פסק דין חדש מחייב יבואנים לבחון מחדש את דרך ניהול המלאי

לאחרונה ניתן פסק דין שהנו בבחינת רעידת אדמה עבור אלו שנהנים מהטבת מס, בשל כך שהטובין שייבאו מיועדים לשימוש מסוים. הטבת המס ניתנת לאחר שמתקבל אישור הרשות הרלוונטית לגבי ייעודם, ובעקבות כך הטובין מסווגים בפרט מכס מיוחד שמעניק להם הטבה, לעיתים במסגרת מכסה שהוקצתה ליבואן. ניתן למצוא הטבות מס שכאלו עבור חומרי גלם שונים המשמשים לייצור, לרוב בתעשיית המזון, וכן במוצרים חקלאיים שונים המיועדים לזריעה או לגידול.

אם עד עכשיו סברו היבואנים כי מרגע שהתקבל אישור הרשות הרלוונטית לגבי ייעודם של המוצרים שייבאו, הטבת המס מובטחת להם, הרי שעכשיו מתברר כי עליהם לערוך הערכת מצב מחודשת.
במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבית שמש (ת"א 1115-07 שיקרצי בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים) נידון מקרה שבו רשות המכס לא הסתפקה בעובדה שניתן אישור מנכ"ל שהבטנים המיובאים מיועדים לייצור מסוים, אלא הלכה ובדקה האם אכן בפועל הבוטנים שיובאו שימשו לאותו ייצור. בית המשפט בחן את השאלה האם בדיקה בדיעבד של השימוש במוצר אפשרית וראויה – וקבע שכן, וכי פרשנות ראויה מחייבת לאפשר בדיקה שכזו, ולשלול בדיעבד את ההטבה שניתנה במקרה שהטובין לא שימשו לתכלית שנקבעה במועד היבוא.

ואולם, כיצד בודקים האם הטובין אכן שימשו לייצור שלו נועדו ולא למטרות אחרות? באותו מקרה, השוותה רשות המכס את הכמות שיובאה במכסה במסגרת ההטבה עם הכמות שיוצרה על פי דוחות הייצור  לאותה שנה, ולאור הפערים הגדולים ביניהם, הגיעה למסקנה שהבטנים לא יובאו למטרה שלה הם נועדו. אך האם זה נכון לערוך השוואה בצורה שכזו? אולי נכון יותר להשוות את הכמות שיובאה בשנה מסוימת דווקא עם הכמות שיוצרה בשנה שלאחר מכן? והאם השוואה של משקל הבטנים שיובאו (בניכוי פחת בשל הקליפה) עם משקל המוצר הסופי שיוצר, יכולה להוביל למסקנות נחרצות כלשהן?

המסקנה היא שיבואן שירצה להוכיח כי הטובין שייבא בפטור אכן שימשו למטרה המוצהרת שלהם בשעת הייבוא, ייאלץ להכניס שינוים משמעותים בדרך ניהול המלאי של אותם טובין, כך שהם יסומנו ויתועדו באופן שיהיה ברור למה שימשו. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה שאותו יבואן רוכש כמויות נוספות של אותם טובין, שלא במסגרת הטבת המכס, ומוכר אותם למטרות אחרות.
חשוב להדגיש, כי הפסיקה שניתנה עדיין אינה סופית ויכולה להתהפך במסגרת ערעור. יש קשיים משמעותיים עם הקביעה שניתן לערוך בדיקה בדיעבד לגבי השימוש, כך למשל, יש מספר פרטי מכס שבהם נקבע במפורש שהשימוש בפועל הוא קריטריון לסיווג בנוסף לאישור הרשות הרלוונטית,  ולכן קשה יותר להצדיק בדיקה בדיעבד במקרים שבהם קריטריון זה לא נקבע מראש. בנוסף, גם אם מגיעים למסקנה שראוי לאפשר בדיקה בדיעבד של השימוש בכל מקרה, מוצדק לאפשר ליבואנים פרק זמן ראוי לשינוי דרך ניהול המלאי בטרם שישאו בהשלכות כספיות  של חוסר יכולת להוכיח למה שימשו הטובין.

מכל מקום, עד להכרעה סופית של בתי המשפט בשאלה זו, מומלץ ליבואנים הנהנים מהטבת מס בשל ייעוד הטובין שהם מייבאים, לבחון שינויים אפשריים בדרך ניהול המלאי של אותם טובין, באופן שיקל עליהם להוכיח בעת הצורך למה שימשו אותם טובין.


עו"ד קרן לוי חפץ מרכזת את פעילות מחלקת מכס יבוא ויצוא באזור המרכז של משרד עו"ד דורון טיקוצקי צדרבוים עמיר מזרחי, אשר פועלת בכל הקשור לתחום היבוא והיצוא, לרבות מסוי, היטלים, אישורים רגולטורים והיבטי שילוח. באתר המשרד ניתן למצוא מאמרים נוספים בתחום היבוא והיצוא.