מאת: אלי דורון, עורך דין - יאיר מסלם, עורך דין - עדי נויוביץ, משפטנית


מערכת ההוצאה לפועל נתפסת בתודעה הציבורית בכלל ובעיני החייבים בפרט כמערכת דרקונית שמטרתה העיקרית מסתכמת בירידה לנכסיו של החייב לעיתים את המעט אשר מצוי בידיו. האם כך הדבר?

לאור תיקונו של תיקון מספר 29 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 מאמר זה יסקור בקצרה את הרפורמות העיקריות שהתיקון מחיל, רפורמות שיוצקות לחוק את עקרונותיו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר נועדו להגן על החייב ולאפשר לו להתקיים בכבוד.

בבסיס הרפורמה עומדת עמדתו של בית המשפט העליון באשר לתכליתו הכפולה של מערכת ההוצאה לפועל: מחד תכלית המערכת הינה "יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות ובזריזות (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ’ פישמן, פ"ד מא(1) 369, 374 – 375L; יחד עם זאת בית המשפט לא אחת הביע דעתו בפסקי דין חוזרים ונשנים כי תכליתו השנייה של חוק ההוצאה לפועל היא לאפשר לנתבע להתקיים במינימום של כבוד וזאת על מנת שהחייב לא יישאר חסר כל ויהפוך לנטל על החברה.

רפורמות סוציאליות

התיקון מציע שורה של רפורמות סוציאליות שנועדו לשרת תכלית זו:

1. צמצום הפגיעה בחירותו של החייב - סעיף 70 לחוק הוצאה לפועל מגביל משמעותית את היכולת לעצור חייב שלא שילם ועל מנת שהדבר יתאפשר יש לעמוד בשורה של תנאים מחמירים וביניהם:
א. תקופת המעצר לא תעלה על שבעה ימים והחייב הובא בפני רשם ההוצאה לפועל וזה בירר את יכולתו של החייב לשלם ומצא כי אין הסבר סביר לכך שהוא אינו משלם.
ב. לאחר שבחן הרשם את יכולתו של החייב נמצא כי "אין אמצעי אחר, שפגיעתו פחותה שיש בו כדי להביא לתשלום החוב".
ג. באם הרשם לא שוכנע כי אין באפשרות החייב לשלם את החוב וזאת עקב חוסר שיתוף פעולה מצד החייב בהליך הברור.
ד. חייב שנאסר יובא שוב בפני ראש ההוצאה לפועל ולא יאוחר מ-48 שעות ממועד מאסרו.
ה. חייב שניתן כנגדו צו מאסר על ידי רשם ההוצאה לפועל אלא לאחר שהוזהר על ידי מנהל ההוצאה לפועל וניתנו לו 14 ימי התראה. בנוסף, רשאי החייב לבקש השהייה של צו המעצר לתקופה של 30 יום, על מנת שיתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין.
ו. סכום החוב הוא מעל 2,000 ₪.

נוסף על האמור, הרשם רשאי להשהות את ההחלטה באם החייב מבקש זאת (ואו ביוזמתו) באם החייב מעוניין בזמן נוסף על מנת שיוכל למנות לעצמו עורך דין (סעיף 70 (ב) לחוק).

2. צמצום הפגיעה הכלכלית בחייב - סעיף 6 (ב) לחוק ההוצאה לפועל מפעיל מנגנון שמטרתו להגן על החייב מפני ההשלכות של פתיחת הליכי הוצאה לפועל כנגדו. מאז התיקון לחוק לא ניתן להגיש בקשת ביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אלא אם עבר מועד ביצוע פסק הדין.

3. מיטלטלין - סעיף 22 לחוק קובע שורה של חפצים שאין לעקל וביניהם: צורכי אוכל של החייב ובני משפחתו לתקופה של 30 יום, כלי מיטה, תרופות, כלי מטבח וכלי בית אשר חיוניים לחייב ובני משפחתו, כלי עבודה, חיות, וכל כלי אחר אשר דרושים לחייב לצורך פרנסתו, כלים ומכשירים אחרים אשר דרושים לחייב עקב נכותו, חיות מחמד.

