מירב הזיקות מצביעות על היותו תושב חוץ, יחשב ככזה בעוד יחיד אשר מירב הזיקות מצביעות על היותו תושב ישראל יחשב לרוב, כתושב ישראל לצורכי מס. לעניין התושבות ייבחנו זיקותיו החברתיות, כלכליות ומשפחתיות של היחיד, לרבות מקום מגורים שלו ושל תא משפחתו, מקום עיסוק ופעילות בארגונים ובמוסדות שונים.
המבחן הטכני מול המבחן המהותי
אולם נדגיש כי אין מבחנים אלו מנותקים, אלא שזורים הם האחד בשני.
לראייה, בפסיקה המבחנים הופעלו כמקשה אחת על מקרים ספציפיים.
קיימים מקרים רבים בהם מפיק ההכנסה, הנישום, עוזב את הארץ למספר שנים ומשכך, נוצר קושי בהגדרת תושבתו וכפועל יוצא מכך קשה לקבוע את חבות המס של הנישום ככל הנוגע לתקופות אלו. קושי זה זוכה להתייחסות פרטנית בפקודת מס הכנסה בקבעה כלל בסיסי לקביעת תושבותו של נישום וכן מבחנים נוספים אותם יש לבחון בבואה של רשות המסים לקבוע את תוקף תושבותו של אדם.
נוסיף כי המבחן הטכני מהווה חזקה הניתנת לסתירה אם יוכח לפי המבחן המהותי כי יחיד אינו עומד במבחן מירב הזיקות לישראל. לכן, על מנת להימנע מתשלום מס על הנישום לנתק זיקותיו לישראל וזאת על ידי ביטול חשבונות בנק והשעות בישראל, העתקת תאו המשפחתי ומקור פרנסתו העיקרי לחוץ לארץ והימנעות ממפגשים חברתיים ואירועים משפחתיים מרובים בישראל.
רלוונטי לעניין זה פסק הדין שניתן בשעתו בעניין גונן (עמ"ה 5048/97 אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה), אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד, בהתאם למכלול הנסיבות. לאמור, למבחן מרכז החיים שני פנים: האחד, האובייקטיבי, הוא מקום הימצאות מירב זיקות האדם (המבחן הפיזי); והשני, הסובייקטיבי, הוא היכן רואה אותו אדם את מרכז חייו (מבחן הכוונה) כשהמבחן האובייקטיבי הוא העיקרי לצורך עמידה במבחן. עם זאת, למבחן הסובייקטיבי, לפיו ייבחן מתי הנישום ראה עצמו כמשנה "מרכז חייו" משקל לא מבוטל.
חיפוש 
סגור 
