מאת:
29/8/2012

הנוהל דנן מתבסס על אמנה בינלאומית -אמנת הקרנה אט"א שנחתמה בבריסל בתאריך 6.12.61 ונכנסה לתוקף בישראל בתאריך 25.11.66 -  עוסק הנוהל במעבר מטענים מיוחדים בין המדינות החתומות על האמנה בלי תשלומי מסים. מטרתו של טופס הקרנה להקל על מעברו הזמני של טובין בין המדינות החתומות על האמנה.

כל אזרח או חברה ישראלית רשאים לייבא טובין לפי הקרנה אט"א שמוצאו בישראל.

ישנם סוגים מסוימים של טובין ששימוש בנוהל הקרנה יהא למתאים יותר, כגון:
• אריזות שיובאו ריקות לצורך מילוי ויצוא, או אריזות שיובאו מלאות אך הוצהר שמיועדות למילוי מחדש לצורך יצוא.
• ציוד ואביזרים לשימוש באירועים ספורטיביים, אמנותיים או תרבותיים כמו תפאורות, כלי נגינה, מכשירי ספורט וכדו'
• תכשיטים ואבנים טובות. יש לצרף לקרנה תצלומים לצורך זיהויים.
כאמור לעיל מעבר הטובין הנושא מסמך קרנה אט"א אינו חייב בתשלומי מיסים כמו מיסי מכס, מיסי קנייה מע"מ או מיסים אחרים. כל זה במילוי תנאים מסוימים שנקבעו בנוהל, בין היתר:
• הטובין יצאו ממדינת היעד לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של הקרנה.
• הטובין אינם מתכלים.
• הטובין ניתנים לזיהוי בשעת החזרתם לארץ.

על מנת להנפיק מסמך קרנה אט"א יש גם מסמכים שצריך להמציא, טפסים למלא. יצוין כי אופן ביצוע השימוש בקרנה אט"א אינו ברור מאליו וישנו צורך להיות מודע לדרכי השימוש ולהיערכות בדבר יישום הנוהל.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הקמת חברה בקפריסין והטבת מיסוי על קניין רוחני

מאת: אלי דורון, עו"ד

יזמי הייטק – מחפשים לשלב חדשנות עם תכנון מס חכם? קפריסין מציעה לכם תשתית מתקדמת, מיסוי מופחת על IP ואיכות חיים גבוהה. איך מנצלים את ההזדמנות הזו נכון?

הקמת חברה באירופה – שיקולים משפטיים ומיסויים מרכזיים

מאת: אלי דורון, עו"ד

שוקלים להקים חברה באירופה? מתלבטים בין שלושת היעדים הפופולריים: קפריסין, רומניה או אוסטריה? מהם היתרונות של כל מדינה, איך מתמודדים עם המס בישראל, ומה חשוב לדעת מראש כדי להימנע מטעויות יקרות? כל התשובות – במדריך המלא.

ביטוח לאומי נאלץ להשיב כספים לישראלים שירדו מהארץ

מאת: אלי דורון, עו"ד

זוג ישראלים שעבר לאירלנד גילה שעליהם לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסות מחו"ל, אך בית הדין פסק שעל ישראל להשיב להם את הכסף. כיצד ישפיע פסק הדין על ישראלים בתפוצות הנמצאים במצב דומה? האם הבנה טובה יותר של "מרכז החיים" משפטית תוביל לשינויים במדיניות גביית הביטוח הלאומי?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.