תושב חוזר - מקלט מס מהלך, האומנם?

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - עמית כהן, משפטן

12/1/2012

בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה, שתחילתו משנת 2007, נכללו הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ששהו זמן רב בחו"ל, וזאת במטרה להפוך את ישראל למוקד אטרקטיבי לצרכי מס והשקעות, בעיקר ל"יורדים" שהתעשרו, בעלי הון יהודים בגולה וכיוצא באלה.

חבילת ההקלות שהתקבלה בתיקון דנן, טומנת בחובה התייחסות לחברות זרות הפועלות בחו"ל והנשלטות בידי התושבים החוזרים או בידי העולים החדשים. על פי התיקון, חברות אלה לא יסווגו במשך 10 שנים כחברות תושבות ישראל וזאת אך ורק נוכח היותו של בעל השליטה תושב ישראלי. במצב הדברים הנוהג, מרביתם של בעלי ההון המחליטים להפוך לתושבי ישראל, ממשיכים להיות מעורבים בד בבד בשליטה במישרין או בעקיפין על חברות זרות בינלאומיות, שלרוב הנן נטולות זיקה כלשהי לישראל. עם זאת, במצב הדברים הרגיל (ללא תיקון 168), מעמדן של אותן חברות, כאשר בעלי ההון יושבים בישראל, עלול להוות גורם מרתיע, שהרי לפי דיני המס הנוהגים, עצם הישיבה בישראל והמעורבות בקביעת החלטות ניהוליות בחברה, גם אם אינה מגיעה כדי ניהול אפקטיבי של ממש, עלולה, בקונסטלציה כזו או אחרת, לעורר טענה לפיה אותן חברות נשלטות דה פקטו מישראל וכפועל יוצא הנן תושבות ישראל וחייבות במס מכוח הזיקה הפרסונאלית בישראל.

עם זאת, נוכח תיקון 168 לפקודה, לתקופה של 10 שנים מיום שהיה העולה החדש או התושב החוזר הוותיק לתושב ישראל, חברה שהשליטה והניהול בה מתבצעים, על ידי אותו תושב, מישראל, לא תיחשב כחברה תושבת ישראל, אלא אם קיימות סיבות אחרות לכך. יתרה מכך, תיקון 168 אף מעניק פטור מחובת דיווח לאורך כל 10 השנים דלעיל. לאור האמור לעיל, סוגיה מעניינת ובעלת חשיבות רבה שתתעורר אגב תיקון 168, תהא במצב בו תושב ישראל שאינו עולה חדש או תושב חוזר (Toshav Hozer) וותיק יהיה מעורב במישרין או בעקיפין באותה חברה תושבת חוץ בצוותא עם העולה החדש או התושב החוזר הוותיק?

יודגש, כי סוגיית השליטה והניהול מישראל היא סוגיה פתוחה, קלה לעקיפה וקשה לאכיפה, אך בד בבד יוצרת בעיות וסיכונים אין ספור לבעלי הון היושבים בישראל. נוכח היעדר מדיניות נהירה ובהירה בעניין זה ניתן לומר כי רב הנסתר על הנגלה באופן אשר יש בו כדי להרתיע בעלי הון, לאו דווקא בעלי שליטה, היושבים בישראל ומעורבים בפעילות ובמערכות עסקים בינלאומיות, החל מיושבי ראש דירקטוריונים, דרך חברי הנהלה וכלה ביועצים אסטרטגיים וכד', כאשר להלכה ולמעשה, עצם ישיבתם בישראל ומעורבותם באסטרטגיה ובהתנהלות של הגופים הזרים בחו"ל, עלולה ליצור בעיה פיסקאלית לגופים מסוג דא. לסיכום דבר, על אף הקלות היחסית שבניצול מעמדו של תושב חוזר וותיק או עולה חדש לעניין סוגיית השליטה והניהול בישראל, בהיעדר הוראה נהירה בעניין, אי הוודאות גבוהה לאין שיעור ויש בה כדי להגביר, מטבע הדברים, את הסיכונים ואת האפשרות שיוטל רבב בגופים בינלאומיים, אף אם לא במהלך 10 שנות הפטור אזי החל מהשנה ה-11 ואילך.

מהו מקלט מס?

מקלט מס הוא הכינוי למדינה בה גובה המיסים על הכנסות של חברות או עסקים הוא נמוך מאוד ואפילו אפסי, כך שהעברת המרכז העסקי אליה מביאה לחסכון ניכר בתשלומי המיסים. מקלטי המס התפתחו במהלך המאה העשרים, אם כי כבר בעת העתיקה היה ידוע על איים או מובלעות ששימשו גם הם למקלטי מס שהיה נהוג על סחורות מיובאות. מקלט מס שימש בתחילה משפחות עשירות וארגוני פשע אשר השתמשו בהם להלבנת הון, מאוחר יותר נוצלו מדינות מקלט מס על ידי חברות ותאגידים בין לאומיים, אשר מיקומה הגיאוגרפי של החברה אינו רלוונטי להם. מקלט מס במובנו המודרני התפתח מאוד בשנות השבעים, עת החלו מדינות מערביות להטיל מגבלות ופיקוח על שווקי ההון המקומיים ויחד עם העלאת שיעורי המס הובילו לפריחתם של המרכזים הפיננסיים במדינות מקלט מס.

תכנון מס דרך מקלט מס

כיום נפוץ מאוד השימוש של מקלט מס וחברות רבות ממקמות את עסקיהן במדינות הנחשבות מקלט מס. מקלט מס הוא חלק מתכנון מס לגיטימי של הסטת הכספים ממדינה בעלת מיסים גבוהים למדינה בעלת מיסוי נמוך או אפסי, היא מקלט מס. מקלט מס מתקיים בדרך כלל במדינות קטנות חסרות תשתית כלכלית איתנה ומטרתו למשוך משקיעים זרים להשקיע את הונם במדינה ולספק שירותים שונים לחוסים במדינות מקלט מס. מדינות מקלט מס מתחרות ביניהן על כספם של המשקיעים הזרים ומעניקות הטבות שונות ומשונות, אך לא כל מקלט מס יאפשר להקים את כל סוגי החברות, הגבלה מפורסמת כזאת היא מקלט מס אשר אינו מאפשר הקמת עסקי הימורים בתחומו.

כיצד מתאפיין מקלט מס?

אלפי חברות בבעלות ישראלית פועלות במסגרת מקלט מס וחוסכות בכך את מס החברות העומד כיום על עשרים ושבעה אחוז. רוב הפעילות של החברות הנמצאות בתחום מקלט מס הן פעילויות חוקיות, בניגוד לפעילות שאפיינה מקלט מס בתחילת שנות השבעים. ישנם שני סוגים של מקלט מס, האחד הוא מקלט מס קלאסי הנמצא בדרך כלל באי או במדינה קטנה מאוד, המעניקים פטור מלא ממיסים. הסוג השני הן חברות אירופאיות המעניקות פטור ממיסים או הפחתה משמעותית בשיעורי המס לחברות זרות בלבד, את אלו קשה לאתר וגם רשויות המס הישראלי פחות מחפשות את החברות המושקעות במדינות מקלט מס אלו.

למי מיועד מקלט מס?

מקלט מס מתאים לכל מי שעיקר פעילותו נמצא מחוץ לתחום מדינת ישראל וכן לחברות אשר מקיימות את מירב עסקיהן במסחר אלקטרוני באינטרנט. לאלו האחרונות, הקמת החברה במדינת מקלט מס מאוד נוחה, מכיוון שניתן לתפעל את החברה מהבית. בעבר היה עיקר השימוש של מקלט מס שמור למשקיעים עשירים ומנוסים מאוד, אך כיום באמצאות כלי תקשורת מתקדמים ניתן להעתיק פעילותה של כל חברה אל מקלט מס ולחסוך את מס החברות הגבוה הנהוג בארץ.

העברת הכנסות ממדינה שהמיסים בה גבוהים למדינה שהמיסוי בה נמוך מאוד עשוי להביא בחסכון בהוצאות מס – זהו מקלט מס. למרות שזוהי פעולת לגיטימית של חברות אשר רוצות לחסוך במס, רשויות המיסים מנסות להקשות על ביצוע פעולה זו. מדינות קטנות ללא חוסן כלכלי ותשתיות  מהוות, בדרך כלל, כמקלט מס לחברות רבות. מדינות אלו ביודעין בעלות מדיניות מיסוי קלה ביותר במטרה למשוך אליהן השקעות ממדינות זרות ובכך ליצור תשתיות, מקומות עבודה ושירותים למשקיעים הזרים הנזקקים למשאבים מקומיים.

מקלטי מס יעודדו חברות בתחומן העוסקות בסחר בינלאומי, לדוגמא, אל לא בכל מדינה יאפשרו הקמת קזינו. ארגונים בעולם כמו OECD  נאבקים בתופעות כדוגמת מקלט מס במטרה בדרך כלל לא לצורך מניעה מתשלום מיסים אלא מצורך להילחם בפעילויות לא חוקיות והלבנת הון. בעלי הון בעולם צריכים להיזהר מפני מלכודות המס, יחד עם זאת, תכנון מס מיטבי יביא להם חסכון משמעותי במס במדינות של מקלט מס.