מאת: אלי דורון, עו"ד


בשנים האחרונות עדים אנו למגמה הולכת וגוברת של הגדלת המאבק בהלבנת הון והגברת האכיפה של רשות המסים בישראל ובעולם כולו. כחלק מאותו מאבק, מסתמנת ברחבי העולם כולו מגמה כוללת של "חובת דיווח" וביטול החיסיון הבנקאי שהיה קיים על פני שנים רבות. 

כך יוצא, שנכון להיום הבנקים פועלים על סמך חקיקה לטובת חשיפת כל חשבון בנק בפני רשויות המס של המדינה בה בעל החשבון הוא תושב ו/או אזרח ארה"ב (במקרה של חבות מס בארה"ב בשל תושבות או גרין קארד) ובנסיבות בהן יש בנמצא קושי לקדם מהלך שכזה ו/או בנסיבות בהן הלקוח מערים קשיים, מעדיף הבנק להפריש את אותו לקוח מכותליו וזאת גם אם הוא לקוח גדול, אשר בעבר חוזר על ידי הבנק לטובת פתיחת חשבונות וקידום עבודה בנקאית משותפת.

כך למשל, אנשים המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל ומבקשים לפתוח חשבונות בנק נוספים בישראל או בעולם, מגלים שהבנק שבעבר קיבל אותם בזרועות פתוחות, מערים כעת קשיים בעת פתיחת החשבון - קשיים אלו הינם תולדה של רגולציה עולמית מתפתחת אשר החלה בשנת 2014 ובאה ליצור שקיפות ופתיחות במטרה למנוע ולהילחם בתופעת הלבנת ההון העולמית. 

חוק ה-FATCA 

ניצני המאבק במלחמה בהון השחור העולמי החלו עת חוקקה ארה"ב את חוק ה-FATCA אשר הובא במטרה למנוע מתושבי ארה"ב להתחמק ממס באמצעות פתיחת חשבונות לא מדווחים במדינות כגון שוויץ ו/או השקעת הונם במדינות מחוץ לארה"ב.

חוק זה קבע, בין הוראותיו השונות, כי בנקים וגופים פיננסיים אחרים ברחבי העולם, מחויבים להעביר לרשות המסים האמריקאית, באופן אוטומטי, מידע על חשבונות של תושבים אמריקאים המנוהלים אצלם ובנסיבות בהן הבנק נמנע מלעשות כן, נמנע מלאתר את לקוחותיו האמריקאים ו/או נמנע מלדווח לארה"ב – מוטלות עליו קנסות כבדי משקל המסכנים ממש את המשך קיומו של אותו בנק.

זמן קצר לאחר החלת חוק ה-FATCA האמריקאי, ראה ארגון ה-OECD את הרציונאליים אותם בא לשרת החוק האמריקאי והחיל סטנדרט דיווח דומה. הסכמים אלה מבוססים על העיקרון לפיו כל אדם חייב לדווח במדינת התושבות ומשכך, הוראות הרגולציה קובעות כי כל מדינה החברה בארגון תדווח באופן שוטף ואוטומטי על תושבי המדינות האחרות בארגון המנהלים בתחומה חשבונות בנק, הכל לטובת הבטחת שקיפות מלאה ולוחמה בהון השחור, ובכך למנוע מפלוני תושב מדינה א' להחזיק בכספים שחורים במדינה ב'. האמור נכוון הן כלפי עברייני מס "רגילים" וביתר שאת כלפי אירגוני פשיעה ו/או טרור המרוויחים מפעילות לא חוקית, כמו סחר נשק, סחר בנשים, סחר בסמים ועוד.

הסכמים ואמנות בינלאומיות

על פי הסכמי ה-OECD והאמנה המולטילטרלית לחילופי מידע שבאה בעקבותיו, על בנקים וגופים פיננסיים אחרים קמה חובת דיווח למדינות העולם על חשבונות בנק בבעלות תושבי אותן מדינות, בין אם מדובר בחשבונות פרטיים ובין אם מדובר בחשבונות של חברות. חובת הדיווח תכלול מידע מלא על החשבון לרבות מיהו בעליו וההכנסות שנצמחו בחשבון[1].

במקביל, נחתמו ברחבי העולם עשרות אמנות עליהן חתמו מרבית מדינות העולם המערביות ואשר תוכנם מצביע על "חובת דיווח" הדדית. אמנות אלה מאמצות ברובן את הסטנדרטים של החוק האמריקאי (FATCA) וארגון ה-OECD. גם ישראל חתומה על אמנות אלה. מדינת ישראל אף חתמה על הסכם ישירות מול ארה"ב המסדיר את שיתוף הפעולה בין המדינות ואשר קובע חובת דיווח והעברת מידע הדדית, במסגרתה ישראל תקבל מידע מארה"ב על חשבונות של ישראלים המתנהלים אצלה וארה"ב תקבל מידע על חשבונות בנק של אמריקאים המתנהלים בגופים פיננסים ישראליים. לא זו אף זו, מדינת ישראל אף הסדירה בשנת 2016 בתיקון חקיקה שנערך לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") את חובת הדיווח של הגופים הפיננסיים בישראל.

וכך נוצר מצב, שבנקים וגופים פיננסיים אחרים, אשר עד לא מכבר היו שומרי פרטיותם של לקוחותיהם בבחינת שומרי הסף, הפכו עם השנים למעין "מלשינונים" של המדינות ורשויות המס ברחבי מדינות העולם ולמעשה משרתים את רשויות המס ולא את בעלי החשבונות בבנק. אותם בנקים, בכדי להימנע מהפרת התחייבותם כלפי הלקוחות לשמור על חיסיון, הודיעו לכלל לקוחותיהם על כוונתם להתחיל ולדווח למדינות התושבות על החשבונות ובכך אפשרו הם לכלל הלקוחות לבצע הליך של גילוי מרצון ו/או להוציא את החשבונות מהבנק בו מתנהלים הכספים הלא מדווחים.

נוסיף, כי עובדתית גם כאשר פלוני ביקש להוציא את הכספים מחשבון הבנק שלו, הערים עליו הבנק קשיים, סירב ומסרב גם היום להעביר את הכספים לחשבונות על שם צדדים שלישיים ובנסיבות בהן דורש הלקוח לקבל המחאה בנקאית, קורה, לא אחת, שהבנק ממנו נמשכת ההמחאה מחתים אותה בחותמת דוגמת "תושב ארה"ב", הכל מתוך מגמה להימנע ממצב בו הבנק יתפס כמי שסייע בהליך של הלבנה ו/או העלמה. הקנסות האדירים להם חשופים הבנקים, הכניסו אותם לעמדת מגננה, על גבול ההיסטריה, מה שמתבטא בכל פעולה בנקאית וגם הפשוטות שבהן. 

חובת הדיווח ועלייה לישראל כ-"פתרון"

חובת הדיווח ועלייה לישראל כ"פתרון", כאקט שמסב את חובת הדיווח הבנקאי למדינת ישראל, תחת המדינה בה העולה היה תושב בה קודם לעלייתו

סעיף 1 לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: "חוק השבות") קובע כי כל "יהודי" זכאי לעלות ארצה ולקבל בישראל מעמד של תושב ואזרח. סעיף 4 לחוק השבות קובע כי זכות זו חלה גם על ילדיו ונכדיו של כל יהודי וכן על בן זוגו של כל יהודי. במקביל, סעיף 1 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות"), קובע כי אזרחות ישראלית נקנית מכוח שבות, מכוח ישיבה בישראל ומכוח לידה.

באופן מפתיע, חובת הדיווח בה חייבים הגופים הפיננסיים, יצרה מצב בו יותר ויותר יהודים המחזיקים בזכאות לעלות לישראל על פי חוק השבות או להחזיק באזרחות ישראלית על פי חוק האזרחות, מבקשים לממש את זכאותם, מן הטעם שאמנם הרגולציה הבנקאית מחייבת דיווח, אך ברגע בו המדינה אליה קיימת חובת דיווח משתנה, יכול וחבות המס של אותו אדם תשתנה.

