1/5/2014
תופעת הפרת זכויות הקניין הרוחני ותפקידו של אגף המכס במלחמה בתופעה זו
קניין רוחני מוגדר כזכות הבעלות של מאן דהוא על היבטים ערטילאיים, לא מוחשיים, של מוצרים שונים אשר בהם הושקעו על ידו הון, מאמץ וכושר יצירה. קיימות צורות שונות של קניין רוחני וביניהן:
• זכות יוצרים: מתייחסת לזכות היוצר על יצירתו בתחומים שונים כגון האמנות, המוסיקה, הספרות, הסרטים, התוכנה וכדומה;
• סימן מסחר: מתייחס לשם, ציור או לוגו אשר מזהה באופן חד משמעי מוצר מסוים על היצרן שלו;
• פטנט: מתייחס להמצאות בלבד (רעיון טכנולוגי), כאשר המצאה לעניין זה מתייחסת לתהליך או מוצר חדש שיש בו התקדמות המצאתית, שהינו מועיל וניתן לשימוש בכל מיני תחומים;
• מדגם: מתייחס לצורה החיצונית של המוצר ולמראהו;
• זכות מטפחים: מתייחסת להגנה על מעין פטנט של מגדלים חקלאיים בגין זנים מיוחדים של צמחים.
יצוין כי הטעמים העומדים מאחורי הצורך בהגנה על קניין רוחני רבים הם. מבין טעמים אלה ניתן להביא את ההיבט המוסרי או ליתר דיוק אי המוסריות הקיימת בשימוש בלתי חוקי בנכסים רוחניים אשר יצירתם אינה בהכרח קלה יותר מיצירת נכסים חומריים למיניהם; טעם נוסף הוא ההגנה על הצרכן שעלול למצוא את עצמו רוכש מוצר מזויף בעל ערך נחות מהמוצר המקורי המוגן וזאת מבלי שהוא מודע לכך ותוך כדי כך שהוא משלם מחיר מלא; כמו כן, קיים לו הטעם של ההגנה על היוצר עצמו מפני גניבה של יצירתו. אי הגנה על הקניין הרוחני עלול להוביל למצב של חוסר כדאיות כלכלית מבחינת היוצרים וכתוצאה מכך לחוסר מוטיבציה מבחינתם ליצר רעיונות חדשים.
החקיקה הישראלית בנושא
מתוך מודעות לשיקולים הנ"ל הממחישים את החשיבות של ההגנה על הקניין הרוחני, נחקקו במדינת ישראל לא מעט חוקים שנועדו להגן על הקניין הרוחני וביניהם:
עם השנים הלכה וגברה גם המודעות הבינלאומית בצורך להגן על הקניין הרוחני ולהילחם בתופעת הסחר הבינלאומי במוצרים אשר מפרים קניין זה. לאור האמור, חתמה מדינת ישראל בשנת 1995 על ההסכם אשר הקים את ארגון הסחר העולמי ובמסגרתו התחייבה היא להתאים עד סוף שנת 1999 את חוקיה לדרישות הכלולות במסגרת "הסכם הטריפס" אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם ארגון הסחר העולמי ומטרתו העיקרית הינה להסיר את הקשיים העלולים להתעורר במסחר הבינלאומי בעניין זכויות בקניין רוחני וזאת תוך מודעות לצורך לתת הגנה לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת ההגנה על זכויות אלה לא יפגעו במסחר הבינלאומי מאידך גיסא.
לאחידות הנורמות בתחום הקניין הרוחני במדינות השונות קיימת חשיבות מיוחדת, זאת לאור מגמת העלייה במספר ההפרות של הזכויות השונות בתחום הקניין הרוחני גם במישור הבינלאומי. זאת הסיבה שבגללה הושם במסגרת הסכם הטריפס דגש מיוחד על אכיפה. במסגרת המאמץ לשילוב מדינת ישראל בפורום המדינות המתוקנות הנלחמות בהפרות אלו ובכדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי ארגון הסחר העולמי, חוקקה הכנסת את החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס-1999 (להלן: "החוק"), אשר פורסם ביום 30.12.1999 ונכנס לתוקף ביום 1.1.2000. במסגרת החוק, תוקנו גם פקודת זכות יוצרים, פקודת סימני מסחר (נוסח חדש) ופקודת המכס במטרה להסדיר את תפקידו של אגף המכס ומע"מ במלחמה בייבוא טובין המפרים זכויות קניין רוחני בהקשר של זיוף סימני מסחר ופגיעה בזכויות יוצרים.
בהתאם לדברים שפורסמו מטעם רשות המסים, לא המתין אגף המכס לפרסום החוק ופעל עוד קודם לכן מתוקף החוקים הנ"ל שהיו כבר קיימים. בהתאם לנתוני רשות המסים, חלה עליה משמעותית בסוף שנת 1999 בתפיסות של טובין מיובאים המפרים זכויות קניין רוחני בהשוואה למה שהיה בתחילת שנת 1998. רשות המסים הוסיפה וציינה כי פעילות זו של אגף המכס ומע"מ הלכה וגברה עקב חקיקת החוק, יחד עם הגברת המודעות של עובדי אגף המכס מחד ושל ציבור בעלי זכויות הקניין הרוחני מאידך, אשר דואגים לממש את זכותם החוקית להתלונן בפני אגף המכס נגד היבוא של טובין מזויפים ופיראטיים למדינת ישראל.
חיפוש 
סגור 
