מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן


ועדת ערר מיסוי מקרקעין מרכז דחתה ביום 4/9/19 ערר על שומת מנהל מס שבח מקרקעין אשר קבעה כי יש לראות בחלוקה מאוחרת ונוספת של נכסי העזבון ככזו החייבת במס על פי החוק (ו"ע 22129-12-17 עזרא עיני ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור מרכז).

 
מר יוסף עיני נפטר בשנת 1998 והותיר אחריו רשת מאפיות ונכסים רבים. המנוח הותיר אחריו 9 ילדים, 4 בנים ו-5 בנות. בצוואתו הוריש המנוח שני נכסים לבניו וליתר הנכסים לא התייחס. במרוצת השנים שני הנכסים שהוריש לבנים נמכרו ובסיכום בין היורשים הוחלט כי כל אחת מהבנות תקבל דירה ויתר נכסי העיזבון יחולקו בין הבנים. הנכסים הללו עומדים במרכז הדיון בערר. לאור מחלוקות שהתעורר בין האחים הן בקשר עם הנכסים שירשו מאביהם והן בקשר עם פעילות המאפיות, מונה על ידם בורר שהוסמך להכריע, בין היתר, בחלוקת יתרת נכסי העזבון ביניהם. העוררים, 3 מהאחים, לא דיווחו למנהל מס שבח מקרקעין (להלן: "המשיב") על העברת יתרת נכסי העזבון ביניהם כתוצאה מפסק הבורר, מאחר ולשיטתם אין המדובר ב-"מכירה" כמשמעותה בחוק, שכן פסק הבורר מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העזבון ולכן לא נדרש דיווח למשיב בעניינם. המשיב סבר, מאידך, כי אין המדובר בחלוקה ראשונה של עזבון, שכן העזבון חולק לראשונה ולכל המאוחר, במסגרת הסכם חלוקת העזבון. בהתאם לכך, משאושר פסק הבורר באופן סופי, הוציא המשיב לעוררים שומות בהעדר דיווח.   
 
טענות הצדדים
העוררים טענו כי חלוקת נכסי העיזבון ע"י הבורר היא חלוקה ראשונה לנכסי העיזבון ואינה מהווה מכירה לצורכי מס. הפנייה לבורר מהווה הסכמה בין הצדדים להגיע לחלוקה הוגנת ביניהם. כמו כן, משום שמדובר בנכסים שרובם היו קרקעות שעמדו ללא שימוש, ניתן ללמוד כי בפועל הנכסים הללו לא חולקו עד פסק הבורר. העובדה שפסק הבורר כלל גם זכויות וחובות אשר היו בין האחים מחוץ לנכסי העיזבון, אינה מאפשרת לשלול את כל הזכויות הנובעות מהחלוקה בגינה לא התקבלה תמורה. מנגד, המשיב טען כי החלוקה הראשונה של העיזבון התגבשה לכל המאוחר במסגרת הסכם החלוקה של הבורר שניתן לו תוקף של פסק דין. פסק הבורר עסק בעיקר בנושאים כלכליים של חובות וזכויות בין האחים, ויתרת נכסי העיזבון שימשו למימון איזון ההתחשבנויות ביניהם.
 
החלטת ביהמ"ש
בית המשפט דחה את הערר מהטעמים הבאים - במקרה בו חלוקת העיזבון נעשית בין היורשים וכוללת אך ורק את נכסי העיזבון, החלוקה בעצם היא ההוצאה לפועל של אירוע ההורשה. לעומת זאת, כאשר ישנה העברת תמורה בעת חלוקת נכסי העיזבון, הסיטואציה מדמה יותר עסקה אל מול צד שלישי ולכן יש לפעול בהתאם לתכליתה של החקיקה ולמסות את התמורה, וזה יחול רק על החלק בעסקה שחורג ממסגרת ההורשה. יחד עם זאת, החקיקה קבעה חריג לפיו האמור יכול להתרחש רק כאשר מדובר בחלוקה ראשונה ואת חלוקות הבאות אין לראות כחלק מההורשה. ההיגיון מאחורי קביעה זו הוא עקרון האישיות המשפטית הנפרדת – ההורים ויורשיהם הם ישויות משפטיות נפרדות. לכן, יש לראות בהעברת העיזבון כחטיבה כלכלית אחת.
 
אף אם בוחרים בדרך המקלה ובוחנים את החלוקה השנייה כחלק מחלוקת יתרת נכסי העיזבון, ישנן אינדיקציות כי החלוקה שנקבעה בהסכם הכתה שורשים במכירות של נכסים קודמים. האחים ערבבו סוגיות כלכליות בתוך הסכם החלוקה והקשו להתחקות אחר יישום סעיפי ההורשה. הערבוב נועד לאיזון חובות וזכויות בין האחים, וחלוקה לא שווה נועדה במטרה לאזן חובות וזכויות אלו.
 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

האם מכירת קרקע לרשות מקרקעי ישראל מהווה הפקעה לצורכי מס?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

נעדכנכם, כי לאחרונה ניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד פסק דין ו"ע 32465-05-18 ויטנר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות שעסק בשאלה האם מכירת קרקע לרשות מקרקעי ישראל מהווה הפקעה לצרכי מס הזכאית לשיעור מס מופחת בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין.

החזרי מע"מ בגין חשבוניות שהוצאו ולא שולמו ע"י מקבל החשבונית/ מזמין העבודה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

על העוסק לשלם את המע"מ בגין העסקאות שביצע פחות המע"מ אותו הוא שילם בגין התשומות שלו .ההפרש חייב להיות משולם במועדו או שעלול הוא להימצא בחשיפה פלילית ובחשיפה אזרחית.

מס שבח מוטב על דירה שייעודה התכנוני אינו דירת מגורים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

ביום 19 בנובמבר 2019 ניתן פסק הדין 52894-03-17 שטיין ואח' נ' מדינת ישראל על ידי ועדת הערר לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 בעניין החלת מס שבח מוטב על דירה שלפי ייעודה התכנוני המקורי הוגדרה כמחסן, חדר הסקה, "גרז'" (מוסך).

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם