עובדה ידועה היא כי עובד מחוייב מכוח תפקידו בחובת אמונים ותום לב כלפי מעבידו בתקופת עבודתו. אך חשוב לזכור בהקשר זה, כי גם עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים, מוטלת על העובד חובת אמונים וחובת תום לב כלפי מעסיקו לשעבר. יחד עם זאת, יש לאזן בין אותו אינטרס של המעביד שנפגע למול הזכות לחופש העיסוק של העובד וחופש התחרות.
חובת האמונים פורשה בפסיקה בבית המשפט העליון בע"א 1142/92 ורגוס נגד כרמקס, פ"ד נא (3), 421, בעמודים 437-8: "מעבר לחובה שלא לחשוף סוד מסחרי, מוטלת על העובד חובת אמון כלפי מעבידו. מכוח חובת האמון מנוע העובד מלחשוף כל מידע קונפידאלי שנמסר לו במסגרת עבודתו, אף אם אין המידע בגדר סוד מסחרי... מחובת האמון נגזרות חובות רבות...כגון: האיסור על שידול לקוחות המעביד לעבור לעבוד עם העובד לאחר סיום העבודה...חובת האמון אינה מוגבלת רק לתקופת העבודה אצל המעביד. עניינו הוא דווקא בחובות הנגזרות מיחסי אמון לאחר שהסתיימו יחסי העבודה. עם זאת מטבעם של דברים קשורות חובות האמון, הנוגעות לתקופה שלאחר סיום יחסי העבודה, בדרך כלל לתחרות של עובד עם מעבידו לשעבר". אותה התחרות עם מעביד לשעבר מייצגת את אותו הניגוד בין אינטרס המעביד להגן על קניינו וזאת למול זכות העובד לעסוק בכל תחום אשר הוא חפץ בו ((מתוך בש"א 307/03 גירית נגד אביב)).
בעניין ורגוס, עובדים לשעבר של חברת ורגוס פתחו עסק מתחרה לחברה תחת השם כרמקס ופעלו בתחום הפעילות בו עבדו אצל מעסיקם הקודם. חברת ורגוס תבעה את חברת כרמקס בעילה של עשיית שימוש בסוד מסחרי של ורגוס; הפרת חובת אמון בין עובד למעביד; עשיית עושר ולא במשפט והפרת פטנט, וביקשו צווי-מניעה. בעניין אותו סוד מסחרי וחובת האמון קבע בית המשפט העליון: "המשיבים הפרו חובת אמון כלפי ורגוס לא רק על-ידי פגיעה בסודותיה המסחריים, אלא גם במובנה הרחב של חובה זו החורג מעבר לחובה שלא לחשוף סוד מסחרי. ההפרה מתבטאת בשניים: סוג המידע שנטלו עמם המשיבים, ואופן הוצאתו מורגוס והעברתו לשימושם ולשימוש כרמקס. מדובר בעזיבה של קבוצת עובדים בכירים שעבדו יחד במשך שנים אצל ורגוס, וחברו יחד, בעצה אחת, כדי לעוזבה ולהקים חברה מתחרה מיד עם פרישתם. באלמנט ההתארגנות, העזיבה המשותפת המיידית, הקמת החברה החדשה והפתיחה מיד, ללא תקופת צינון, בתחרות בתחומים זהים לתחומים שבהם עסקה ורגוס ולגבי מוצרים זהים ולקוחות זהים, יש היבט של הפרת אמון". למרות היבט זה, החלטת בית המשפט הייתה כי אין להוציא צווי מניעה כנגד פעולת החברה בשיקלול כלל הגורמים: לחברה היו עוד מוצרים, משך הזמן בו עסקו הנתבעים בייצור , תרומתם לפיתוח אותו מוצר אשר נכלל בגדר סוד, וכן העובדה כי צו מניעה שכזה הינו צעד פוגעני בחופש העיסוק ובחופש התחרות לאור העובדה כי החברה פעלה במשך מספר שנים. בעניין הפיצויים, הוחלט להחזיר את התיק לדיון בבית המשפט המחוזי על מנת להעריך את הנזק אשר נגרם לחברת ורגוס כתוצאה מפעולת המשיבים, ועל ידי כך לקבוע את שיעור הפיצויים המגיעים לחברת ורגוס.
האם כישורים אשר רכש העובד במהלך עבודתו יכולים להיות סוד מסחרי ומשכך נכללים בחובת האמון? תשובה לכך ניתנה בע"ע 164/99 - דן פרומר ואח' נ' רדגארד בע"מ .תק-אר 99(2), 115: "האם הידע שרכש המערער והניסיון שצבר במקצועו כמהנדס תוכנה וכאחראי על הפיתוח ברדגארד נחשבים ל"כישורים" בהם הוא רשאי להשתמש בעבודתו אצל מעסיקו החדש, או שמא ל"סוד מסחרי", המונע ממנו לעבוד אצל המעסיק החדש המתחרה?" בית המשפט הכריע בשאלה זאת כדלקמן: "המערער היה מומחה לפיתוח תוכנה בתחום אבטחת נתונים, בטרם הצטרף לשורות רדגארד. במהלך עבודתו ברדגארד העמיק את ידיעותיו וצבר ניסיון בתחום, עובדה שהנה אך טבעית כאשר מדובר בעובד מקצועי. ניתן להגדיר מומחיות זו כחלק מכישוריו המקצועיים. כישורים אלה הנם קניינו והוא רשאי לעשות בהם שימוש בכל מקום עבודה, לרבות במסגרת עבודה אצל חברה מתחרה, אף אם קיימות הוראות בחוזה העבודה המגבילות את עיסוקו. כישוריו של המערער אינם "סוד מסחרי". מר פרומר החל לעבוד בחברה המתחרה כ-3 חודשים לאחר שסיים את עבודתו במקום העבודה הקודם. בית המשפט קבע כי פרק זמן זה הינו זמן סביר ל"צינון" העובד וזאת למרות תנייה בחוזה העבודה האוסרת על מר פרומר לעבוד אצל מתחרי החברה במשך 22 חודשים.
לעומת זאת, בהקשר של תניית איסור תחרות, בעניין גירית, בש"א 307/03 - גירית בע"מ נ' מרדכי אביב . תק-אר 2003(4), 236 ,אשר ציטוט ממנו הובא בכותרת המאמר, עסק בית הדין הארצי לעבודה בתביעה שהגישה חברת גירית, אשר הייתה בעלת הזיכיון הבלעדית של חברת קורונה בישראל, כנגד עובדיה לשעבר. החברה פנתה לבית הדין למתן צווי מניעה זמניים וקבועים נגד המשיבים למניעת גזל סוכנות בלעדית ופניה אסורה ללקוחותיה. גירית "זכתה" בתביעה לאחר שבית הדין קבע כי עובדי החברה לשעבר, אשר מילאו תפקידים בכירים בחברה, נהגו שלא בתום לב תוך הפרת חובת הנאמנות. אותם עובדים וביניהם מר אביב פנו לחברת קורונה על מנת לקבל גם הם זיכיון בישראל, וזאת בהסתמכם על הקשרים אשר נוצרו עם הספק עוד כשעבדו בחברת גירית, וכל זאת למרות העובדה כי בחוזה העבודה בין מר אביב לבין גירית, נקבע בין הצדדים תנאי האוסר על התקשרויות עם ספקים ולקוחות של גירית למשך 12 חודשים מיום הפסקת העבודה. לעניין חובת תום הלב והאמון קבע בית המשפט: "אף אין חולק על כך, שאת הקשרים המיוחדים שרקמו עם קרונה קנו להם המשיבים בזכות היותם עובדי החברה וכישוריהם נחשפו בפני קרונה כתוצאה ממילוי תפקידם עבור מעסיקתם גירית. במצב דברים זה, רשאי המעסיק לצפות לנאמנות גמורה משלוּחו - עובדו ובוודאי שאין העובד רשאי לנצל את מעמדו ותחת קורת הגג שקיבל ממעסיקו, לגזול ספק בלעדי וחוזה בלעדיות ממעסיקו, תוך הקמת עסק מתחרה". לעניין חופש התחרות אותו יש לאזן אל מול אינטרס המעביד נקבע בפסק הדין: "המשיבים הפרו את חובת האמון ואת חובת תום הלב המוגברת במהלך עבודתם בחברה שהבשילה פרי באושים עם צאתם ממנה. חופש התחרות לו הם טוענים, לידתו בחטא של הפרת יחסי האמון של המשיבים כלפי גירית ותוצאתה - גזלת הסַפָּק ונגיסה בחוזה הבלעדיות של גירית, להפצת מוצריו בישראל". בסופו של דבר, נקבע על ידי בית המשפט: "באיזון האינטרסים הכולל, גובר האינטרס הלגיטימי הקנייני המוגן של גירית על אינטרס התחרות של המשיבים. אי לכך, יש ליתן תוקף להתחייבותם החוזית שלא להתחרות במעסיקתם החל ממועד סיום עבודתם בה, לתקופה בת שנה אחת". מפסק דין זה ניתן ללמוד כי חופש התחרות אינו זכות מוחלטת. במקרים בהם עושה העובד שימוש בחוסר תום לב במידע שנתקבל אגב עבודתו על מנת להתחרות במעסיקו לשעבר בתחום עיסוקו, תוגבל זכותו לפי אומד דעת בית המשפט.
לסיכום, כאשר עומדים על האיזון בין אינטרס המעביד וזכות העובד בהקשר עם חובת האמונים, בית המשפט יבחן האם פעולות העובד נעשו בתום הלב. באם פעל עובד לשעבר בחוסר תום לב כנגד מעבידו הקודם, בדרך בה הוא "גונב" את לקוחותיו יהא זה בסיס להטלת אחריות לפיצויים על העובד, ובמקרים מסויימים אף ינתנו צווי מניעה, וככל שימלא העובד תפקיד בכיר יותר, כך גם תוטל עליו חובת אמונים גבוהה יותר.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
משרד האוצר פרסם טיוטה לתיקון כללי מס הכנסה בנושא הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים. יחד עם זאת יש לעמוד בתנאים נוקשים לצורך זכאות להטבות אלו. מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי לצורך עריכת תוכנית אופציות והגשתה באופן שיעמוד בתנאי הדין.
נושא הביטוח הפנסיוני לעובדים זרים, מעורר שאלות רבות, בין היתר, האם עובד זר זכאי להפרשות פנסיוניות? ככל שכן, האם ניתן לבצע הפרשות על שמו? האם עובדים זרים מסתננים זכאים גם כן להפרשות פנסיות? ועוד. במאמר זה, ננסה לענות על השאלות אשר הצטברו במשרדנו מקהל לקוחותינו הרחב.
למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג חברות, גורמים פרטיים וכן עסקיים, בתלונות ו/או תביעות אשר מוגשות על פי החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה כנגד עובדים ועובדות.
חיפוש 
סגור 
