אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאתיופיה

מאת: דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי עו"ד ונוטריון

28/8/2012

אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה
 
 
ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה, ברצותן לעשות אמנה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים על הכנסה, הסכימו לאמור:
 
סעיף 1: בני אדם נדונים
 
אמנה זו תחול על בני אדם שהם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתיהן.
 
סעיף 2: המסים הנידונים
 
1.       אמנה זו תחול על מסים על הכנסה המוטלים מטעם מדינה מתקשרת או יחידות משנה מדיניות או רשויות מקומיות שלה, ללא התחשבות בדרכי הטלתם.
 
2.       יראו כמסים על הכנסה את כל המסים המוטלים על סך כל ההכנסה, או על חלקים מההכנסה, לרבות מסים על רווחים מהעברת מטלטלין או מקרקעין וכןמסים על הסכומים הכוללים של השכר או המשכורות שמשלמים מיזמים.
 
3.       המסים הקיימים שעליהם תחול אמנה זו הם בעיקר:
 
א.       בישראל:
 
(i)       מס הכנסה ומס חברות (לרבות מס על רווחי הון); וכן
 
(ii)      המס המוטל על רווחים מהעברת מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין;
 
(להלן: "מס ישראלי").
 
ב.       באתיופיה:
 
(i)       המס על הכנסה ועל רווח המוטל לפי הכרזת מס הכנסה מספר 286/2002; וכן
 
(ii)      מס על הכנסה מפעולות כרייה, נפט וחקלאות המוטל לפי ההכרזות המתאימות;
 
(להלן "מס אתיופי")
 
4.       האמנה תחול גם על מסים זהים או דומים בעיקרם שיוטלו לאחר תאריך חתימת האמנה, בנוסף למסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו על שינויים משמעותיים שחלו בדיני המסים שלהן.
 
סעיף 3: הגדרות כלליות
 
1.       למטרות אמנה זו, אלא אם כן משתמע אחרת מן ההקשר:
 
(א)     (i)       המונח "ישראל" פירושו מדינת ישראל, ובמשמעותו הגיאוגרפית, הוא כולל את השטח שבו יש לממשלת מדינת ישראל זכויות מיסוי, כולל הים הטריטוריאלי, וכן האזורים הימיים הסמוכים לגבול החיצוני של הים הטריטוריאלי, כולל החלק מקרקע הים ומתת-הקרקע שמתחת לים, שבהם מחילה מדינת ישראל, בהתאם למשפט הבינלאומי ולדיני מדינת ישראל את זכויותיה הריבוניות או האחרות ואת סמכות שיפוטה.
 
(ii)      המונח "אתיופיה" פירושו הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה, ובמשמעותו הגיאוגרפית, שטח אתיופיה, וכל שטח אחר, אשר בהתאם למשפט הבינלאומי ולדיני אתיופיה מהווה או עשוי להיות מיועד בעתיד כאזור שבו אתיופיה מחילה את זכויותיה הריבוניות ואת סמכות שיפוטה;
 
(ב)      המונח "אדם" כולל יחיד, חברה וכל חבר בני אדם אחר;
 
(ג)       המונח "יישות משפטית" פירושו חברה, כל תאגיד או כל גוף הנחשבים כתאגיד לצורכי מס;
 
(ד)      המונחים "מיזם של מדינה מתקשרת" ו"מיזם של המדינה המתקשרת האחרת" פירושם, בהתאמה, מיזם המנוהל בידי תושב של מדינה מתקשרת ומיזם המנוהל בידי תושב של המדינה המתקשרת האחרת;
 
(ה)      המונח "תעבורה בינלאומית" פירושו כל הובלה בספינה או בכלי טיס המופעלים בידי מיזם אשר מקום ניהולו הממשי הינו במדינה מתקשרת, למעט כאשר הספינה או כלי הטיס מופעלים אך ורק בין מקומות שבתוך המדינה המתקשרת האחרת.
 
(ו)       המונח "רשות מוסמכת" פירושו:
 
(i)       במקרה של ישראל, שר האוצר או נציגו המוסמך;
 
(ii)      במקרה של אתיופיה, שר האוצר ופיתוח הכלכלה או נציגו המוסמך.
 
(ז)       המונח "אזרח" פירושו:
 
(i)       כל יחיד שהוא בעל אזרחות של מדינה מתקשרת;
 
(ii)      כל יישות משפטית, שותפות והתאגדות שמעמדם ככאלה נובע מהחוקים התקפים במדינה מתקשרת.
 
2.       מבחינת יישום הוראות אמנה זו בכל עת ע"י מדינה מתקשרת, כל מונח שלא הוגדר בה, יפורש בהתאם למשמעות שניתנת לו באותה עת לפי חוקי אותה מדינה החלים על המסים עליהם האמנה חלה, אלא אם משתמע אחרת מן ההקשר, ותינתן עדיפות לפרשנות הניתנת לאותם מונחים בחוקי המס של אותה מדינה לעומת הפרשנות הניתנת להם לפי חוקים אחרים של אותה מדינה.
 
סעיף 4: תושב
 
1.       למטרות אמנה זו, המונח "תושב מדינה מתקשרת" פירושו כל אדם, אשר לפי דיני אותה מדינה נתון בה למס מכוח מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו או כל מבחן אחר מסוג דומה, וכולל גם את המדינה וכל יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה. אולם מונח זה אינו כולל אדם הנתון למס באותה מדינה רק לגבי הכנסה ממקורות שבאותה מדינה או לגבי הון הנמצא בה.
 
2.       מקום שמכוח הוראות ס"ק 1 יחיד הינו תושב שתי המדינות המתקשרות, ייקבע מעמדו כלהלן:
(א)      יראוהו רק כתושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע. אם עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו רק כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר (מרכז האינטרסים החיוניים);
(ב)      אם לא ניתן לקבוע את המדינה בה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם לא עומד לרשותו בית קבע באף לא אחת משתי המדינות, יראוהו רק כתושב המדינה בה הוא נוהג לגור;
(ג)       אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות או אף לא באחת מהן, יראוהו רק כתושב המדינה שהוא אזרחה;
(ד)      אם הוא אזרח של שתי המדינות המתקשרות או אף לא של אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יישבו את השאלה בהסכמה הדדית.
 
3.       מקום שמכוח הוראות ס"ק 1 אדם שאינו יחיד הינו תושב שתי המדינות המתקשרות, יראוהו רק כתושב המדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי שלו.
 
סעיף 5: מוסד קבע
 
1.       למטרות אמנה זו, המונח "מוסד קבע" פירושו מקום עסקים קבוע שבאמצעותו מתנהלים עסקי מיזם, כולם או חלקם.
 
2.       המונח "מוסד קבע" כולל במיוחד:
(א)      מקום הנהלה;
(ב)      סניף;
(ג)       משרד;
(ד)      בית חרושת;
(ה)      בית מלאכה;
(ו)       מחסן מסחרי;
(ז)       חווה, מטע או מקום אחר בו מתבצעת פעילות של חקלאות, ייעור, נטיעה או פעילות הקשורה לכך; וכן
(ח)      מכרה, באר נפט או באר גז, מחצבה או כל מקום אחר להפקה של משאבים טבעיים.
 
3.       אתר בנייה או פרויקט בנייה או התקנה מהווים מוסד קבע רק אם הם נמשכים יותר מתשעה חודשים.
 
4.       על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, המונח "מוסד קבע" יראוהו כאילו אינו כולל:
(א)      שימוש במתקנים אך ורק לצורכי אחסנה, תצוגה או חלוקה של טובין או של סחורה השייכים למיזם;
(ב)      החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם, אך ורק לצורכי אחסון, תצוגה או חלוקה;
(ג)       החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם, אך ורק לשם עיבודם על ידי מיזם אחר;
(ד)      החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לשם רכישת טובין או סחורה, או לשם איסוף מידע, עבור המיזם;
(ה)      החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק למטרות פרסום, לאספקת מידע, מחקר מדעי או למטרות ביצוע כל פעילות אחרת שטיבה הכנה או עזר עבור המיזם;
(ו)       החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לצורך צירוף כלשהו של פעילויות המאוזכרות בתת-ס"ק (א) עד (ה), ובלבד שהפעילות הכוללת של מקום העסקים הקבוע הנובעת מצירוף זה טיבה הכנה או עזר.
 
5.       על אף הוראות ס"ק 1 ו-2, מקום שאדם - שאינו סוכן בעל מעמד עצמאי שס"ק 6 חל עליו - פועל בשם מיזם, ויש לו סמכות במדינה מתקשרת לחתום על חוזים בשם המיזם והוא משתמש בה בקביעות, יראו את המיזם כאילו יש לו מוסד קבע במדינה זו ביחס לכל הפעילויות שאותו אדם מקבל על עצמו מטעם המיזם, אלא אם פעילויות האדם האמור מוגבלות לאלה המאוזכרות בס"ק 4, אשר אילו בוצעו ממקום עסקים קבוע לא היו הופכות את מקום העסקים הקבוע הזה למוסד קבע לפי הוראות אותו ס"ק.
 
6.       מיזם לא ייראה כבעל מוסד קבע במדינה מתקשרת רק מפני שהוא מנהל עסקים באותה מדינה באמצעות מתווך, עמיל כללי או כל סוכן אחר בעל מעמד בלתי תלוי, ובלבד שבני אדם אלה פועלים במהלך הרגיל של עסקיהם.
 
7.       העובדה שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת שולטת בחברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת או נשלטת על ידיה, או שהיא מנהלת עסקים באותה מדינה אחרת (אם באמצעות מוסד קבע ואם בדרך אחרת), לא יהיה בה, כשלעצמה, כדי להקנות לחברה אחת מעמד של מוסד קבע של האחרת.
 
סעיף 6: הכנסה ממקרקעין
 
1.       הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין (לרבות הכנסה מחקלאות או ייעור) הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.
 
2.       למונח "מקרקעין" תהא המשמעות שיש לו לפי דיני המדינה המתקשרת שבה נמצאים המקרקעין הנדונים. בכל מקרה, יכלול המונח נכסים הנלווים אל מקרקעין, משק חי וציוד המשמשים בחקלאות וייעור, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק הכללי הדן במקרקעין, זכות ההנאה מפירות מקרקעין וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד ניצול, או הזכות לנצל, מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים; כלי שיט וכלי טיס לא ייראו כמקרקעין.
 
3.       הוראות ס"ק 1 יחולו על הכנסה המופקת משימוש ישיר במקרקעין, מהשכרתם או משימוש במקרקעין בכל דרך אחרת.
 
4.       הוראות ס"ק 1 ו-3 יחולו גם על הכנסה ממקרקעין של מיזם ועל הכנסה ממקרקעין המשמשים לביצוע שירותים אישיים של עצמאי.
 
סעיף 7: רווחי עסקים
 
1.       רווחים של מיזם של מדינה מתקשרת יהיו חייבים במס רק באותה מדינה, אלא אם המיזם מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם. אם המיזם מנהל עסקים כאמור, ניתן לחייב במס במדינה האחרת את רווחי העסקים של המיזם, אולם רק אותו חלק מהם שניתן לייחסו לאותו מוסד קבע.
 
2.       בכפוף להוראות ס"ק 3, מקום שמיזם של מדינה מתקשרת מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, ייחסו בכל אחת מהמדינות המתקשרות לאותו מוסד קבע את רווחי העסקים שהיו צפויים להם אילו היה זה מיזם נבדל ונפרד העוסק בפעילויות זהות או דומות, בתנאים זהים או דומים, ומקיים קשרים באופן בלתי תלוי לחלוטין עם המיזם שהוא משמש לו מוסד קבע.
 
3.       בקביעת רווחי מוסד קבע, יותר ניכויין של כל ההוצאות שהוצאו למטרות עסקי מוסד הקבע, לרבות הוצאות ניהול והוצאות מנהל כלליות שהוצאו כך, בין שהוצאו במדינה שבה נמצא מוסד הקבע ובין שהוצאו במקום אחר. הוראות סעיף קטן זה יחולו בכפוף למגבלות הדין הפנימי.
 
4.       במידה שהיה נהוג במדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים שיש לייחס למוסד קבע על בסיס של ייחוס כלל הרווחים של המיזם לחלקיו השונים, האמור בס"ק 2 לא ימנע מאותה מדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים החייבים במס לפי שיטת הייחוס שנהוגה בה; ואולם שיטת הייחוס שתאומץ תהיה כזאת שתביא לתוצאה התואמת את העקרונות הכלולים בסעיף זה.
 
5.       לא ייוחסו רווחים למוסד קבע מטעם זה בלבד שאותו מוסד קבע קנה טובין או סחורה בשביל המיזם.
 
6.       לעניין הסעיפים הקטנים הקודמים, ייחוס הרווחים למוסד קבע ייקבע בהתאם לאותה שיטה מדי שנה בשנה, אלא אם יש סיבה טובה ומספקת לנהוג אחרת.
 
7.       מקום שנכללים ברווחים פריטי הכנסה הנידונים בנפרד בסעיפים אחרים של אמנה זו, לא יגרעו הוראות סעיף זה מהוראות אותם סעיפים.
 
סעיף 8: ספנות והובלה ואווירית
 
1.       רווחים מהפעלת כלי שיט או כלי טיס בתעבורה בין-לאומית יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של עסקי המפעל.
 
2.       אם מקום הניהול הממשי של מיזם ספנות הוא על ספינה, כי אז יראוהו כאילו מקומו במדינה המתקשרת שבה נמצא נמל הבית של הספינה, או אם אין נמל בית כאמור, במדינה המתקשרת שמפעיל הספינה הוא תושב בה.
 
3.       הוראות ס"ק 1 יחולו גם על רווחים הנובעים מהשתתפות בקרן, בעסק משותף או בסוכנות הפעלה בינלאומית.
 
4.       למטרות סעיף זה, רווחים מהפעלת כלי שיט או כלי טיס בתעבורה בינלאומית כוללים:
(א)      הכנסה מהשכרה על בסיס ספינה ריקה של כלי שיט או כלי טיס; וכן
(ב)      רווחים מהשימוש, התחזוקה או ההשכרה של מכולות (כולל נגררים וציוד קשור להובלת מכולות) המשמשות להובלת טובין או סחורה;
 
מקום שהשכרות כאמור או שימוש, תחזוקה או השכרה כאמור, לפי המקרה, נלווים להפעלת כלי השיט וכלי הטיס בתעבורה בינלאומית.
 
5.       למטרות סעיף זה, ריבית על כספים הקשורים להפעלת כלי השיט או כלי טיס בתעבורה בינלאומית ייראו כהכנסה או כרווחים מהפעלת כלי השיט או כלי הטיס האמורים והוראות סעיף 11 לא יחולו ביחס לריבית כאמור.
 
סעיף 9: מיזמים משולבים
 
1.       מקום:
(א)      שמיזם של מדינה מתקשרת משתתף, במישרין או בעקיפין, בניהול, בשליטה או בהון של מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או
(ב)      שאותם בני אדם משתתפים, במישרין או בעקיפין, בניהול, בשליטה או בהון של מיזם של מדינה מתקשרת ושל מיזם של המדינה המתקשרת האחרת,
ובכל אחד מהמקרים נקבעו או הוטלו ביחסים המסחריים או הכספיים בין שני המיזמים, תנאים שונים מאלה שהיו נקבעים בין מיזמים בלתי תלויים, אזי כל הרווחים שאלמלא התנאים הללו היו נצמחים לאחד המיזמים ובשל אותם תנאים לא נצמחו, מותר לכלול אותם ברווחי אותו מיזם ולהטיל עליהם מס בהתאם.
 
2.       מקום שרווחים שמיזם של מדינה מתקשרת חויב במס בגינם באותה מדינה כלולים גם ברווחי מיזם של המדינה המתקשרת האחרת וחויבו במס בהתאם, והרווחים הכלולים כך הם רווחים שהיו נצמחים לאותו מיזם של המדינה האחרת, אם התנאים שנקבעו בין המיזמים היו אלה שהיו נקבעים בין מיזמים עצמאיים, כי אז רשאיות הרשויות המוסמכות של הצדדים המתקשרים להתייעץ יחדיו במגמה להגיע להסכמה על התאמות ברווחים בשתי המדינות המתקשרות.
 
סעיף 10: דיבידנדים
 
1.       דיבידנדים ששילמה חברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
 
2.       אף על פי כן, ניתן לחייב במס דיבידנדים כאלה גם במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב החברה המשלמת, ולפי דיני אותה מדינה, אולם, אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לדיבידנדים, המס שיוטל כך לא יעלה על:
(א)      5 אחוזים מהסכום ברוטו של הדיבידנדים אם בעל הזכות שביושר הוא חברה (שאיננה שותפות) המחזיקה במישרין לפחות ב -10 אחוזים מהון החברה המשלמת את הדיבידנדים;
(ב)      10 אחוזים מהסכום ברוטו של הדיבידנדים, על אף הוראות תת-ס"ק א', אם בעל הזכות שביושר הוא חברה המחזיקה במישרין לפחות ב-10 אחוזים מהונה של החברה המשלמת את הדיבידנדים, מקום שהחברה האחרונה היא תושבת ישראל והדיבידנדים משתלמים מתוך רווחים הכפופים למס בישראל בשיעור נמוך יותר מהשיעור הרגיל של מס החברות הישראלי;
(ג)       15 אחוזים מהסכום ברוטו של הדיבידנדים בכל המקרים האחרים.
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יישבו בהסכמה הדדית את אופן ההחלה של מגבלות אלה.
ס"ק זה לא ישפיע על מיסוי החברה ביחס לרווחים מהם משתלמים הדיבידנדים.
 
3.       המונח "דיבידנדים" בסעיף זה פירושו הכנסה ממניות, ממניות "הנאה" או מזכויות "הנאה", מניות במכרות, מניות מייסדים או זכויות אחרות - אשר אינן תביעות חוב - המשתתפות ברווחים, וכן הכנסה מזכויות אחרות בתאגיד הכפופות לאותו דין לעניין מסים כהכנסה ממניות, לפי חוקי המדינה שבה נמצא מושבה של החברה המבצעת את החלוקה.
 
4.       הוראות ס"ק 1 ו-2 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לדיבידנדים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקום מושבה של החברה המשלמת את הדיבידנדים, באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע באותה מדינה אחרת שירותים אישיים של עצמאי מבסיס קבוע הנמצא שם, וזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה באופן ממשי באותו מוסד קבע או בסיס קבוע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכל לפי העניין.
 
5.       מקום שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת מפיקה רווחים או הכנסה מהמדינה המתקשרת האחרת, לא תטיל מדינה מתקשרת אחרת זו מס כלשהו על הדיבידנדים המשתלמים בידי החברה, אלא במידה שאותם דיבידנדים משתלמים לתושב של אותה מדינה אחרת או במידה שזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה באופן ממשי למוסד קבע או לבסיס קבוע הנמצא באותה מדינה מתקשרת אחרת, ולא תחייב את רווחיה הבלתי מחולקים של החברה במס על רווחים בלתי מחולקים, גם אם הדיבידנדים המשתלמים או הרווחים הבלתי מחולקים מורכבים, כולם או חלקם - מרווחים או מהכנסה שמקורם במדינה אחרת כאמור.
 
סעיף 11: ריבית
 
1.       ריבית שמקורה במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.
 
2.       אולם, ניתן לחייב ריבית כאמור במס במדינה המתקשרת שבה היא נצמחת ובהתאם לדיני אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לריבית, המס שיוטל כך לא יעלה על:
(א)      5 אחוזים מהסכום ברוטו של הריבית במקרה של ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת והמשתלמת על כל הלוואה מכל סוג שנתן בנק של המדינה המתקשרת האחרת; וכן
(ב)      10 אחוזים מהסכום ברוטו של הריבית בכל המקרים האחרים.
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות תיישבנה בהסכמה הדדית את אופן ההחלה של הגבלות אלה.
 
3.       על אף הוראות ס"ק 2, ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת שהוא בעל הזכות שביושר לה, תהיה חייבת במס רק באותה מדינה אחרת במידה שריבית כאמור משתלמת למוכר של ציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי כלשהו, או של סחורה כלשהי שנמכרה על ידו באשראי.
 
4.       על אף הוראות ס"ק 2 ו-3, ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת תהיה פטורה ממס באותה מדינה אם היא משתלמת בזיקה להלוואה כלשהי שניתנה ע"י ממשלת המדינה המתקשרת האחרת, כולל יחידות משנה מדיניות ורשויות מקומיות שלה, הבנק המרכזי של המדינה המתקשרת האחרת או כל מוסד פיננסי אחר של אותה ממשלה כפי שיסכימו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות.
 
5.       המונח "ריבית" בסעיף זה פירושו הכנסה מתביעות חוב מכל סוג, בין שהן מובטחות במשכנתא ובין אם לאו, בין שהן נושאות זכות להשתתף ברווחי החייב ובין אם לאו, ובמיוחד הכנסה מבטוחות ממשלתיות והכנסה משטרי חוב או מאיגרות חוב, לרבות פרמיות ופרסים הקשורים בבטוחות, שטרי חוב או איגרות חוב אלה. קנסות המוטלים בשל איחור בתשלום לא יראו אותם כריבית לעניין סעיף זה.
 
6.       הוראות ס"ק 1, 2 ו-3 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לריבית, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נצמחת הריבית, באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע באותה מדינה אחרת שירותים אישיים של עצמאי מבסיס קבוע הנמצא שם, ותביעת החוב שבזיקה אליה משתלמת הריבית קשורה באופן ממשי למוסד קבע או בסיס קבוע כאמור. במקרה כאמור יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכל לפי העניין.
 
7.       יראו ריבית כאילו מקורה במדינה מתקשרת, כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת משנה מדינית, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם הריבית - בין אם הוא תושב מדינה מתקשרת ובין אם לאו - מוסד קבע או בסיס קבוע באחת המדינות אשר בקשר אליו נוצרה ההתחייבות בשלה משתלמת הריבית, ומוסד קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל הריבית, יראו את הריבית כאילו מקורה במדינה שבה נמצאים מוסד הקבע או הבסיס הקבוע.
 
8.       מקום שמטעמי יחסים מיוחדים בין המשלם לבין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם לבין אדם אחר, עולה סכום הריבית, בשים לב אל תביעת החוב שעליה הוא שולם, על הסכום שהמשלם והמקבל היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בשאר הוראותיה האחרות של אמנה זו.
 
סעיף 12: תמלוגים
 
1.       תמלוגים שמקורם במדינה מתקשרת והמשתלמים לתושב המדינה המתקשרת האחרת שהוא בעל הזכות שביושר לתמלוגים אלו, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
 
2.       אולם, ניתן לחייב תמלוגים כאלה במס גם במדינה המתקשרת שבה מקורם ובהתאם לחוקי אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לתמלוגים, המס המוטל כך לא יעלה על 5 אחוזים מן הסכום ברוטו של התמלוגים.
 
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות תיישבנה בהסכמה הדדית את אופן החלתה של הגבלה זו.
 
3.       המונח "תמלוגים" בסעיף זה פירושו תשלומים מכל סוג המתקבלים בעד השימוש או בעד הזכות לשימוש, בכל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית, לרבות תוכנה, סרטי קולנוע, סרטים וקלטות לשידורי רדיו וטלוויזיה, כל פטנט, סימן מסחר, מדגם או דוגמה, תכנית, נוסחה או תהליך סודיים, או עבור מידע הנוגע לניסיון תעשייתי, מסחרי או מדעי.
 
4.       הוראות ס"ק 1 ו-2 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לתמלוגים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקורם של התמלוגים באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע באותה מדינה אחרת שירותים אישיים של עצמאי מבסיס קבוע הנמצא שם, והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמים התמלוגים קשורים בצורה ממשית באותו מוסד קבע או בסיס קבוע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או 14, הכול לפי העניין.
 
5.       יראו תמלוגים כאילו מקורם במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת משנה מדינית, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אולם, מקום שיש למשלם התמלוגים - בין אם הוא תושב אחת המדינות המתקשרות ובין אם לאו - מוסד קבע או בסיס קבוע באחת המדינות המתקשרות, אשר בקשר אליהם נוצרה ההתחייבות לשלם את התמלוגים, ומוסד קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל התמלוגים, יראו את התמלוגים כאילו מקורם במדינה מתקשרת שבה נמצאים מוסד הקבע או הבסיס הקבוע.
 
6.       מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם לבין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם לבין אדם אחר, עולה סכום התמלוגים, בהתייחס לשימוש, לזכות או למידע שבעדם הם משתלמים, על הסכום שהמשלם ובעל הזכות שביושר היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מן המדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בשאר הוראותיה של אמנה זו.
 
סעיף 13: רווחי הון
 
1.       רווחים שהפיק תושב של מדינה מתקשרת מהעברת מקרקעין, המאוזכרים בסעיף 6, הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
 
2.       רווחים מהעברת מניות או זכויות אחרות בחברה אשר נכסיה כוללים, במישרין או בעקיפין, בעיקר מקרקעין הנמצאים באחת מהמדינות המתקשרות, ניתן למסותם באותה מדינה.
 
3.       רווחים שמפיק תושב של מדינה מתקשרת ממכירה, מחילופין או מסילוק בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, של מניות בחברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת, אבל רק אם אותו תושב של המדינה הנזכרת ראשונה היה הבעלים, במישרין או בעקיפין, בכל עת בתקופת שנים עשר החודשים שקדמה למכירה, לחילופין או לסילוק בדרך אחרת כאמור, של מניות המעניקות את הזכות ל-10 אחוזים או יותר מכוח ההצבעה בחברה. ואולם, המס המוטל כך לא יעלה על 10 אחוז מהסכום נטו של הרווחים הנזכרים בס"ק זה.
 
למטרות סעיף זה, המונח בעלות עקיפה כולל בעלות ע"י אדם קשור, אך אינו מוגבל לכך.
 
4.       רווחים מהעברת מטלטלין המהווים חלק מנכסי העסק של מוסד קבע אשר יש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת, או מהעברת מטלטלין הקשורים לבסיס קבוע העומד לרשותו של תושב מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לשם ביצוע שירותים אישיים כעצמאי, לרבות רווחים כאמור מהעברת אותו מוסד קבע (לבדו או יחד עם כל המיזם) או אותו בסיס קבוע כאמור, ניתן לחייבם במס באותה מדינה מתקשרת אחרת.
 
5.       רווחים מהעברת כלי שיט או כלי טיס המופעלים בתעבורה הבינלאומית ע"י מיזם של מדינה מתקשרת או מטלטלין השייכים להפעלתם של אותם כלי שיט או כלי טיס, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה מתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.
 
6.       רווחים שמפיק תושב מדינה מתקשרת מהעברת כל נכס, זולת אלה הנזכרים בס"ק 1, 2, 3, 4 ו-5, יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושבה, אם אותו תושב הוא בעל הזכות שביושר של הרכוש שממנו נצמחים רווחי ההון.
 
סעיף 14: שירותים אישיים של עצמאי
 
1.       הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת משירותים מקצועיים או מפעילויות אחרות בעלות אופי עצמאי, ניתן לחייבה במס רק באותה מדינה, אלא אם כן יש לו במדינה המתקשרת האחרת בסיס קבוע העומד לרשותו בקביעות לצורך ביצוע פעילויותיו. אם יש לו בסיס קבוע כאמור, ניתן לחייב במס את ההכנסה באותה מדינה אחרת, אך רק את אותו חלק ממנה שניתן לייחסו לאותו בסיס קבוע.
 
2.       המונח "שירותים מקצועיים" כולל, במיוחד, פעילויות עצמאיות בשטחי המדע, הספרות, האמנות, החינוך או ההוראה, וכן פעילויות עצמאיות של רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, רופאי שיניים ורואי חשבון.
 
סעיף 15: שירותים אישיים של עובד
 
1.       בכפוף להוראות סעיפים 16, 18, 19, 20 ו-21, משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר שמקבל תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה, אלא אם העבודה מבוצעת במדינה המתקשרת האחרת. בוצעה העבודה כאמור, ניתן לחייב במס את הגמול שנתקבל תמורתה באותה מדינה אחרת.
 
2.       על אף הוראות ס"ק 1, גמול שמקבל תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה המבוצעת במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבו במס רק במדינה הנזכרת ראשונה אם:
(א)      המקבל שוהה במדינה האחרת לתקופה או לתקופות שאינן עולות ביחד על 183 ימים בשנת הלוח שבה מדובר; וכן
(ב)      הגמול משולם על ידי או מטעם מעביד שאינו תושב המדינה האחרת; וכן
(ג)       בנטל תשלום הגמול לא נושא מוסד קבע או בסיס קבוע שיש למעביד במדינה האחרת.
 
3.       על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, גמול הנצמח ביחס לעבודה שבוצעה בכלי שיט או בכלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית, ניתן לחייב במס במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.
 
סעיף 16: שכר חברי הנהלה
 
שכר חברי הנהלה ותשלומים דומים אחרים שהפיק תושב מדינה מתקשרת בתוקף תפקידו כחבר מועצת המנהלים של חברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
 
סעיף 17: אמנים וספורטאים
 
1.       על אף הוראות סעיפים 14 ו-15, הכנסה שהפיק תושב מדינה מתקשרת כבדרן, כגון אמן תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, או כמוסיקאי, או כספורטאי, מפעילויותיו האישיות בתור שכזה, שבוצעו במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.
 
2.       מקום שהכנסה ביחס לפעילויות אישיות שבוצעו בידי בדרן או ספורטאי בתפקידו זה נצמחה לא לאותו בדרן או ספורטאי עצמו אלא לאדם אחר, ניתן לחייב הכנסה זו במס, על אף הוראות סעיפים 7, 14 ו-15, במדינה המתקשרת שבה מבוצעות פעילויותיו של הבדרן או הספורטאי. ס"ק זה לא יחול אם נקבע שלא האמן או הספורטאי עצמו, ולא אנשים הקשורים אליו, שולטים במישרין או בעקיפין באדם האמור.
 
3.       הוראות ס"ק 1 ו-2 לא יחולו אם ביקורו של האמן או הספורטאי במדינה מתקשרת נתמך במידה מהותית, במישרין או בעקיפין, על ידי קרנות הציבור של המדינה המתקשרת האחרת, או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה.
 
סעיף 18: קיצבאות
 
1.       בכפוף להוראות סעיף 19(2), קצבאות וגמול דומה אחר המשולמים לתושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה בעבר, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.
 
2.       על אף הוראות ס"ק (1) בסעיף זה, קצבאות ותשלומים דומים אחרים המשולמים על פי חקיקת הביטוח הסוציאלי של מדינה מתקשרת, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.
 
סעיף 19: שירות ממשלתי
 
1.       (א)     משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר, למעט קצבה, ששולמו בידי מדינה מתקשרת או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה מתקשרת או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.
(ב)      ואולם, ניתן לחייב במס משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר כאמור רק במדינה המתקשרת האחרת אם השירותים ניתנים באותה מדינה והיחיד הוא תושב אותה מדינה, והוא:
(i)       אזרח של אותה מדינה; או
(ii)      לא הפך לתושב של אותה מדינה אך ורק לשם מתן השירותים.
 
2.       (א)     כל קצבה המשולמת על ידי מדינה מתקשרת או יחידת-משנה מדינית או רשות מקומית שלה, או מתוך קרנות שנוצרו על ידן, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה מתקשרת או יחידת-משנה מדינית או רשות מקומית, תהיה חייבת במס רק באותה מדינה.
(ב)      ואולם ניתן יהיה לחייב במס קצבה כזו רק במדינה המתקשרת האחרת אם היחיד הוא תושב ואזרח של אותה מדינה.
 
3.       הוראות סעיפים 15, 16, 17 ו-18 יחולו על משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר ועל קצבאות, בעד שירותים שניתנו בקשר עם עסק המתנהל בידי מדינה מתקשרת או יחידת-משנה מדינית או רשות מקומית שלה.
 
סעיף 20: סטודנטים
 
1.       תשלומים שסטודנט או חניך בעסק, שהינו או היה מיד לפני ביקורו במדינה מתקשרת תושב המדינה המתקשרת האחרת, והוא שוהה במדינה הנזכרת ראשונה רק למטרות חינוכו או הכשרתו, מקבל למטרות קיומו, חינוכו או הכשרתו לא יהיו חייבים במס באותה מדינה, בתנאי שהתשלומים האמורים נצמחו ממקורות שמחוץ לאותה מדינה.
 
2.       סטודנט באוניברסיטה או במוסד אחר להשכלה גבוהה במדינה מתקשרת, או חניך בעסק, שהינו או היה מיד לפני ביקורו במדינה המתקשרת האחרת תושב המדינה הנזכרת ראשונה והוא שוהה במדינה המתקשרת האחרת תקופה מתמשכת שאינה עולה על ארבע שנים, לא ימוסה במדינה האחרת על גמול בעבור שירותים שהעניק באותה מדינה, בתנאי שהשירותים שהעניק קשורים ללימודיו או להכשרתו והגמול כולל רווחים הנדרשים לצורך קיומו.
 
סעיף 21: מורים וחוקרים
 
1.       יחיד, שהינו או שהיה, תושב מדינה מתקשרת מיד בטרם ביקורו במדינה המתקשרת האחרת, ואשר, בהזמנת אוניברסיטה, מכללה, בית ספר או מוסד חינוכי דומה אחר ללא מטרות רווח אשר מוכר על ידי ממשלת המדינה המתקשרת האחרת, הינו שוהה במדינה האחרת לתקופה שאינה עולה על שנתיים מיום הגעתו הראשונה לאותה מדינה מתקשרת אחרת, אך ורק למטרות לימוד או מחקר או שניהם באותו מוסד חינוכי, יהיה פטור ממס באותה מדינה מתקשרת אחרת בגין גמולו בעבור לימוד או מחקר.
 
2.       הוראות ס"ק (1) לסעיף זה לא יחולו על הכנסה ממחקר, אם אותו מחקר נעשה שלא למטרות ציבוריות אלא למטרות עסקיות או לתועלתם הפרטית של אדם או קבוצת בני אדם מסוימים.
 
סעיף 22: הכנסה אחרת
 
1.       פריטי הכנסה של תושב מדינה מתקשרת, באשר הם נצמחים, אשר לא טופלו בסעיפים הקודמים של אמנה זו, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.
 
2.       הוראות ס"ק 1 לא יחולו על הכנסה שאינה הכנסה ממקרקעין כהגדרתה בסעיף 6(2), אם מקבל ההכנסה האמורה, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא בה, או מבצע באותה מדינה אחרת שירותים אישיים עצמאיים מבסיס קבוע הנמצא בה, והזכות או הרכוש שביחס אליהם משולמת ההכנסה קשורים בפועל לאותו מוסד קבע או בסיס קבע. במקרה זה יחולו הוראות סעיף 7 או 14, הכל לפי העניין.
 
סעיף 23: מניעת מסי כפל
 
1.       לגבי ישראל, מניעת מסי כפל תיעשה כלהלן:
 
מקום שתושב ישראל מפיק הכנסה, אשר בהתאם להוראות אמנה זו ניתן לחייבה במס באתיופיה, תתיר ישראל (בכפוף לדיני ישראל בנוגע להתרת זיכוי על מסי חוץ, אשר לא ישפיעו על העקרון הכללי הכלול בסעיף זה) כניכוי מהמס החל על הכנסתו של אותו תושב, סכום השווה למס ההכנסה ששולם באתיופיה.
 
אולם, הניכוי האמור לא יעלה בשום מקרה על אותו חלק ממס ההכנסה, כפי שחושב לפני מתן הניכוי, המתייחס להכנסה החייבת במס באתיופיה.
 
2.       לגבי אתיופיה, מניעת מסי כפל תיעשה כלהלן:
 
מקום שתושב אתיופיה מפיק הכנסה, אשר בהתאם להוראות אמנה זו ניתן לחייבה במס בישראל, תתיר אתיופיה (בכפוף לדיני אתיופיה בנוגע להתרת זיכוי על מסי חוץ, אשר לא ישפיעו על העקרון הכללי הכלול בסעיף זה) כניכוי מהמס החל על הכנסתו של אותו תושב, סכום השווה למס ההכנסה ששולם בישראל.
 
אולם, הניכוי האמור לא יעלה בשום מקרה על אותו חלק ממס ההכנסה, כפי שחושב לפני מתן הניכוי, המתייחס להכנסה החייבת במס בישראל.
 
