מאת: אלי דורון, עו"ד ; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דור שיוביץ משפטן


השינוי המהותי בפקודת מס הכנסה בעניין חו"ז בעלים

חו"ז בעלים הינו ביטוי המשקף את הכספים אשר החברה חייבת לבעלים או הבעלים חייבים לחברה - לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון 235 לפקודת מס הכנסה (להלן: "התיקון").

תיקון זה הוסיף את סעיף 3(ט1)(1) לפקודה אשר הביא לשינוי מהותי ולרפורמה של ממש בעניין חו"ז בעלים. מטרתו של תיקון זה הוא בהסדרת אופן טיפול המיסוי במשיכות כספים מהחברה על ידי בעל המניות המהותי בחברה ו/או בהעמדת נכס של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי.

במאמר זה נעמוד על עיקרי השינוי בהוראות החוק כפי שהובאו בחוזר מס הכנסה בנושא: "סעיף 3 (ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי בעל מניות מהותי בשל משיכה מחברה" אשר על פיו הוקשחה (לטעמנו באופן דרקוני), החבות במס על פעולות אשר הינם בגדר חו"ז בעלים.

אז מה בעצם קובע התיקון?

התיקון קובע הוראות חדשות בעניין "משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי". יש לשים לב כי ההגדרה "משיכת של כספים מחברה" כפי שמגדירה התיקון, הינה הגדרה רחבה אשר כוללת אף הלוואות, חובות והשאלות.

יש לשים לב שגם העמדה של נכס של החברה לשימושו של בעל מניות נחשבת "כמשיכה מחברה". כך למשל, במידה ויש בבעלות החברה דירה שעיקר השימוש בה נעשה על ידי בעל מניות מהותי, דירה זו תחשב כנכס. כך הוא הדין גם באשר לחפצי אומנות, תכשיטים, כלי שייט וכלי טייס. בנוסף, יראו כמשיכה מחברה, גם מצב בו בעל המניות משך את הכספים מחברת בת/אחות של חברת המקור. כמו כן, הלוואה מחברה, לשותפות, בה שותף בעל המניות המהותי בחברה המלווה תחשב גם היא למשיכה בעקיפין.

יחד עם זאת, הלוואה שניתנה לחברה שאינה תאגיד שקוף (לדוגמא חברה משפחתית כהגדרתה בס' 64 לפקודה) ובלבד שלא כל בעלי מניותיה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א) לפקודה וההלוואה משמשת לתכלית כלכלית בחברה מקבלת ההלוואה, לא תחשב כמשיכה בעקיפין. יש לשים לב כי הקלה מתייחסת רק למקרה בו מדובר בהלוואה ולא בכל משיכה. כך למשל משיכת כספים ללא הסכם הלוואה, ללא קביעת שיעורי ריבית, ללא קביעת מועדי תשלום ריבית וקרן וללא מתן בטחונות על ידי הלווה לא תחשב כהלוואה לעניין ההקלה! (ראה לעניין זה את הפסיקה שקדמה לתיקון: ע"א 90/2546 רמי לב נגד פ"ש חיפה ו-ע"א 03/10398 עמי חזן נגד פ"ש נתניה). כמו כן, ההלוואה תחשב כמשמשת לתכלית כלכלית אם מדובר בהלוואה המשמשת את החברה לצרכיה ולא לצרכיו של בעל המניות בה.

עוד קובע התיקון לפקודת מס הכנסה, כי הוא לא יחול על משיכות או העמדות לשימוש שקרן המשיכה נחשבה להכנסה שחויבה במלוא המס בידי בעל המניות טרם מועד החיוב. לדוגמא, משכורת שמשך בעל המניות מהחברה וחויבה במס בידיו לפני מועד החיוב. כמו כן, משיכה מחברה שהיא חברה משפחתית מיום היווסדה לא תחשב כמשיכה במידה ומקור המשיכה ברווחים שמוסו בידי הנישום המייצג ואילו היו מחולקים כדיבידנד היו חלות הוראות סעיף 64א(א)(1) לפקודה.

בנוסף, התיקון לא יחול על משיכות של  כספים מחברה, אם סכום משיכות הכספים המצטבר מאותה חברה לא עלה ביום כלשהוא בשנת המס וביום כלשהוא בשנת המס שלפניה על 100,000 ש"ח. יובהר, כי על משיכות כאמור יחול הדין החל על משיכות בעלים כפי שהיה לפני כניסתו לתוקף של התיקון האמור. עם זאת, במקרים בהם עלה סכום המשיכה כאמור לעיל על 100,000 ש"ח, יראו את כל סכום המשיכה כמשיכת כספים.