טול לך דוגמא - יהודי שאינו תושב ישראל מחזיק בחשבון בנק מעבר לים ובו כספים רבים. אותו יהודי עולה לישראל מכוח חוק השבות ומקבל מעמד של תושב ישראל וכן אזרחות ישראלית. לאחר מכן וכפועל יוצא, מכירה בו רשות המיסים בישראל כ"תושב" לצרכי מס וזו אף מנפיקה לו תעודה המעידה על מעמדו זה[2]. עם הכרה זו של רשות המיסים פונה העולה החדש לבנקים בעולם בהם מוחזקים חשבונותיו ומעדכן אותם בדבר השינוי בתושבותו ואף פותח חשבונות בנק ברחבי העולם, כתושב ישראל,  אליהם הוא מעביר את הכספים מחשבונו הקודם.

במצב כזה, חובת הדיווח של הבנק הזר, מכוח הסכמי ה-OECD היא למדינת ישראל ולא למדינה הקודמת בה התגורר. משמעות הדבר היא, שבמצב בו אותו יהודי היה נחשב כעבריין מס במדינתו הקודמת, עם המעבר לישראל וקבלת מעמד של תושב לצרכי מס, לא ניתן יהיה לייחס לו בישראל עבירות של הלבנת הון והעלמת מס, שכן כל שעשה אותו יהודי הוא לעלות ארצה ועל כן לא ביצע עבירות מס בישראל. לא זו אף זו, כעולה חדש ניתן לאותו יהודי פטור ממס ומדיווח לתקופה של 10 שנים בגין הכנסות מסוימות שנוצרו לו מחוץ לישראל.

מניעת דיווח למדינת המקור

מצב דברים זה מלמדנו כי רבים מהעולים לישראל גורמים, אם במכוון ואם לאו, לבנקים זרים, בשוויץ ו/או במקומות אחרים, בהם מוחזקים כספיהם, להימנע מדיווח למדינת המקור על אותם כספים.

כך יוצא, שישראלי שביצע עבירת מס במדינה בה היה תושב, מוצא הוא את עצמו מחויב אל מול רשויות המס בישראל בלבד ובפועל, גם הבנקים, לכאורה, כבר לא צריכים לדווח על חשבונות הבנק שלו למדינת המקור, אלא למדינת ישראל. כך יוצא, שיהודי אשר כתוצאה מהוראות החוק המדברות על חילופי מידע בין מדינות - היה חשוף לעבירות מס ולסנקציות פליליות במדינת התושבות, מוצא את עצמו במדינה חדשה, ישראל, אליה הבנקים בחו"ל ידווחו, מדינה בה לא בוצעה על ידו כל עבירת מס – היא מדינת ישראל ומשכך לא צפוי הוא לסנקציה פלילית מצד רשויות המס הישראליות, שהרי אלה לא מתעניינות בעבירות שבוצעו, היה ובוצעו, מחוץ לישראל, על ידי מי שבעת ביצוע העבירות כלל לא היה תושב ישראל.

כמובן שמהלך מסוג זה, של עליה לישראל לא מנטרל את עבירות המס שבוצעו בחו"ל על ידי העולה ועצם העליה לישראל לא מכשירה את הכסף במדינת המקור ובפועל – אותו אדם יהודי שעלה לישראל ממשיך להיות עבריין מס במדינת המקור, אלא שזו המדינה, ככל הנראה, תתקשה ללמוד על חשבונות בנק אלה, שכן הבנק הזר ידווח אודותם לישראל ולא אליה. משכך יובהר, למען הסר ספק בלבד, כי עליה לישראל לא מנטרלת את העבירה שבוצעה בחו"ל ולא מכשירה את הכסף ולכן על העולה לפעול במקביל לעלייתו לישראל, על אף שהבנק הזר ככל הנראה לא ידווח עליו למדינה ממנה הוא עלה, אל מול מדינת התושבות, אם במסגרת הליך של גילוי מרצון במדינה ממנה עלה ואם בדרכים אחרות וזאת לטובת הבטחת התנהלות חוקית ושקופה ונטרול החשיפה הפלילית.

אל לו לאותו יהודי עולה לחשוב כי העלייה לישראל נטרלה העבירה הפלילית, משום שהיא לא. עליו לקחת בחשבון כי עבירות מס שבוצעו על ידו בארץ המקור, במדינה ממנה עלה, נותרו ויוותרו גם לאחר עלייתו לישראל ולכן נכון וראוי לפעול אל מול המדינה אותה הוא עזב לשם דיווח מלא והכשרה של כלל הכספים שלא דווחו בה, עת היה תושב אותה מדינה.

מרכז חייו של אדם

הדוגמא המתוארת במאמר זה יצרה מצב בו מגמת חובת הדיווח שבאה בעקבות ה-FACTA וה-OECD מעודדת ומגבירה, ככל הנראה ושלא במכוון, את העלייה של יהודים לישראל. יתכן והסיבות הנעוצות בעליה זו אינן נטו ציוניות, אך הלכה למעשה, היא מתבצעת כשם שיהודים רבים אחרים עלו לישראל מטעמים לאו דווקא ציוניים אלא כלכליים.

רשויות המס בעולם כולו מודעות לעניין זה ועל כן הפרקטיקה החקיקתית, המשפטית והכלכלית שהתפתחה בקרב מדינות ה-OECD ואף מקובלת על רשות המסים בישראל קובעת שתושבות לצרכי מס תקבע לפי המקום בו האדם בחר לקבוע את מרכז חייו. עם זאת, חשוב לציין שעל מנת להיחשב כ-"תושב ישראל" לצרכי מס יש לבדוק מספר פרמטרים בעטיים ייקבע מהו "מרכז חייו" של אדם:

  • האם מיקום בית הקבע של אותו אדם הוא בישראל?
  • האם הצטרפו לעלייתו ארצה בני משפחה נוספים?
  • מהו מקום עסקו הרגיל והקבוע?
  • מהו המקום בו לאותו אדם אינטרסים כלכליים מובהקים?
  • מספר הימים בהם הוא שוהה בישראל או במדינה הזרה.

בפסיקות שונות נקבע כי שינוי מעמד התושבות אינו בהכרח אקט אחד, אלא תהליך הנבנה על רצף מסוים ולכן יש לבחון את מעשי הנישום על פני תקופה מסוימת, שכן בפרספקטיבה ארוכת טווח ניתן לנסות ולעמוד על כוונותיו. לכן נראה, כי קבלת מעמד של "תושב לצרכי מס" הינה סוגיה מורכבת התלויה בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה פרטני.

משכך, סוגיית התושבות היא קריטית בעת עריכת תכנון מס ואופן קביעת התושבות לצרכי מס היא מלאכה מורכבת במיוחד, במסגרתה יש לבחון מקורות משפטיים רבים לצורך קביעת התושבות וכן לבצע את ההתאמות לאמנות עליהן חתומה ישראל בעניין חובת הדיווח.


[2] יש לציין כי אין בחקיקה הקיימת הגדרה חד משמעית "מיהו תושב" (למעט הגדרתו של "תושב לצרכי מס" בפקודת מס הכנסה) ופעמים רבות הגדרת תושבותו של אדם תקבע על ידי בית המשפט. עם זאת ניתן לומר כי מעמד של "תושב" נקבע בעיקר על פי המציאות בשטח – דהיינו המקום בו אותו אדם מתגורר ובו מצוי מרכז חייו. עוד יובהר כי מעמד של "תושב" מקנה לאדם זכויות מסוימות אך בד בבד גם מטיל עליו חובות.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף חיפה 04-8147500 סניף מרכז 03-6109100

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

העברת כספים מאוקראינה לישראל

העברת כספים מאוקראינה לישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

משרדנו יודע לסייע ולהביא לידי העברה חוקית של הכספים לישראל - אנו נדע להתנהל מול הבנקים, הלשכות המשפטיות והרשויות האחרות ולהביא לידי כך שהכספים בסופו של יום יגיעו לייעודם.

תכנון מס לישראלים המקימים חברה ברומניה

תכנון מס לישראלים המקימים חברה ברומניה

מאת: אלי דורון, עו"ד

ליווי משפטי ותכנון מס לישראלים המבקשים להקים חברה ברומניה, לטובת רכישת נדל"ן ו/או לטובת כל פעילות עסקית אחרת

רילוקיישן

רילוקיישן

מאת: צוות האתר

ישראלים רבים עוברים לעבוד במדינות זרות, אם לתקופה קצובה ואם לתקופה לא מוגדרת. יש העושים צעד זה ביחד עם בני המשפחה ויש המעדיפים לעשות כן עצמאית.

הוסף תגובה