פנייה קלה ומהירה
סעיף 45(א) לחוק ניירות תשכ"ח, 1968 ערך קובע כי "לא יפתח אדם ולא ינהל בורסה לניירות ערך אלא ברישיון מאת שר האוצר שניתן לאחר התייעצות עם הרשות". נכון ליום זה, בישראל קיימת רק בורסה אחת - הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אשר בבעלותה הרישיון האמור.
למרות האמור, בעקבות התפתחות האינטרנט החלו להופיע זירות מסחר חלופיות אשר בהן מתקיים מסחר בניירות ערך סחירים ובלתי סחירים (ניירות אשר אינם נסחרים בבורסה לתל אביב). התגברות התופעה האמורה הולידה את הצורך להסדיר את פעולתן של הזירות שאמורות שכן משקיעים רבים (בעיקר, משקיעים קטנים) החלו להשקיע באפיקים אלו והתעורר החשש שבאם פעולתם לא תוסדר בחוק יפעלו בעלי השליטה למען האינטרסים של עצמם בלבד.
יצויין כי ההנחה הרווחת הינה מצב בו פועלת במדינה רק בורסה אחת הוא אינו רצוי שכן היעדר תחרות מובילה לקיפאון ועל כן הרעיון הוא אינו להוציא גופים אלו מחוץ לחוק אלא להסדיר פעילותם. בשנת 2004 מינה יו"ר הרשות לניירות ערך דאז וועדה (וועדת פרוקצ'יה) אשר מטרתה הייתה לבחון את פעולתן של הזירות החלופיות ולהמליץ על דרכים להסדרת פעילותן והפיקוח עליהן. כתוצאה, נולדו תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי) התשע"א-2010 אשר מטרתן הינה להסדיר את פעילותן של הזירות החלופיות.
התיקון לחוק קובע כי על מנת להסדיר את פעולתן של הגזרות החלופיות יש להסדיר בתקנות את הנושאים הבאים:
• מינוף - על הזירה להוכיח כי יש לה יכולת פיננסית וזאת באמצעות הון עצמי ונכסים נזילים.
• ניגוד עניינים - בין השאר קביעת כלל של איסור עיסוק בענפים אחרים וכן כללים נוקשים שעניינים מניעת ניגוד אינטרסים של בעלי השליטה בזירות.
• אופן הטיפול בכספי הלקוחות.
• ענייני שקיפות - הסדרת הנושאים והעניינים שעל החברה למסור ולגלות ללקוחותיה, בין השאר מדובר על חובת גילוי מוגברת כלפי הלקוחות.
• שמירת מסמכים.
• התאמת העסקה לצרכי הלקוח ובחינת הבנתו את הסיכונים.
• פירסום ושיווק.
• הדיווחים אשר יש לייתן לרשות.
• רישום עיסקאות.
יצויין כי תנאי ראשוני לתקנות הייתה שינוי סעיף 1 לחוק ניירות ערך שכן בהגדרתו את המונח "בורסה, קבע כי בורסה לניירות ערך היא מי שקיבלה רישיון לפי סעיף 45 ומכאן שכל הוראה רגולטרית כלפי מי שלא קיבל רישיון לא יחולו עליו ההוראות האמורות.
על כן התיקון קובע הגדרה לזירת סוחר כדלקמן כמערכת שבה אדם, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי קונה או מוכר ניירות ערך לחשבון עצמו, מול לקוחותיו, פרט למערכת בה ההתקשרות החוזית נעשית בסופו של יום בזירת מסחר אחרת או שבה כל התקשרות היא תולדה של משא ומתן על תנאי הנייר הספציפי.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?
חיפוש 
סגור 
