מוסד הכופר בתיקי מס

מאת: אלי דורון, עורך דין- ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- הדס אפרתי, משפטנית

2/4/2011

סמכותה של רשות המס להמיר את העמדתו של החשוד בעבירת מס לדין, בתשלום כופר כסף כחלופה להליך הפלילי כנגדו, קיימת בכל חוק מס (להלן סע' 221 לפקודת מס הכנסה, סעי' 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סע' 121 לחוק מע"מ, סע' 231א' לפקודת המכס, סע' 25 לפקודת מס קניה וסעי' 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים). העבירות שבהן ניתן לפנות להליך של בקשת כופר הן עבירות מס מהותיות, בעלות מבחני כוונה של מודעות, ידיעה, כוונה וזדון.

הגבול הכספי של הסמכות, קביעת סכום הכופר, מוגבל בדרך כלל בחוק על ידי יחס אל גובה הקנס המרבי שניתן לקנוס בו את מי שהורשע בעבירה מסוימת. לצורך הטלת הכופר, קיימות ברשות המיסים ועדות שבסמכותן לדון בתיקים ולקבל החלטות על פי שיקולים שונים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד.

יש לייחס לתשלום הכופר משמעות בשלושה מישורים מרכזיים:

1. תשלום הכופר אינו מעביר את העבירה מן העולם, היינו אינו מוחק את המעשה או המחדל בגינו נפתחה החקירה או החלו ההליכים הפליליים.
2. תשלום הכופר שייך להיסטוריה הפיסקלית של המשלם, כך שאם יסתבך בביצוע עבירת מס נוספת, יעמוד לו תשלום הכופר לרועץ.
3. סכום הכופר איננו הוצאה ראויה לניכוי, ולכן מצטרפת היא להוצאות המחיה של המשלם כאילו הייתה תשלום מס.

ועדות הכופר, בבואם לשקול את הבקשה להמיר את החשד או את האישום בכופר כסף, עליהן לקבל החלטה החובקת בתוכה שלוש: האם נעברה עבירת המס, האם לקבל כופר כסף במקום העמדת העבריין לדין (באופן שלא יפגע מנגנון ההרתעה של רשויות המס), ומהו שיעור הכופר ההולם את נסיבות העניין. ויודגש, כי על ועדות הכופר מוטלת החובה שלא לחרוג ממתחם הסבירות ולא לפגוע בחובת השוויון. בשל השונות בחקיקה בתחומי המסים השונים, ישנם הבדלים בין התהליכים בדיוני הכופר ביחס לעבירות על חוקי המס. לדוגמא, בתיקי מס הכנסה מושם דגש בדיוני הכופר על סכום המחזור שלא דווח, וכן יש התייחסות להכנסה שיש כנגדה הוצאה שניתן היה לתבוע, ואילו בתיקי מע"מ ההתייחסות הינה לסכום המס ולא לסכום המחזור.

הנהלת רשות המסים מפרסמת פעמיים בשנה את החלטות ועדות הכופר במס הכנסה, במכס ובמע"מ, כאשר הפרסום כולל את פירוט התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות מקצועו של החשוד, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות המס הרלוונטיות והחלטת הועדה ונימוקיה. בתאריך 26 באוקטובר 2011, פורסמו החלטות ועדות הכופר בגין מחצית שנייה לשנת 2010. סך כופר המס ששולם במחצית זו עומד על 3.2 מיליון שקלים, וסכום הכופר הגבוה ביותר שהושת על נישום בתקופה זו עומד על 530,000 ₪ בגין רישום משכורות כוזבות.