מאת: אלי דורון, עו"ד ; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן


תדהמה בענף הזהב - בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי על העוסקים לחקור את מקור הזהב לצורך קיזוז מס תשומות כדין. 
ביום 27/6/18 ניתן פסק דין בתיק שיוצג על ידי משרדנו במסגרת ע"מ (ת"א) 49874-08-15‏ אביוב גולד ואח' נ' אגף המכס ומע"מ חקירות יחידת ביקורת פשיעה חמורה,
במסגרתו דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור על שומת תשומות שהגישו שתי חברות העוסקות בענף הזהב.

 
המדובר בערעור שהוא חלק מפרשה רחבת היקף שנחקרה על ידי רשויות מע"מ בכל הקשור לעסקאות שבוצעו על ידי עוסקים שונים בענף הזהב, כאשר התחוור כי מקור הזהב בהברחה משטחי הרשות הפלסטינית. בית המשפט פסק, מפי כבוד השופטת ירדנה סרוסי, כי המערערות, אשר היו ה-"חוליה" האחרונה בשרשרת העסקאות וייצאו את הזהב לחו"ל, היו חייבות לבדוק באופן מעמיק את מקור הזהב שסופק להן ואת מספר ה-"ידיים" שהחזיקו בו לפני רכישתו.
 
כך, לדברי בית המשפט "העובדה שהזהב סופק לנציגי המערערות ללא אמצעי אבטחה מתאימים ומבלי שנערכה פוליסת ביטוח לזהב הייתה אמורה לעורר את חשדם... למרות שאין מחלוקת כי הזהב סופק למערערות על ידי ארבעה ספקים שונים (מוציאי החשבוניות), אספקת הזהב בפועל נעשתה תמיד על ידי אותם שליחים ... התנהלות זו אינה מתיישבת עם אופן העסקים הרגיל והייתה צריכה לעורר את חשדם של נציגי המערערות בדבר מקור הזהב, שמא מדובר בזהב בלתי מדווח" (פסקה 228 לפסה"ד). וכן: "על המערערות היה לערוך בדיקות על מנת לוודא שנציגי מוציאי החשבוניות, עימם התקשרו לטענתן בעסקאות, היו מוסמכים להוציא את החשבוניות על שם מוציאי החשבוניות ובפרט היה עליהן לבדוק את שאלת בעלותם על הזהב, וכל זאת טרם ההתקשרות בעסקאות. לו היו המערערות טורחות לערוך בדיקות כאמור, בכנות ובתום לב, היו מגלות, ולא בקושי רב, כי מוציאי החשבוניות אינם הבעלים האמתיים של הזהב" (פסקה 240 לפסה"ד).
 
לסיכום המבחן הסובייקטיבי קבע בית המשפט כדלקמן: "לא ניתן לומר כי עוסק היה תם-לב, אם היה צריך להתעורר בליבו חשד כי מקור הסחורה אותה רכש אינו לגיטימי או נגוע באי חוקיות, והוא נמנע מלחקור ולבדוק זאת. עוסק שנמנע מלברר ולחקור את מקור הסחורה שרכש, בנסיבות שהיו מעוררות חשד בליבו של האדם הסביר, פועל בניגוד לחובת תום לב הנדרשת במסגרת החריג הסובייקטיבי. עוסק כזה ייחשב כמי שהתרשל וכמי שהניח את מעותיו על קרן הצבי" (פסקה 259 לפסה"ד).
 
לאור התוצאה הקשה כלפי המערערות אשר סבורות כי שגה ביהמ"ש באופן בסיסי בקביעותיו, ולאור ההשלכות הכבדות שפסק הדין ייצר בענף הזהב,
בו העוסקים השונים פועלים מזה שנים באותה השיטה אותה ביהמ"ש לכאורה "פסל", נבחנת אפשרות להגיש ערעור לבית המשפט העליון על מנת שיתערב ויורה על ביטולו של פסק הדין.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מע"מ בשיעור אפס בגין תקבולים מחברה זרה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 1/8/2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת מנו-בייס כנגד שומות לשנים 2009-2013 בסך של כ-790,000 ₪, שהוציא מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה בהן לא הכיר בעסקאות עם חברה זרה שדווחו על ידי המערערת ככאלה שחל עליהן מע"מ בשיעור אפס (ע"מ 18831-04-17 מנו - בייס בע"מ נ' מע"מ - פתח תקווה). .

גביית חובות מס מבעלי חברות ננטשות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

לאחרונה ממש: רשות המס החלה לגבות חובות מס מבעלי חברות ננטשות, על פי סעיף 119א לפקודת מס הכנסה - באילו תרחישים זה עלול לקרות גם לך? מה הן ההשלכות השונות ודעתנו המקצועית בנושא.

ביקורת ניכויים - נקודות זיכוי לעובדים זרים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי למעסיקים חקלאים בכל הנוגע לביקורות ניכויים של רשויות המס בעניין נקודות זיכוי לעובדים זרים - קראו כאן בהרחבה בנושא.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם