איתור חשבונות בנק בארה"ב

מאת: אלי דורון, עורך דין ; ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) ; תומר וקנין (משפטן)

7/10/2013

ישראל, כמו גם מדינות רבות אחרות כגון : אנגליה, צרפת, יפן שווייץ ועוד, החליטו על שיתוף פעולה מלא עם רשות המסים האמריקאית לעניין חשיפת פרטי אזרחי המדינות אשר בבעלותם חשבונות בנקים זרים שעד כה לא דווחו, מה שהוביל לחזית אחידה כנגד מה שהוגדר "ההון השחור". בתוך כך, ישראלים רבים המנהלים חשבונות בנקים ברחבי העולם במטרה להעלים מסים, חשופים כעת יותר מתמיד להליכים פליליים.

"התרופה לשקט נפשי"

דרך הפעולה של נישום המעוניין להימנע מהליך שפלילי כאמור, יכול לבחור במסלול של גילוי מרצון שכשמו כן בוא מתבסס על גילוי וולונטרי לרשות המסים של הכנסות /כספים שלא דווחו כדין, אשר מטרתו, הגדלת הכנסות הממשלה ממיסים. הליך הגילוי מרצון אינו חדש בעולם עבירות המס והנו שונה ממדינה למדינה, ואולם מטרתו אחת היא: לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.

בישראל, המדיניות המוצהרת זה שנים, אף על פי שלא עוגנה בחוק או בכל הוראה מנהלית, כי גילוי מרצון או תיקון דו"ח מרצון, לפני שנפתחה חקירה מסוג כלשהו בעניין הרלוונטי, אינו גורר פתיחת הליכים פליליים. מערכת המס תמצה עם העבריין את הליכי גביית המס במלואו וכן צעדים של ענישה אזרחית. תשלום המס המגיע במלואו הוא תנאי מוקדם, והרשות צריכה להשתכנע כי הגילוי הוא אכן גילוי מלא שלם ונאות.

עד לשנת 2003, תושב ישראל לא היה צריך לדווח על הכנסות שהפיק מחוץ לישראל, וכן לא חלה עליו חובת הדיווח בגין חשבונות בנק זרים ו/או שכירויות לגבי נכסים בחו"ל אשר בבעלותו. ביום 24.07.2002 התקבל החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב- 2002 (להלן: "החוק לתיקון פקודת מס הכנסה"), אשר תחולתו הינה על הכנסה שהופקה או נצמחה החל משנת המס 2003 ואילך (להלן: "הרפורמה"/ "רפורמת המס") ושינה את שיטת המיסוי הנוהגת כך שתושבי ישראל שהחזיקו כספים "לבנים" (פיקדונות בחשבונות בנק, כספי ירושות, נכסים) בחו"ל וכו' עליהם לא היה צורך לדווח לרשויות ואף לא לשלם מס בישראל, "השחירו" בין לילה את הכנסותיהם אשר צמחו או הופקו בחו"ל והפכו ל"עברייני מס".

תושבי ישראל המחזיקים בנכסי חוץ מניבים בחו"ל, שאינם מדווחים על הכנסותיהם הינם עברייני מס. אי דיווח ואו אי תשלום מס על הכנסות שהתקבלו מחוץ לישראל במסגרת הדו"ח השנתי, או אי דיווח על כספים המצויים בחו"ל במסגרת הצהרת הון, מהווה עבירה פלילית שהעונש העומד בצידה הינו עד שבע שנות מאסר בגין הלבנת הון. בנוסף, מי שאינו מדווח על הכנסותיו צפוי לשלם קנסות גבוהים הן בשל אי הדיווח (אף אם אינו חייב במס) והן בשל אי התשלום (אם חב במס). עבירות אלו הינן עבירות מתמשכות ואינן מתיישנות.

ישראלים רבים שחשבונותיהם בחו"ל נחשפו, מועמדים לחקירה של רשות המסים. חלקם עומד לדין פלילי בגין אי דיווח ואי תשלום מסים כחוק, וחלקם נקנסים בסכומי כסף גבוהים הכוללים ריביות והצמדה. החסינות מהליך פלילי תחול רק כאשר המידע הוא מלא ונאות, ורק לגבי המידע שנמסר  ובגינו שולם המס שנקבע במסגרת הגילוי מרצון. הסרת המחדל תהיה תוך פרק זמן שנקבע, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים שיוטלו על ידי הגורמים הרלוונטיים והיא מוגבלת רק לגבי עבירות מס.

הסיכונים בהליך:

ככלל, גילוי מרצון הוא הליך מבורך המקנה הזדמנות לנישום לתקן את דרכיו מבלי לשאת בתוצאות הפליליות של מעשיו, ואולם יש לציין כי הליך זה טומן בחובו גם סיכונים לנישום כי שיפורטו להלן:

• החסינות מהליך פלילי תחול רק כאשר המידע הוא מלא ונאות.
• התנאים הרבים המוצבים לפתחו של נישום לאישור בקשתו לגילוי מרצון מעלים חשש כי במקרים בהם רשות המסים תהיה מעוניינת למצות את הדין עם מבקש הבקשה- תתקיים עילה לדחות את בקשתו.
• במקרים בהם יותר מגורם אחד מעורב בהשתמטות ממס ורק נישום אחד מדווח במסגרת הגילוי מרצון, אזי רשות המסים יכולה להשתמש במידע שהתקבל כנגד שותפיו לעבירת המס.
• החסינות המוענקת לנישום היא חסינות מוגבלת. לפיכך יכול נישום למצוא עצמו ניצב מול כתבי אישום פליליים בגין עבירות מס מכוח חוקים אחרים.
• קיים חשש כי הנישומים ידרשו לשלם קנסות אזרחיים גבוהים כולל הצמדה וריבית.
• לא ניתן לערער על החלטת הסירוב לקבלת הבקשה לגילוי מרצון.
• קיימים מקרים בהם מצבם העובדתי של הנישומים לא מצריך את הליך הגילוי, ועל כן יש לזכור שמדובר בהליך מורכב המכיל סיכון.

לעורך הדין נתון החיסיון על מסמכיו של הנישום ועל אינפורמציה שנמסרה לעורך הדין תוך כדי מתן שירות מקצועי. חיסיון זה חל הן על שלב החקירה והן על שלב הדיון המשפטי, והוא מבוסס על ההכרה כי הסודיות היא חיונית לקיומם המלא והמשביע רצון של היחסים בין הלקוח המוסר מידע לבין עורך הדין שמקבלו. חילופי דברים בין עורך דין ללקוחו במסגרת ייעוץ משפטי חייבים להישמר מפני כל גילוי. עקרון זה בא להבטיח, כי כל נישום יזכה לעצה משפטית נכונה על סמך גילוי כל העובדות ללא חשש שאלה יגיעו לידיעתו של אדם או גורם שלישי. משכך, נכון כי הגשת הבקשה במסגרת הגילוי מרצון תיעשה באמצעות עורך דין.

נוכח האמור, יש לוודא כי הנקיטה בהליך דנן נעשית בצורה מקצועית וחכמה, תוך ליווי אנשי מקצוע המתמחים בתחום.