מאת: אלי דורון, עו"ד


ישראלים רבים המשתייכים לקהילת הקריפטו בישראל נוטים לנוע בעולם,
עוברים הם ממדינה למדינה, לטובת מגוון רחב של עניינים, אם לטובת פעילות עסקים ואם מטעמים אחרים.

 
כך יוצא שחברים רבים בקהילה רוכשים מטבעות דיגיטליים בעוד הם מתגוררים בישראל ובהמשך יורדים הם מהארץ ומממשים מטבעות בחו"ל, אם באופן מלא ואם באופן חלקי. אלה, לא אחת, מעדיפים לממש את המטבעות או חלקן בחו"ל, משום ששם הגישה פחות חשדנית והבנקים עושים פחות בעיות ו/או משום שחבות המס בגין רווחי הון באותה מדינה אשר מקורן במטבעות דיגיטליים היא אפסית או נמוכה. כמו כן, יש בנמצא מצבים בהם ישראלים רכשו מטבעות בחו"ל ובשלב מאוחר יותר חזרו הם לישראל ומימשו את המטבעות בישראל ו/או חזרו עם המטבעות לישראל ובחלוף השנים ירדו שוב לחול ומימשו את המטבעות בחול וגם כאן – מתעוררת שאלת חבות המס בין כל אחד מהמעורבים.
 
לגבי כל אחד מאלה חלה חבות מס שונה. חבות המס נגזרת משורת פרמטרים המחייבים בדיקה פרטנית בגין כל מקרה ומקרה. לגבי כל מקרה, לטובת קביעת החבות יש צורך לבחון את מדינת התושבות, המקום בו היה מרכז החיים שלו, פרקי זמן בהם נעדר מישראל, מה היה הסטטוס שלו בעת היציאה או הכניסה לישראל ומה בדיוק היה הסטטוס שלו בעת קניה או מכירה של מטבעות דיגיטליים. רק לאחר למידת כל אלה ניתן יהיה לפעול בשם של הלקוח ולנתח בברור את מעמדו המשפטי. העיקרון המנחה קובע כי מי שמרכז חייו בישראל הינו תושב ישראל ולכן הוא חייב לשלם רווח הון בגין המימושים שהוא מבצע בישראל או מחוצה לה. מאידך, אם מדובר באדם החיי דרך קבע בחו"ל ומשכך מרכז החיים שלו בחו"ל - אזי הקניות והמימושים שלו בעודו בחו"ל לא יחויבו במס בישראל. לעומת זאת אדם שחיי בחו"ל, רכש שם מטבעות ועתה חזר לישראל ובישראל הוא מממש את המטבעות - יחויב הוא במס ישראלי מלא, אלא אם ניתן לטעון כי בחזרתו לארץ נפל לגדר הגדרה של "תושב חוזר" ו/או תושב חוזר "ותיק" וגם אז, יהיה פטור ממס בישראל בגין רווח הון שהופק על ידו מחוץ לישראל, להבדיל מרווח הון שהופק על ידו מעסקה בישראל. באותה מידה יש לקחת בחשבון כי ישראלי החיי בישראל, ובבעלותו מטבעות דיגיטליים, המחליט לרדת מהארץ עם המטבעות שצבר, יראו אותו כמי שחייב לשלם מס הגירה בגין אותן מטבעות, משמע על פי דין המדינה יחויב הוא במס בגין המטבעות, אלא שתשלם המס בפועל יבוצע רק במועד בו יממש הוא בפועל את אותן מטבעות.
 
כך יוצא שחבויות המס בכל הקשור למטבעות דיגיטליים הנתונים בידיים של ישראלים הנדים בעולם רחוק מלהיות ברורה ופשוטה. לצורך הכרת בנושא ובניית אסטרטגיה מתאימה ללקוח - יש בנמצא צורך לבחון את סטטוס האוחז, להריץ מבחנים של מרכז חיים ותושבות ועוד. כמובן שעצם העובדה לפיה עניין לנו בנכס בלתי מוחשי, מתעוררים לא אחת קשיים הנוגעים בשאלה היכן בדיוק העסקה בוצעה, לטובת קביעת חיוב המס. תוצאה מהמצב הלא הברור דנן יוצא כי למחלקת הקריפטו של משרדנו, מגיעים כאלה אשר מדעת או שלא מדעת מימשו מטבעות, נחשפו לחבויות מס ובסופו של יום נמצאים הם במצב של ביצוע עבירות מס - בכל אלה יודע משרדנו לטפל!
 
משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי מס הכנסה, יודע כיצד להתנהל בשם אותם ישראלים אשר מימשו מטבעות,
אל מול מפקח המס ולהביא ללקוח המשרד הסכם המנטרל את החשיפות הפליליות והאזרחיות. אנו יודעים לעשות כן ביעילות ובזהירות תוך שמירה קפדנית על הזכויות שלך.

צור עמנו קשר עתה ואנו נפעל בשמך במידי וללא דיחוי!
תתקשר עתה לעו"ד אלי דורון
 054-4251054      

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

המרת מטבע דיגיטלי / קריפטו מסוג אחד לאחר

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי מיוחד לממירי מטבעות דיגיטליים / קריפטו מסוג אחד לסוג אחר במטרה להביא לידי הכשרת מטבעות וארנקים דיגיטליים, הלבנה של מטבעות שחורים וכו' - קראו כאן בהרחבה בנושא.

דיווח ותשלום מס על מכירת מטבעות דיגיטליים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

לאחרונה פרסמה רשות המסים את טופס 1399 לשנת המס 2019, המכונה "הודעה על מכירת נכס וחישוב המס המגיע לשנת המס 2019", במסגרתו ישנה התייחסות מפורשת לדיווח אודות מכירה של מטבע וירטואלי בעמודה חדשה וייעודית לכך.

בנקים בישראל מסרבים לקבל כסף שמקורו במטבעות ווירטואליים

מאת: ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

לא פעם, אנו נתקלים במשקיעים אשר מבקשים להעביר את תמורת השקעתם ורווחיהם מפעילותם במטבעות ווירטואליים לחשבונות בנק בארץ אך נתקלים בסירוב על ידי הבנקים. מדובר במצב לא הגיוני כלל אשר מוביל לעיוות חוקי חמור, כאשר ניתן להתגבר עליו באמצעות הגשת תביעה כנגד הבנק המסרב לקבל את הכספים ולהכריח אותו באמצעות צו בית משפט לקבל את הכסף.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם