מאת:
בשנת 2000, בתום הליך חקיקתי ארוך במסגרתו נערכו דיונים מרובים בפני וועדת חוקה חוק ומשפט ובוועדת המשנה לעניין זה, בהשתתפותם של נציגי משרד המשפטים, משטרת ישראל, רשויות המס, בנק ישראל וגורמים נוספים, נפל דבר בישראל עת שולב בקודקס הפלילי של מדינת ישראל חוק איסור הלבנת הון.

על פי האמור בדברי ההסבר לחוק, החוק חוקק מחשש מפני הפיכתה של ישראל למרכז הלבנת הון עולמי לעבריינות בין לאומית מתוחכמת, בדגש על תחום הסמים המסוכנים והפשע המאורגן. בחקיקתו, הצטרפה מדינת ישראל לרשימה מתרחבת של מדינות הנוקטות בחקיקה שתכליתה תקיפת נתיבי הכסף השחור, תוך שיתוף פעולה בינלאומי. תכליתו של החוק תוארה היטב על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין שם טוב (ע"א 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)), שם קבע המשנה לנשיא (כתוארו דאז), כב' השופט מ' חשין, כי: "מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן, רכוש שהאדים להלבין כשלג, להעלות כספים מצינורות הביוב ולעדנם בניחוח של פרחי אביב. חוק איסור הלבנה נועד לפגוע בתשתית ובאמצעים המשמשים את מלביני ההון".
 

פעולות הלבנת הון

מקובל להתייחס לשלושה שלבים עיקריים בפעולת הלבנת הון, שמטרתם להסוות את הקשר בין הכספים למקורם העברייני ולהסיר את הניחוח הפלילי שדבק בו. 

א. שלב המיקום - "Placement": שלב זה נועד להרחיק את הרכוש, הרחקה ראשונית מעבירת המקור ומהעבריין. שלב זה טומן בחובו, בדרך כלל, ביצוע מספר פעולות שמטרתן להחדיר את כספי העבירה למערכת הפיננסית הלגיטימית.
 

ב. שלב הריבוד - "Layering": שלב זה נועד לשם יצירת רבדים נוספים שיסוו את מקורם של כספי העבירה ואת מיקומם, בדרך כלל בדרך של ביצוע שרשרת של פעולות פיננסיות (המרות, העברות, השקעות וכיוצ"ב) בכסות לגיטימית.
 

ג. שלב ההטמעה - "Integration": שלב זה כולל יצירת זיקה מחודשת לכספי העבירה והנאה מפרותיהם, הנעשית בדרך כלל בדרך של השקעות בנדל"ן, ניירות ערך וכיוצ"ב.

בתואם את האמור לעיל, פעולת הלבנת הון המוגדרת בסעיף 3(א), לב ליבו של החוק, בוארה על ידי המחוקק בהצעת החוק כך: "עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש. התהליך כולל, בין היתר, פעולות של מיקום כספים (לרוב מזומנים בסכומים גדולים) במערכת פיננסית לגיטימית באופן המטשטש טשטוש מרבי את מקורם האסור של הכספים ומקשה את איתורו. כן כולל התהליך פעולות פיננסיות לגיטימיות נוספות, כגון המרה, הפקדה, משיכה ועוד כאלה פעולות הנעשות בין גורמים הממוקמים במדינות שונות. הפעולות האמורות נעשות בדרך של הטמעתו של הרכוש במערכת הכלכלית הלגיטימית, כך שלא ניתן לשחזר את מקורו העברייני".

 

עבירות מקור

ליבת החוק אפוא, בקביעת איסור על ביצוע פעולות ב-"רכוש אסור", שהינו רכוש שהופק במישרין או בעקיפין מעבירה שהוגדרה בחוק עבירת מקור. במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו - עבירה לפי סעיף 3 (א) לחוק. התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון מונה 20 עבירות שונות, שיכול וישמשו כעבירת מקור, ככל ויתר תנאי העבירות יתקיימו, ביצוע אחת מהן יכול להביא לידי אישום מבצעה בעבירה של איסור הלבנת הון. (רשימה סגורה של עבירות המקור מצויה בתוספת הראשונה לחוק, הרשימה כוללת עבירות רבות המאפיינות פשיעה חמורה לרבות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור. בנוסף על אלה כלולות ברשימת עבירות המקור גם עבירות על חוק ניירות ערך, עבירת המרמה ועבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד).