סוגיית מועד החיוב:

עניין מהותי נוסף העולה מהתיקון נוגע "למועד החיוב". מועד אירוע המס בידי בעל המניות, לגבי משיכה של כספים מחברה, יחול מועד החיוב בתום שנת המס שלאחר שנת המס בה נמשכו הכספים. כך לדוגמא משיכה של 800,000 ש"ח בתאריך 01/04/17 שלא הושבה לחברה עד לתאריך 31/12/18, מועד החיוב המס יהיה בתאריך 31/12/18. לגבי העמדת נכס של החברה לשימוש בעל המניות יחול מועד החיוב בתום אותה שנה שבה הועמד הנכס לשימושו של בעל המניות, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד בו הושב הנכס לחברה.

על פי התיקון, הכנסה ממשיכה מחברה על ידי בעל מניותיה, תסווג באופן הבא:

  • ראשית, תסווג ההכנסה כדיבידנד על פי סעיף 2(4) לפקודה, ובלבד שבחברה ממנה בוצעה המשיכה היו רווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות.
  • במידה ובחברה ממנה בוצעה המשיכה אין רווחים ומתקיימים יחסי עובד-מעביד בין החברה ובין בעל המניות - תסווג ההכנסה ממשיכה בידי בעל המניות כהכנסת עבודה על פי סעיף 2(2) לפקודה. חלופה זו אינה חלה מקום בעל המניות המהותי הינו חברה תושבת ישראל החייבת במס חברות לפי סעיף 126(א) לפקודה או חברה זרה שאינה חברה "שקופה" לצורכי מס כגון חברה משפחתית.
  • כאשר לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד כאמור לעיל, תסווג המשיכה בידי בעל המניות כהכנסה מעסק או משלח יד על פי סעיף 2(1) לפקודה. יודגש כי יש לבחון כל מקרה לגופו האם ההכנסה מעסק היא מיגיעה אישית אם לאו.

משיכה, החזרה ומשיכה מחדש:

עוד מגדיר וקובע התיקון, מצב בו נעשתה משיכה אך זו הוחזרה לחברה ונמשכה מחדש. במצב כזה, כספים שנמשכו או נכסים שהועמדו לשימוש בעל המניות והושבו לשימוש החברה עד למועד החיוב לא יחויבו במס במועד החיוב ובלבד שהכספים שהושבו לא נמשכו שוב מחדש בתוך שנתיים מהמועד בו הושבו, או שהנכס שהושב לשימוש החברה לא הועמד שוב לשימושו של בעל המניות בתוך שלוש שנים מהמועד בו הושב לשימוש החברה.

נמשכו הכספים שוב מחדש או הועמד הנכס לשימוש בעל המניות מחדש בתוך התקופות האמורות יראו את הכספים ו/או את הנכס כאילו מעולם לא הושבו ואירוע המס ייגזר מתאריך המשיכה המקורי או העמדת הנכס לראשונה לשימוש בעל המניות לפי העניין.

אופן חישוב סכום ההכנסה החייבת:

את אופן חישוב סכום ההכנסה ממשיכה מחברה החייב במס בידי בעל המניות במועד החיוב, יש לערוך כדלקמן:

  • סכום המשיכה יכלול את סכומי המשיכות במישרין ובעקיפין בערכי מועד החיוב בניכוי השבות של כספים עד למועד החיוב ובלבד שלא נמשכו מחדש כאמור לעיל.
  • מסכום המשיכה כאמור לעיל ניתן לנכות יתרת זכות של בעל המניות המהותי שביצע את המשיכה כפי שהיא מופיעה בדוח על המצב הכספי של החברה ממנה בוצעה המשיכה. יודגש, כי תנאי הכרחי להתרת ניכוי יתרת זכות מסכום המשיכה, הוא כי החברה לא פרעה את יתרת הזכות של בעל המניות במשך 18 חודשים ממועד החיוב בו נוכתה יתרת הזכות. היה והחברה לא עמדה בתנאי האמור יראו את הסכום שנפרע על ידי החברה כאילו לא נוכה על ידי בעל המניות במועד החיוב, ויחול חיוב במס לבעל המניות במועד החיוב בו נוכתה יתרת הזכות שנפרעה.
  • בנוסף לאמור לעיל ניתן לנכות מסכום המשיכה את סכום ההלוואה שנטלה החברה מתאגיד בנקאי ובלבד שהחברה לא העמידה ערובה כלשהיא כנגד אותה הלוואה, וכן שההלוואה היא לתקופה של שנתיים לפחות, שההלוואה הועברה תוך 60 יום מיום קבלתה על ידי החברה לבעל המניות, ושבעל המניות הוא הנושא בכל עלויות ההלוואה.

העמדתו של נכס לשימוש בעל מניות:

לגבי העמדת נכס לשימוש בעל מניות, קובע התיקון את הכללים הבאים:

  • במקרה של העמדת נכס לשימושו של בעל המניות סכום המשיכה יהיה בגובה עלות הנכס כפי שמוצג בדוח על המצב הכספי של החברה.
  • מועד החיוב במקרה של העמדת נכס לשימוש בעל המניות הינו בתום השנה הראשונה בה הועמד הנכס לשימוש בעל המניות ובכל שנה לאחריה עד להשבת הנכס לחברה. יחד עם זאת, אין הכוונה לחייב במס בשנים הבאות סכומים שחויבו כבר במס בשנים קודמות אלא רק את השינוי שחל בעלות הנכס או שינוי ביתרת הזכות וההלוואה.

זקיפת הכנסה בגין "שווי שימוש" במשיכה:

עניין נוסף אותו מגדיר התיקון - זקיפת הכנסה בגין "שווי שימוש" במשיכה. התיקון קובע כי אדם שקיבל הלוואה בלא ריבית או בריבית בשיעור נמוך משיעור הריבית שקבע לעניין זה שר האוצר, יראו את הפרש הריבית כהכנסת עבודה. כלומר, סעיף 3(ט) לתיקון, קובע את סכום "שווי השימוש" שיש לחייב את בעל המניות שביצע את המשיכה ואילו סעיף 3(ט1) ממסה את סכום המשיכה עצמה.

לסיכום...

יוצא מהאמור לעיל, שהתיקון שהוכנס לפקודת מס הכנסה בעניין "מיסוי בעל מניות מהותי בשל משיכה מחברה ", חוקק במטרה למנוע מבעל מניות בחברה למשוך כספים מהחברה ללא תשלום מס. עם זאת לדעתנו מדובר בחיקוק בעל הוראות דרקוניות שכן הוא משליח גם על התנהלות רטרואקטיבית של בעל המניות מול החברה.

משכך, קיימת חובה לבדוק יתרות חוב של בעלי המניות בחברה שנצברו במהלך שנת המס, שכן על פי התיקון שחל בפקודת מס הכנסה, חובות אלו ייחשבו כהכנסה חייבת במס בסופה של אותה שנהמשרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשות המיסים, מומחים בתחום דיני המס השונים. תן לנו לפעול בשמך ובשבילך - אל תהסס, קבע עימנו פגישה לא מחייבת.


חייג עכשיו, עו"ד אלי דורון 054-4251054  

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 3 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מע"מ בגין שרותי שיווק לחברות זרות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

לאחרונה ניתנה על ידי רשות המסים החלטת מיסוי שלא בהסכם בנושא: "החבות במע"מ בגין שירותי שיווק ותיווך לחברות תושבות חוץ באמצעות אתר אינטרנט" שקבעה ששירותי שיווק הניתנים על ידי החברה הישראלית לאתרי אינטרנט בחו"ל לא זכאיות למע"מ בשיעור אפס.

שלילת הטבות מקבלני משנה עפ"י חוק לעידוד השקעות הון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

בית המשפט המחוזי מרכז דחה ביום 29/8/19 ערעור על שומה שהוצאה למערערת, חברת אלבטרוס א.ד מכלולים תעופתיים בע"מ ולבעל המניות במערערת וקבע כי המערערת אינה זכאית לקבלת הטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, בהיותה של המערערת קבלן משנה המייצר את המוצר ולא היצואן (ע"מ 55611-07-17 אלבטרוס א.ד מכלולים תעופתיים בע"מ ואח' נ' פקיד שומה רחובות).

ביקורת ניכויים לחקלאי ונקודות זיכוי לעובדים זרים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי מלא לחקלאים בעניין ביקורת ניכויים וסוגיות נקודות זיכוי לעובדים זרים במס הכנסה - לחצו כאן לפרטים מלאים בנושא.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם