5/8/2018
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
בית המשפט אינו מתיר לעובדים שכירים לנכות הוצאות בגין תשלום דמי ביטוח לאומי
(פסק הדין בעניין לירן ועקנין ת"צ 62393-07-17)
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד רשות המיסים שעניינה בשאלה האם יש להתיר לעובד שכיר ניכוי הוצאות בגין תשלומי דמי ביטוח לאומי (לרבות רכיב אבטלה ואימהות) בהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודה"), זאת בניגוד לעמדתה של רשות המיסים.
רשות המסים טענה, כי במסגרת סעיף 47א לפקודה, בחר המחוקק להתיר באופן ספציפי רק לעצמאי את הניכוי, כאשר עמדתה זו נתמכת בקביעתו של בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין גוטהלף.
המבקש טוען, בין היתר, כי לסעיף 47א לפקודה שתי פרשנויות אפשריות:
הפרשנות הראשונה - לא ניתן להתיר בניכוי את דמי הביטוח הלאומי המשולמים על הכנסה מעבודה;
הפרשנות השנייה - ניתן לנכות את כל תשלומי ביטוח לאומי ובתנאי שמדובר בהוצאה שהוצאה לצורך ייצור הכנסה, הואיל שעל הוצאות אלו חל ההסדר הכללי הקבוע במסגרת סעיף 17 לפקודה.
לטענת המבקש, במצב שכזה, הרי שיש להעדיף את הפרשנות העולה בקנה אחד עם כוונתו של המחוקק.
בית המשפט המחוזי מאת כבוד השופט בורשנטיין התייחס לטענתו זו של המבקש וקבע כי די בכך כי המבקש אינו חולק על פרשנותה של רשות המיסים, לפיה ההוצאה אינה מותרת בניכוי לאור הוראות סעיף 47 לפקודה, כדי לדחות את בקשתו לאישור התובענה הייצוגית. כמו כן, ממשיך בית המשפט וקובע כי ההלכה שנקבעה במסגרת פסק הדין בעניין גוטהלף בדבר היותו של סעיף 47א לפקודה הסדר ספציפי, לא הוגבלה בשום דרך לנישום העצמאי בלבד ואף אין זה סביר לפרש את אותו "הסדר מיוחד", שעניינו ניכוי תשלומים לביטוח לאומי, כפי שכתורתו, כהסדר מיוחד רק לעצמאיים, בעוד שלגבי שכירים יחול איזה הסדר כללי.
יתרה מזו, כבוד השופט בורשנטין מוסיף וקובע, כי מסקנתו לא רק עולה מתוך לשון הסעיף, אלא אף מתיישבת עם תכליתו והרקע לחקיקתו. כפי שניתן ללמוד מתוך דברי ההסבר לתיקונים השונים של סעיף 47א לפקודה ומתוך הפרוטוקולים של דיוני ועדת הכספים בעניין זה, מטרתו של הסעיף הינה להשוות את מצבו של העצמאי למצבו של המעביד. יתר על כן, ולמעלה מן הצורך, הוסיף כבוד השופט בורשנטיין כי המבקש לא עמד בחובתו לערוך פנייה מוקדמת לרשות המיסים בטרם הגיש את הבקשה ואף מטעם זה בלבד אין לאשרה. לדבריו, פנייתו המוקדמת של המבקש לרשות המיסים הייתה כללית וסתמית ולא התמודדה עם הקושי המרכזי הקיים בגישת רשות המסים ולא עם החלטתו של בית המשפט העליון בעניין גוטהלף. עוד בבחינה למעלה מן הצורך ציין בית המשפט כי הסוגיה נשוא הבקשה לתובענה ייצוגית אינה ראויה להתברר בהליך של תובענה ייצוגית, שכן גם אם תאושר הבקשה, הרי שלצורך קביעת הזכות להחזר מס ולשיעורו, יהיה צורך לערוך חישוב פרטני ונפרד לכל אחד ואחד מהנישומים, בהתבסס על גובה הכנסתו, על מדרגת המס שלו, על הזיכויים האישיים להם הוא זכאי ועל יתר הנתונים האישיים והרלוונטיים, לקביעת ההכנסה החייבת והמס.
ע"א 311/79 שמעון גוטהלף נ' פקיד השומה תל-אביב (4), פ''ד לד(3) 787.
חיפוש 
סגור 
