מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - עדי נויוביץ, משפטנית


צורך חיוני לקיומם של ארגונים אשר עוסקים במתן שירותים הינו ניהול רשימות של קהל לקוחותיהם. זאת ע"מ שיתאפשר להם לספק את השירות המוצע ללקוח וכן ע"מ שיתאפשר להם לקדם מוצרים חדשים ללקוחות קיימים ולשמר לקוחות וותיקים במידת הצורך. מטבע הדברים רשימות אלו זמינות לעובדי הארגונים שכן ברוב רובם המקרים ללא גישה לרשימות לא תתאפשר עבודתם. מאחר והשוק מאופיין בתחרות מתמדת קיים חשש כבד אצל מעסיקים שמא עובדיהם ינטשו את הארגון לטובת ארגון אחר או לטובת הקמתו של עסק עצמאי ולצורך כך יעשו שימוש ברשימות הארגון.
 

לכאורה, נראה כי הדבר פשוט, שכן הארגון לעולם יטען כי מדובר בקניינו האישי, "ובסודו המסחרי" ומשכך הדבר אין לאיש או ישות זכות ברשימות האמורות ובאם יעשה שימוש שכזה ע"י מי מהם הדבר יהיה כגניבה עם סנקציה פלילית לצידה.
 

האומנם כך?
אם נרד לעומקם של דברים נגלה כי לא אחת קבעה הפסיקה שיש לבחון כל רשימה לגופה בהתאם למצב ולנסיבות שבהן נערכה, שכן אין דינה של רשימה שנערכה מתוך מדריך הטלפון ואו מאגר אחר אשר נגיש לכלל הציבור כדין רשימה שנערכה ושומרה תוך כדי עמל ומאמץ של הארגון.
מאמר זה יבחן את ההתנגשות בין זכותו של הארגון לשמור על רשימותיו לעצמו לבין זכותו של העובד לעשות בהן שימוש והאמצעים העומדים לרשות הארגון והמעסיק להגן על זכותם.

 

השאלה הנבחנת במקרים אלו הינה מהו האיזון שיש לבצע- מחד ברוב רובם של המקרים מדובר בחופש העיסוק של העובד הפורש למול זכות הקניין של המעסיק.

במקרים רבים נוספים נוהגים המעסיקים להוסיף לחוזה העבודה תנית אי תחרות ומשכך מתעוררת שאלה נוספת והיא מה גובר על מה- חופש למול תקנת הציבור שכן חוזים יש לקיים ולחופש החוזים חשיבות מכרעת בהתנהלותה של מדינה דמוקרטית.

 

ככלל בע"ע 164/99 (להלן פרשת צ'יק פוינט) נקבע כי ..."הכלל הוא שעקרן חופש העיסוק גובר על עיקרון חופש ההתקשרות וזאת מכמה טעמים: העיקרון החוקתי של חופש עיסוק: החזקה בדבר חוסר השוויון הבסיסי שבין כוחו של העובד לבין כוחו של המעסיק שמאפשרת להניח שעובד סביר לא יוותר על זכות להשתמש בכישרון ובניסיון אותם רכש במהלך עבודתו, המעבר בין מקומות עבודה נועד לאפשר לאדם להתקדם ולשפר את תנאי עבודתו; ההגבלה על זכותו של עובד לעבור ממקום עבודה אחד לשני פוגעת בתחרות החופשית; האינטרס בדבר מעבר מהיר וחופשי של מידע במשק...
 

יחד עם זאת בפני המעסיק עומדות מספר טענות אשר מאפשרות לו להגן על זכויותיו אשר מקורן בחוק עוולות מסחריות- תשנ"ט 1999:

  1. סעיף 1(א) לחוק קובע כי "לא יגרום עוסק כך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, יחשבו כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירת שיש להם קשר לעוסק אחר"בהקשר זה יטען המעסיק כי באם יעשה אותו עובד אשר היה מזוהה עם עסקו שימוש ברשימת לקוחות עסקו שלו עבור עסק אחר בנסיבות מסוימות הדבר עשוי להתפרש בעיני לקוחותיו כאילו הוא עדיין זה אשר מספק להם את השירות.
     

  2. סעיף 6(א) לחוק עוולות מסחריות מוסיף ואומר כי "לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר".
    כאשר סעיף 6(ב)(1) מגדיר גזל סוד מסחרי כ- "נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד ע"י הנוטל; לעניין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו".
    לעניין זה עולה השאלה האם רשימת שמות נכנסת בהגדרה של סוד מסחרי?
    סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר סוד מסחרי כ"דבר מכל סוג שהוא שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל ע"י אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
    הרי אומר כי במידה והמעסיק יוכיח כי ברשימה האמורה, הושקעו מאמצים אישיים (שאין היא שאובה ממאגר אשר פתוח לעיני כל כגון דפי זהב) וכי שמירה עליה, לאחר המאמצים והמשאבים שהשקיע בה מקנה לו יתרון על אחרים וכי לכל הפחות נקט אמצעים סבירים ע"מ לשמור עליה ככזו הרי שבהחלט הרשימה עשויה להיכלל בגדר ההגדרה של סוד מסחרי.

     

  3. סעיף 6(ב)(2) לחוק עוולות מסחריות מוסיף ואומר כי שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.
    כפי שהוסבר לעיל קיימת בעיה חוקתית בהגבלת זכותו של עובד, יחד עם זאת יש לשים לב כי ב- ע"א 6601/96 (להלן פרשת AES) נאמר כי " עיקרון אחד התומך במתן תוקף להתחייבויות חוזיות שנטלו על עצמם הצדדים הוא עקרון חופש החוזי, שממנו נגזרת תפיסה כי חוזים יש לקיים, לעיקרון של חופש החוזים יש ליתן משקל כבד, שכן הוא משקף זכות חוקתית ואינטרס ציבורי מרכזי...... בעניין זה יש להדגיש במיוחד את ההשקעות של המעביד בעסקו בכלל ואת השקעותיו בהכשרת עובדיו ובסדותיו המסחריים בפרט זהו אינטרס (פרטי וציבורי) כי תינתן הגנה למעביד על השקעותיו בהכשרת עובדיו בגיבוש לקוחותיו ושיטות עבודה. היבטים מסוימים של אינטרס זה מעוגנים בחופש הקניין עצמו......"(הדגשות אין במקור).
    יודגש כי בפרשת AES נאמר כי תניה חוזית לשמירה על התחרות היא אינה תנאי הכרחי שכן קיים כלל בסיסי אשר קובע כי מצופה מהעובד למלא עבודתו בנאמנות ובתום לב.

     

  4. סעיף 6(ב)(3) לחוק עוולות מסחריות קובע כי "קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור ע"פ פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו. כלומר, הסעיף נועד להגן על ארגון מפני ארגון או עסק מתחרה לבל יטען כי קיבל את הסוד מאחר ולכן פטור הוא מאחריות.

  5. יצוין כי קיים נימוק נוסף אשר עשוי להקנות למעסיק את הזכות לשמור לעצמו את רשימת לקוחותיו והוא זכותם של לקוחותיו לפרטיות שכן במצבים מסוימים יתכן ואלו ירצו להישאר אלמוניים.

 

לסיכום

במצב דברים בו מעסיק מעוניין לשמור לעצמו את רשימת לקוחותיו יהיה עליו להוכיח כי לא מדובר ברשימה סתמית אשר פתוחה ונגישה לציבור בכללותו . יהיה עליו להצביע על ייחודה של הרשימה ועל כך שהושקעו בה מאמצים ומשאבים רבים מצדו וזאת ע"מ שיוכל להצביע על זכותו הקניינית בה.

על העובד מנגד חלה חובה של אמון כלפי מעסיקו ועליו לנהוג בתום לב כאשר בוחר לממש זכותו לפרישה מהארגון.

במקביל די לו למעסיק להוכיח כי נקט באמצעים סבירים ע"מ לשמור על סודו.

בפרשת "צ'יק פוינט" נקבע כי רשימת לקוחות עשויה לשמש כסוד מסחרי, לצורך כך על המעסיק להוכיח כי הושקעו מאמצים באיסוף וארגון הרשימה וכי לא מדובר ברשימה אשר נגישה לצבור בכללותו אלא יש בה מאפיינים אשר הינם ייחודים לו.

מובן כי הרשימה דלעיל אינה אלא סקירה כללית ואין היא בבחינת תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אשר בו ייבחנו נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה על מנת להעריך את המצב המשפטי באותו מקרה.

 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף חיפה 04-8147500 סניף מרכז 03-6109100

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

מאת:

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

מאת:

למשרדנו המורכב מעו"ד, כלכלנים ורו"ח, ניסיון רב בכל הקשור בדיני עבודה, אם במסגרת ליווי וייעוץ משפטי שוטף למעסיקים ואם בדרך של ייצוג משפטי של עובדים.

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

מאת:

ישראלים רבים העובדים לטובת קיום משפחתם ובני ביתם, מוצאים את עצמם לא אחת נדרשים על ידי בעל העסק בו הם מועסקים ו/או בו הם מבקשים להיות מועסקים, לפתוח תיק "עוסק" עצמאי במשרדי מס הכנסה ומע"מ ולעבוד מולם "כנגד חשבונית".

הוסף תגובה