נוסף על כך ע"פ סעיף 22 (7) שר המשפטים, רשאי, להוסיף סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו. זכות דומה נתונה גם לרשם ההוצאה לפועל שניתנה לו הסמכות בסעיף 22(ה) להוסיף לרשימה מיטלטלין אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

4. הגנה על בית מגורים - סעיף 38 קובע אם נוכח הרשם שהמקרקעין המעוקלים משמים כדירת מגורים לחייב ובני משפחתו, אין הרשם רשאי להורות על מכירתם אלא לאחר שהוכח שיהיה לחייב ולבני משפחתו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.

לעניין זה סעיף 38(א1) קובע שגם אם הוחלט על מכירת המקרקעין, רשאי החייב לבקש השהייתה של ההחלטה ע"מ שיינתן לו מספיק זמן למנות לעצמו עורך דין.

חייב מוגבל באמצעים

חייבים רבים נוטים לראות בהכרזה זו כצעד דרקוני שנועד להקשות על מצבם העגום ולהכביד שכן מלווה במגבלות כגון איסור יציאה מהארץ, איסור הקמת תאגיד וכן איסור שימוש בכרטיס אשראי. מנגד, מדבר המחוקק אנו למדים כי מטרת הסעיף הייתה דווקא להקל על החייבים שכן נועדה לצמצם עוד יותר את אפשרות הפגיעה בחירותם בעקבות החוב.

במה דברים אמורים?
סעיף 69(א) לחוק קבע כי לחייב אשר הוכרז כמוגבל באמצעים ונגדו תלויים ועומדים מספר תיקים יינתו עבורו צו לאיחוד תיקים. המשמעות היא גדולה שכן סעיף 69ו(ב) קובע כי באם תלויים נגד חייב שכזה צווי מאסר ו/או צווי הבאה שלא בוצעו, הם יבוטלו ורק במסגרת האיחוד ניתן יהיה לבקש להמציאם מחדש וזאת בכפוף לחקירת היכולת שתבוצע ע"י הרשם.

בנוסף ההליך נועד להקל על החייב בכך שמאפשר לו לבקש ולפרוס את חובותיו אף מעבר לתקופות המנויות להלן:
* שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים.
** 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים.
*** 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

יודגש כי סעיף 69י מאפשר בכל עת להגיש בקשה לביטול ההכרזה והסרת ההגבלות.

לסיכום...

חוק ההוצאה לפועל נועד להגן על זכות הנושים לקניין על מנת לשרת מטרה זו הוא בא להבטיח את זכותם של הנושים להליך יעיל כאשר בתוך כך הוא בעצם מגן על החברה בכללותה בכך שמאפשר יציבות וודאות. במקביל, החוק משרת תכלית נוספת חשובה לא פחות והיא שמירה על כבוד האדם וחירותו של החייב בכך שמאפשרת לו מינימום קיום, ומחייה סבירה לו ולבני משפחתו.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תוכנית חרום להצלת המצב הכלכלי של המשק לפני קריסה כללית

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

״תכנית נס״ ומציעה פתרונות יצירתיים ומעשיים להתמודד עם משבר הקורונה - לפני קריסה של כל המארג הכלכלי....

כיצד לפעול כשהעסק מתדרדר בגלל הקורונה?

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

בעקבות משבר הקורונה עסקים סופגים הפסדים רבים - האם עדיף לסגור את העסק ולחסוך את משכורות העובדים?

אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד המצוי בחדלות פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

בהתאם לפרסומו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שנכנס לתוקפו ביום 15 לספטמבר 2019, נבקש לעדכנכם בשינויי החקיקה כמפורט להלן;

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם