עבירות על פי פקודת מס הכנסה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח);

13/9/2017

עבירות על פי פקודת מס הכנסה

ככלל עבירות מס הכנסה נגרמות כאשר הנישום אינו מדווח על הכנסותיו כדבעי, כלומר לא ממלא אחר הוראות החוק הכתוב. במקרה של הרשעה בעבירות מס חשוף הנאשם למאסר ממושך ובמקרים מסוימים אף לסנקציה כלכלית משמעותית.

בפקודת מס הכנסה קיימים שני סוגים של עבירות מס -
הסוג הראשון, "עבירות טכניות" המופיעות בסעיפים 215 עד 219 כגון אי הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה במועד, אי הגשת הצהרת הון במועד, אי ניכוי מס במקור או אי העברת מס שנוכה לפי פקודת מס הכנסה; הסוג השני "עבירות מהותיות", שמופיעות בסעיף 220 לפקודה על סעיפיו הקטנים ואשר דורשות יסוד נפשי של כוונה להתחמק משתלום מס כגון העלמת הכנסות, השמטת הכנסות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, הגשת דו"חות כוזבים וסיוע לאחר בביצוע עבירות מס.

עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון

מעבר לסנקציות המאסר שמצויות בצידן של כלל העבירות, ביום 29.3.16 התקבל בכנסת תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון, אשר נועד להגביר את המאבק בהון השחור, ובמסגרתו עבירות מס הכנסה מהותיות הוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, זאת כאשר ההכנסה לגביה נעברה העבירה היא מעל 1,000,000 ₪ בתקופה של שנה או מעל 2,500,000 ₪ בתקופה של ארבע שנים. במסגרת חוק איסור הלבנת הון ניתן לחלט רכוש של נישומים ולהטיל עליהם סנקציות כלכליות כבדות משקל, כך שמעבר לסנקציה פלילית חמורה, נישומים רבים מוצאים עצמם אל מול "קנסות" כבדים.

בתוך האמור יש להעיר, כי לעיתים תכופות נישומים רבים מדווחים על הכנסותיהם באופן שגוי, אף בתום לב, ובכך מוצאים עצמם במרכזה של חקירה פלילית אשר יכולה להוביל להרשעה הכוללת בצידה עונשי מאסר כאמור, וזאת כאשר לא נמצא "הצדק סביר" או "סיבה מספקת" למעשיהם. כך למשל, זה מכבר הוטל על נאשם שהודה והורשע באי-הגשת דוחות למע"מ ולמס הכנסה ובאי-העברת ניכויים, עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 15,000 ₪ [(ת"פ(פ"ת) 64451-06-16 מנהל מע"מ נ' נ.שדמי נכסים בנין ותשתית בע"מ ואח' (03/07/17)]

אחריות אישית למעשים

רבים מהנישומים הנקלעים למצב בו הרשות פונה אליהם בדרישה לתשלום מס רואים זאת "כעבירה קלה" אשר "אין בצידה קלון" בעיקר ציבורי, ולכן אנו רואים כי אנשים רבים, בעיקר בעלי חברות, נוטים לחשוב כי במידה ותתבצע עבירה, האשמה תופנה כלפי החברה עצמה שהרי יש "מסך" המפריד בין "הנישום החי" לחברה גפה, אלא שטעות בידם, שכן המחוקק היה "ער" לכך ועל כן קבע בסעיף 224א' לפקודה אחריות אישית של מנהל פעיל למעשים שבוצעו על ידי החברה:

"חבר-בני-אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 215-220, יראו כאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי, נאמן או בא כוח של אותו חבר, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
(1)     העבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2)     שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה"

בחינת גזרי הדין שניתנו על ידי בתי המשפט בשנים האחרונות בעבירות מס, מעיד כי בתי המשפט הגיעו להכרה לפיה עבירות מס הן עבירות של הונאת האוצר שהפכו למכת מדינה ובתי המשפט מצווים להילחם בהן ולשרשן, בדרך של הטלת עונשים מרתיעים הן בקשר למאסר והן בקשר למידת הקנס. לא אחת נקבע כי ראוי ורצוי שהעונש יכלול מאסר בפועל משמעותי וממושך שלא על דרך ריצוי עבודות שירות ובנוסף לכך ניכרת המגמה של השתת קנסות כספיים בסכומים משמעותיים וכבדים.

יחד עם זאת, בחלק בלתי מבוטל מהמקרים, כאשר הוסר המחדל האזרחי, ניתן יהיה להגיע להסדר טיעון מקל, ואף לבקש כי ההליך הפלילי יומר בכופר כסף.

>> על הליך של המרת חקירה פלילית ו/או כתב אישום בתשלום כופר כסף, תוכלו לקרוא כאן.