3.       למטרות ס"ק (1) ו-(2) לסעיף זה, כאשר הכנסה שנצמחה במדינה מתקשרת פטורה או ממוסה במס מופחת באותה מדינה, לתקופה מוגבלת בזמן בהתאם לחוקים ולתקנות של אותה מדינה, אזי המס על אותה הכנסה פטורה או ממוסה במס מופחת באותה מדינה ינוכה כנגד המס בו חייבים על הכנסה במדינה בה בעל הזכות שביושר של הכנסה זו הינו תושב.
 
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יתייעצו זו עם זו בנוגע לאופן שבו ייושמו הוראות פסקה זו.
 
סעיף 24: אי-אפליה
 
1.       אזרחיה של מדינה מתקשרת לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת האחרת לכל מס או לכל דרישה הקשורה במיסים, השונים או מכבידים יותר מהמסים ומהדרישות הקשורות בהם, שאזרחי אותה מדינה אחרת כפופים להם, או עלולים להיות כפופים להם באותן נסיבות, בעיקר בזיקה לתושבות.
 
2.       המס על מוסד קבע שיש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לא יוטל באותה מדינה אחרת בצורה פחות נוחה מהמס המוטל על מיזמים של אותה מדינה אחרת העוסקים באותן פעילויות. הוראה זו לא תתפרש כמחייבת מדינה מתקשרת להעניק לתושבי המדינה המתקשרת האחרת הטבות אישיות, הקלות והנחות כלשהן למטרות מס, שהיא מעניקה לתושביה שלה מסיבות של מעמד אזרחי או חובות משפחה.
 
3.       למעט מקום שחלות הוראות סעיף 9(1), סעיף 11(8) או סעיף 12(6), ריבית, תמלוגים, ותשלומים אחרים שמשלם מיזם של מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת, יהיו, לעניין קביעת הרווחים החייבים במס של מיזם כאמור, ניתנים לניכוי לפי אותם תנאים כאילו שולמו לתושב של המדינה הנזכרת ראשונה. באופן דומה, כל חוב של מיזם של מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת, לעניין קביעת ההון החייב במס של אותו מיזם, יהיה בר ניכוי לפי אותם התנאים כאילו הובטח בחוזה לתושב המדינה הנזכרת ראשונה.
 
4.       מיזמים של מדינה מתקשרת, שהבעלות בהם או השליטה על הונם נתונה באופן מלא או חלקי, במישרין או בעקיפין, בידי תושב אחד או יותר של המדינה המתקשרת האחרת, לא יהיה כפוף במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה לכל מס או לכל דרישה הקשורה במיסים, השונים או מכבידים יותר מהמיסים ומהדרישות הקשורות בהם שמיזמים דומים אחרים של המדינה הנזכרת ראשונה כפופים או עשויים להיות כפופים להם.
 
5.       על אף הוראות סעיף 2, הוראות סעיף זה יחולו על מסים מכל סוג ותיאור.
 
סעיף 25: נוהל הסכמה הדדית
 
1.       מקום שאדם סבור שהפעולות של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גורמות או עתידות לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם לאמנה זו, רשאי הוא, בלי שים לב לתרופות הנתונות לו לפי דיניהן הפנימיים של מדינות אלה, להגיש את עניינו בפני הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת שהוא תושבה או, אם המקרה בא בגדר סעיף 24(1) של המדינה המתקשרת שהוא אזרחה. יש להביא את העניין בתוך שנתיים מההודעה הראשונה על הפעולה שהביאה לידי חיוב במס שלא בהתאם להוראות האמנה.
 
2.       הרשות המוסמכת תשתדל, אם ההתנגדות נראית לה מוצדקת, ואם אין באפשרותה להגיע לפתרון מספק בעצמה, ליישב את העניין בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת, במגמה למנוע חיוב במס שלא בהתאם לאמנה. כל הסכם שיושג ייושם על ידי הנישום בתקופת הזמן הקצובה לכך על פי הדין הפנימי של המדינות המתקשרות.
 
3.       הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קושי או ספק בדבר פרשנותה או החלתה של האמנה. הן רשאיות גם להיוועץ יחדיו לשם מניעת מסי כפל במקרים שלגביהם אין הוראה באמנה זו.
 
4.       הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות להתקשר במישרין זו עם זו כדי להגיע לידי הסכם כאמור בס"ק הקודמים. מקום שנראה כי מן הראוי לקיים חילופי דעות בעל פה על מנת להגיע להסכם, יתקיימו חילופין כאמור באמצעות ועדה המורכבת מנציגי הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות.
 
סעיף 26: חילופי מידע
 
1.       הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן מידע ככל שיהיה דרוש לביצוע הוראותיה של אמנה זו או למניעת תרמית או התחמקות ממס בכל הנוגע למיסים שאמנה זו דנה בהם. כל מידע שיוחלף יראו אותו כסודי, ויגלו אותו רק לבני אדם או לרשויות המעורבים בהערכתם (כולל החלטות שיפוטיות), גבייתם או בניהולם של המיסים הנדונים באמנה זו.
 
2.       בשום מקרה אין לפרש את הוראות ס"ק 1 בסעיף זה כמטילות חובה על אחת המדינות המתקשרות:
(א)      לנקוט באמצעים מינהליים המנוגדים לחוקים או לנוהג המינהלי של אותה מדינה מתקשרת או של המדינה המתקשרת האחרת;
(ב)      לספק מידע שאינו בר השגה לפי הדינים או במהלך הדברים הרגיל של המינהל באותה מדינה מתקשרת או במדינה המתקשרת האחרת;
(ג)       לספק מידע העשוי לגלות סוד מסחרי, עסקי, תעשייתי או מקצועי, או תהליך מסחרי, או מידע, אשר גילויים עשוי לעמוד בסתירה למנהל הציבורי.
 
סעיף 27: חברי משלחות דיפלומטיות ונציגויות קונסולריות
 
דבר האמור באמנה זו לא יפגע בזכויות היתר הפיסקליות של חברי משלחות דיפלומטיות ונציגויות קונסולריות או משלחות קבועות של מדינה מתקשרת לארגון בינלאומי היושב במדינה המתקשרת האחרת לפי הכללים הכלליים של המשפט הבינלאומי או לפי הוראות שבהסכמים מיוחדים.
 
סעיף 28: כניסה לתוקף
 
1.       כל מדינה מתקשרת תודיע לאחרת, בצינורות הדיפלומטיים, על השלמת ההליכים הנדרשים על פי דיניה לכניסתה של אמנה זו לתוקף. האמנה תיכנס לתוקף בתאריך המאוחרת מבין הודעות אלה.
 
2.       להוראות אמנה זו יהיה תוקף:
 
(א)      בישראל:
(i)       בזיקה למסים המנוכים במקור, על סכומי הכנסה הנצמחים ביום הראשון של חודש ינואר בשנת הלוח הבאה מיד לאחר זו שבה נכנסה האמנה לתוקף, או אחרי יום זה;
(ii)      בזיקה למסים אחרים על הכנסה, על מסים שאפשר לחייב בהם בכל תקופת מס המתחילה ביום הראשון של חודש ינואר בשנת הלוח שבאה מיד לאחר זו שבה נכנסה האמנה לתוקף, או אחרי יום זה.
 
(ב)      באתיופיה:
(i)       בזיקה למסים המנוכים במקור, על סכומי הכנסה הנצמחים ביום השביעי של חודש יולי בשנת הלוח הבאה מיד לאחר זו שבה נכנסה האמנה לתוקף, או אחרי יום זה;
(ii)      בזיקה למסים אחרים על הכנסה, על מסים שאפשר לחייב בהם בכל תקופת מס המתחילה ביום השביעי של חודש יולי בשנת הלוח שבאה מיד לאחר זו שבה נכנסה האמנה לתוקף, או אחרי יום זה.
 
סעיף 29: סיום
 
אמנה זו תישאר בתוקף עד שאחת המדינות המתקשרות תביא אותה לידי סיום. כל מדינה מתקשרת רשאית להביא את האמנה לידי סיום, בצינורות הדיפלומטיים, ע"י מתן הודעה על סיום שישה חודשים לפחות לפני תום כל שנת לוח. במקרה כאמור, תחדל האמנה להיות בת-פועל:
 
(א)     בישראל:
(i)       בזיקה למסים המנוכים במקור, על סכומים הנצמחים או המשולמים החל מהיום הראשון בחודש ינואר בשנת הלוח שאחרי השנה שבה ניתנה הודעה כאמור;
(ii)      בזיקה למסים אחרים על הכנסה, על מסים שאפשר לחייב בהם בכל תקופת מס המתחילה ביום הראשון בחודש ינואר בשנת הלוח שאחרי השנה שבה ניתנה הודעה כאמור.
 
(ב)      באתיופיה:
 
(i)       בזיקה למסים המנוכים במקור, על סכומים הנצמחים או המשולמים החל מהיום השביעי בחודש יולי בשנת הלוח שאחרי השנה שבה ניתנה הודעה כאמור;
 
(ii)      בזיקה למסים אחרים על הכנסה, על מסים שאפשר לחייב בהם בכל תקופת מס המתחילה ביום השביעי בחודש יולי בשנת הלוח שאחרי השנה שבה ניתנה הודעה כאמור.
 
 
לראיה, החתומים מטה, שהוסכמו לכך כדין, חתמו על אמנה זו.
 
נעשה בשני עותקים בירושלים ביום _________ב _________, שהוא ______________, __________, בשני עותקים, בשפות עברית ואנגלית, ולכל הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדלי פרשנות בין הנוסח העברי לבין הנוסח האנגלי, יכריע הנוסח האנגלי.
 
_______________________                                   _____________________________
    בשם ממשלת מדינת ישראל                                           בשם ממשלת הרפובליקה הפדרלית
            הדמוקרטית של אתיופיה
 
 
 
פ ר ו ט ו ק ו ל
 
בעת החתימה על האמנה בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מסים על הכנסה (להלן: "האמנה"), החתומים מטה הסכימו שההוראות הבאות יהוו חלק בלתי נפרד מהאמנה:
 
1.       ביחס לסעיף 3 של האמנה:
 
ביחס לישראל: המונח "חוק" בסעיף 3(2) כולל כללים, תקנות, הנחיות מינהליות והחלטות של בית משפט של מדינת ישראל.
 
ביחס לאתיופיה: המונח "חוק" בסעיף 3(2) כולל כללים, תקנות והנחיות מינהליות של אתיופיה.
 
2.       הקלת מס
 
הקלה הניתנת באמנה זו לתושב של מדינה מתקשרת על ידי רשויות המס של המדינה המתקשרת האחרת, תהיה מותנית בהצגת תעודת תושב ובהצהרה בדבר ההכנסה הרלוונטית, החתומה על ידי רשויות המס של המדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה.
 
3.       זכאות להטבות לפי האמנה
 
המדינות המתקשרות מצהירות, כי את הכללים והנהלים הפנימיים שלהן ביחס לניצול לרעה של החוק (כולל אמנות מס) ניתן להחיל על הטיפול בניצול לרעה כאמור על אף הוראותיה של כל אמנה בדבר מניעת כפל מס.
 
4.       בעל הזכות שביושר
 
מובן כי ההטבות לפי אמנה זו לא יוענקו לאדם שאינו בעל הזכות ביושר של פריטי ההכנסה המופקים מהמדינה המתקשרת האחרת.
 
5.       ביחס לסעיף 8(4) של האמנה (ספנות והובלה אוירית):
 
מובן כי הפעילויות המובילות להכנסה המתוארות בס"ק (4) אינן הפעילויות העיקריות של המיזם.
 
6.       ביחס לסעיף 5(6) של האמנה:
 
שתי המדינות מסכימות, כי הפרשנות של סעיפי אמנת מודל ה-OECD בנוגע לסוכן בעל מעמד בלתי תלוי תהיה הפרשנות המחייבת.
 
 
פסקה זו לעיל אינה מונעת מכל אחת מהמדינות לפנות אל הפרשנות של סעיפי אמנת מודל ה-OECD לגבי כל הוראה אחרת המוזכרת באמנה או בפרוטוקול זה.
 
נעשה בשני עותקים בירושלים ביום _________ב _________, שהוא ______________, __________, בשני עותקים, בשפות עברית ואנגלית, ולכל הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדלי פרשנות בין הנוסח העברי לבין הנוסח האנגלי, יכריע הנוסח האנגלי.
 
___________________                                    _________________________________
בשם ממשלת מדינת ישראל                                                     בשם ממשלת הרפובליקה הפדרלית
הדמוקרטית של אתיופיה