מי ייתן את הדין על השיבושים באשדוד?

פורסם ב"מטען", מהדורה אלקטרונית, 16 בינואר 2013.

תארו לעצמכם מצב סוריאליסטי: עובד נמל, למשל בתפקיד מנהל משמרת או אגף, משתתף בעיצומים עליהם הכריז ועד העובדים, ובה בעת יש לו קשר ישיר לאשתו או לאחיו המשמשים בתפקיד עוזר ללשכת המנכ"ל או יו"ר הדירקטוריון או יועץ משפטי- הנערכים כנגד ואל מול עיצומים אלה, ונדרשים להתייעצויות, החלטות, ודיונים פנימיים. הייתכן הדבר? בוודאי שלא. לכן, כך על פי הפרסומים, בדצמבר 2012 התכנס דירקטוריון חברת הנמל, והחליט כי כך לא ניתן להתיר- מי שמקורב בקרבת משפחה לעובד נמל כאמור, לא יוכל לכהן בתפקיד במי מהלשכות האמורות.

בפרפרזה על דברי הפוליטיקאים, הדירקטוריון החליט, אבל לא החליט  ליישם את ההחלטה. וכך יוצא, שמקץ כשבוע "עיצומים", על פי הדיווחים בתקשורת חזר בו הדירקטוריון וקבע, שלא יישם את החלטתו ביחס לעוזרת המנכ"ל אשר לאחרונה נישאה במזל טוב לאחד ממנהלי העבודה בנמל.
על פי מה שהוצג מתוך בקשת הנמל שהוגשה לבית הדין, העיצומים והשיבושים הוצגו לכאורה כנובעים ממחלוקת אחת הנוגעת לכך שעובדי המחסן אינם מוכנים לעבוד במשמרת ב'; והשנייה לאי הסכמת העובדים לשינוי הגדרת תפקיד עוזר יו"ר דירקטוריון- שיהפוך להיות ראש מטה הלשכה, ולכך שמנהלת לשכה תמונה במינוי אישי.
וישאל השואל האמנם בגין כך פרצו העיצומים? באשר לעובדי המחסן הרי אך לאחרונה אושרה להם, כפי שהוצג, תוספת שכר בשיעור 7.5% ומענק כספי חד פעמי בסך כ- 38 אלף שקלים. ואילו אם בכך המדובר ואלו המחלוקות מטעם העובדים- מדוע הזדרז הדירקטוריון והחליט בישיבה שלא מן המניין על אי יישום החלטתו בדבר אי העסקת קרובי משפחה בלשכות המנהלים?

בהינתן כי מחד מטרת השיבושים כשמם כן היא להפר את סדר הפעולה התקין,  ומנגד כעיקרון זכות השביתה היא מוגנת ויסודית הרי שאירוע כגון זה יש לבחון על פי מספר היבטים: מהו האינטרס שעמד על הפרק ועד כמה הוא לגיטימי וענייני? האם טרם השיבושים נוהל מו"מ בתום לב בין הצדדים? האם ניתנה התראה מוקדמת טרם השיבושים? האם הוכרזו כדין או שמדובר ב"שביתה פראית"?, ומידת הנזק שהם הסבו למשתמשים. בפועל, כפי שהוצג, דווקא בתקופה הסוערת בו מצוי הנמל- לאחר שיבושי עובדי המחסן מחד, ואירוע נפילת מכולות מאידך, פחת היקף הפעולות למשמרת באופן ניכר, מה שהביא להמתנה ממושכת של אוניות מחוץ לנמל, ואחרות נאלצו לפנות לנמל חיפה- וליצור עומס שם, על העלויות והנזקים הנלווים לכך- והכל במדינת "אי" התלויה תלות מוחלטת בנמליה (שניים בלבד) לצורך תנועת סחורות ומטענים.
נושא שביתות ושיבושים בתחום הימי, זכה להתייחסותו המנומקת של בית המשפט העליון בע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד ואח' נגד אדם ציזיק ז"ל  ואח', אשר התייחס לפועלם של קציני ים אשר סירבו לפנות אוניות שפרקו בנמל חיפה, ובכך "סתמו" את הרציף ומנעו מאוניות אחרות לבצע את הפריקה. בית המשפט קבע כי הגם שזכות השביתה היא זכות מוגנת ולגיטימית ואפילו יסודית, יש לה גבולות. כשם שלא יעלה על הדעת כי רופא יעזוב חולה על שולחן הניתוחים ויצטרף לשובתים, כך גם אי אפשר לקבל את פועלם של אותם קצינים אשר ביקשו להשיג לעצמם שיפור תנאי שכר ללא התחשבות בתוצאות. הללו חויבו אז בתשלום פיצוי בסך 20,000$ בתוספת ריבית שנתית בשיעור 4 אחוזים.

מאז ניתן פסק דין זה בשנת 1987 חלפו כ- 25 שנים, אם וככל שבמהלכן "נשתכחו" הוראותיו, ייתכן ויש מקום ל"רענון משפטי".
האמור לעיל הנו הבעת דעה ואין לראות בו משום חוות דעת משפטית.