ניתן ללמוד מהעבירות המצוינות בתוספת שככלל עבירות מס אינו מהוות עבירות מקור, חריג לכלל נמצאת העבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות כעבירת מס יחידה שנמצאת ברשימה, ואת ההסבר לכך נמצא כבר בפרוטוקולי ישיבות ועדת המשנה לחוקה מינואר 2000 עוד טרם אישור חוק איסור הלבנת הון, מדבריה של  עו"ד טלי ירון-אלדר ניתן להבין את הסיבה שעבירת הפצת חשבוניות פיקטיביות הוכנסה לחוק: "לא מדובר על השתמטות מדיווח או אי-דיווח על מסים אלא על הנושא של הפצת החשבוניות הפיקטיביות. זו עבירה שנמצאת בחוקי המס אבל במהותה זו עבירה שאינה שונה מעבירה של הפצת צ'קים ללא כיסוי, או מתן צ'ק לקבל כסף מהמדינה. הבסיס לעבירה הזאת הוא אדם שנותן נייר ועם הנייר הזה באים אל המדינה ומקבלים כסף. זו גניבה של כסף מהמדינה כשהמס הוא רק אמצעי כדי לגנוב את הכסף הזה. זו עבירה שמאפיינת גורמים שקשורים בפעילות של ההון השחור... מכל העבירות אנחנו רוצים להוסיף לרשימה את העבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות. שלא תחשבו שזה משהו שולי, התופעה הזאת של הפצת ניירות שגורמת לכך שהמדינה משלמת כספים היא רחבה, במיליוני שקלים, ומאפיינת גורמים מסודרים במדינה. העבירה הזאת נמצאת בפרק המסים אבל היא דומה לעבירות של מרמה שנמצאות פה".

דעתה של עו"ד טלי ירון-אלדר התקבלה והעבירה של החשבוניות הפיקטיביות הוכנסה לתוך חוק איסור הלבנת הון, כאשר התוספת הראשונה מפנה אותנו לחוק מע"מ לסעיף 117(ב)(3) שקובע מתי נוצרת העבירה של הוצאת חשבונית פיקטיבית – "הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור", העונש על ביצוע עבירה זו הינו - מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כפי שהסברתי לעיל עבירת המס היחידה שהוכנסה לחוק איסור הלבנת הון היתה הפצת חשבוניות פיקטיביות, מתוך הבנה מעמיקה ששאר עבירות המס אין להן מקום כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון, עם זאת ראוי לציין שבמשך הזמן חלה הרחבה של הכנסת עבירות מס שלא היו במטרת החוק ונכון להיום למשל: ההתייחסות של פקידי השומה לחשבוניות מס מונמכות הינה כאילו והיו חשבוניות פיקטיביות.
 


על מנת לעגן את עבירות המס שזלגו שלא מתוך כוונתו הראשונית של המחוקק לתוך חוק איסור הלבנת הון, הונחה ע"י רשויות המס והאוצר הצעת חוק על שולחנה של הכנסת לפני מספר שבועות(:"הצעת חוק העמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2012"), שניתן ללמוד ממנה שבכוונת המחוקק להכניס עבירות מס נוספות לתכולת החוק לאיסור הלבנת הון.

 

בהצעת החוק מוצע להוסיף את עבירות המס הבאות לרשימת "עבירות המקור":

• עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה: פעולה במזיד או בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס.

• עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מע"מ: ראשית מוצע למעשה להוריד את ה"נסיבות המחמירות" שבהוצאת חשבוניות פיקטיביות כפי שהיתה מוגדרת עבירת המקור עד עתה. בנוסף, מוצע להוסיף לעבירות המקור את העבירות הבאות: מסירת ידיעה כוזבת או דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור; הוצאת תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי, מבלי רשות לעשות כן; קיזוז תשומות באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות; זיוף, הסתרה, השמדה או שינוי פנקס שנדרש לנהלו; שימוש בכל מרמה או תחבולה או הרשאה לאחר להשתמש בהן או לעשות מעשה אחר; פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו.

• עבירות לפי 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין: מסירת הצהרה, אמרה או תרשומת כוזבת במטרה להתחמק ממס; השבת תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי החוק במטרה להתחמק ממס; הרשאה לאחר לקיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, במטרה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה או תחבולה, בכוונה להתחמק ממס.

• כמו כן מוצע לשנות את ס' 30 לחוק איסור הלבנת הון: ועל פי ההצעה כדי לבצע את החוק תהא רשאית הרשות המוסמכת(רשות המיסים) להעביר לרשות חוקרת(פקיד מכס) מידע הדרוש לצורך חקירת ומניעת עבירות לפי החוקים האמורים שרשות חוקרת מוסמכת לחקור, לרבות לשם חילוט;

בנוסף בהצעת החוק ישנה כוונה להרחיב את סמכויות החקירה, כניסה, תפיסה וחיפוש המוקנות לפקיד מכס חוקר בעבירות הלבנת הון שנעברו ברכוש שמקורו בעבירות מס אלה. עפ"י דברי ההסבר להצעה, קביעת עבירות מס כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון עולה בקנה אחד עם ההמלצות של מדינות ה-G20 ללחימה בלתי מתפשרת בפשיעה הכלכלית, כפי שניתנו בפברואר 2012 בפריז.
 

לסיכום...

עבירות מס הינן רעה חולה במשק והרצון העז של הנישומים להפחית את חבות המס שלהם, אם בדרך של יצירת עסקאות שלא בוצעו מעולם בדרך של שימוש בחשבוניות פיקטיביות ואם בדרך של קיזוז גובה המס שהם אמורים לשלם ע"י שימוש באותן חשבוניות פיקטיביות, רצונם זה מתנגש באופן חזיתי עם רצונה של המדינה לקבל מהנישומים שלה מס אמת. ניתן להבחין אם כך שהן המחוקק והן בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין החליטו להילחם מלחמה בלתי מתפשרת בעבירות מס, ולא אחת נקבע כי אינטרס הציבור מחייב ענישה מחמירה, המוצאת את ביטויה בהטלת עונשי מאסר נכבדים ביותר, כאשר הטלת העונשים המחמירה נועדה בראש ובראשונה להילחם במבצעי העבירות, אך לא פחות חשוב ואולי אף יותר למגר כל רצון של עבריינים להמשיך ולבצע עבירות מס של הוצאת ושימוש בחשבוניות פיקטיביות על מנת להונות את רשויות המס ולהיטיב את מצבם הפיננסי על חשבון המדינה.
 
וכך אומר ביהמ"ש בנושא של הפצה ושימוש בחשבוניות פיקטיביות: "העבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות היא אבי אבות הטומאה שמדובר בעבירות מס...בין מצד המשתמש ובין מצד המייצר התוצאה היא השתמטות מסים בדרך של יצירת מסמכים פיקטיביים". ועוד מוסיף " ...מי שיעמוד במריו ויוסיף לנהוג בדרכי רמייה כדי להשמיט מהכנסותיו, שוב אין מנוס מלהבהיר לו כי במקרים הראויים, הוא עלול לשלם על כך לא רק בממונו, אלא גם בחירותו". ולסיכום, "המספק את החשבוניות מרוויח, הקונה מרוויח, ומי שמפסיד הוא רק אותו גוף ערטילאי וחסר ממשות שנקרא מדינת ישראל". עם זאת, כולי תקווה כי המחוקק ישקול בכובד ראש ולעומקם של דברים את הצעת החוק החדשה, ובמידה וההצעה אכן תתקבל ועבירות מס נוספות יכנסו כעבירות מקור לחוק איסור הלבנת הון, יעשו גורמי האכיפה שימוש מושכל בחוק זה ובסמכויות הענישה והחילוט ובכלים הנוספים שיינתנו בידיהם מכוחו, ויימנעו משימוש גורף בחוק ייחודי זה, כך שכל אדם מן הישוב (ולא העבריין המתוחכם) שיילכד ברשתו הסבוכה (בשל הרחבת רשת המס) יקבל יחס הוגן ולא ייאלץ לשלם מחיר יקר שלא לצורך, רק בשל כך שהעבירה חוסה תחת חוק איסור הלבנת הון.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הסדרת ארנק דיגיטלי שחור - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

15/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חזרתו של נוהל גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

חזרתו של נוהל גילוי מרצון - צעד מתבקש למילוי הקופה המתרוקנת. לאחרונה פורסם כי רשות המס החליטה להפעיל מחדש את נוהל "גילוי מרצון" שמאפשר לנישומים תושבי ישראל לפנות מיוזמתם לרשות המסים ולדווח על הכנסותיהם שטרם הוצהרו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין.

7/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חשבוניות פיקטיביות וסנקציה של כפל מס

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי לוד-מרכז פס"ד נוסף בהמשך ישיר למלחמה של רשויות המס בחשבוניות פיקטיביות. בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של בעל המניות בחברה וקבע, כי בפסיקה הוצבה דרישה מהותית כי חשבונית מס תשקף עסקה אמיתית שהתרחשה ואת הצדדים האמיתיים לעסקה.

22/8/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.