מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד, הדר ויצנר, משפטנית


ביום 19.7.2015 נדחתה תביעת חברה אמריקאית לקבלת סעד הצהרתי, לפיו הסכם לעסקת MBO שכרתה עם חברה אחרת, ישראלית, בטל, מאחר ונכרת עקב הטעייה ומצג שווא. הנתבעים הינם מנכ"ל החברה הישראלית, שהיה גם אחד ממייסדיה, וסמנכ"ל הכספים שלה.

התובעת, חברה פרטית הרשומה במדינת דאלאוור, ארה"ב, איגדה משקיעים זרים שביקשו להשקיע בחברה הישראלית. התובעת החזיקה ב-100% ממניות החברה הישראלית. בעקבות מצוקת מזומנים של החברה הישראלית, פעלה התובעת לגיוס הון נוסף בידי משקיעים אשר לא צלח וניהלה משא ומתן אינטנסיבי לביצוע מהלך של "Management Buyout" MBO - רכישת מניות החברה הישראלית מבעליהן, במקרה זה, התובעת, ע"י הנהלת החברה. במהלך המשא ומתן נחתם מזכר הבנות בין התובעת, החברה הישראלית ומנכ"ל החברה. לפי הסכם זה, יחולק הון המניות מחדש כך שהנהלת החברה הישראלית תחזיק ב-70% ממניות החברה ואילו התובעת תיוותר עם 30% מהמניות.

התובעת טענה כי הנתבעים, לאורך שנות פעילות החברה הישראלית, יצרו מצג שווא לעניין מצבה הכלכלי של החברה, תזרים המזומנים שלה, פעולות החברה וכן האופציות העומדות בפני הנהלת החברה לצורך שיקומה. כן טוענת החברה כי בפניה עמדו רק שתי דרכי פעולה על מנת לאפשר את המשך פעילות החברה - האחת, חתימה על הסכם ה-MBO והשנייה, השקעת 700,000$ בחברה וכי בחירתה בין שתי האפשרויות נשענה על מצג השווא. עוד נטען כי מצג שווא זה הוא שעמד בבסיס המשא ומתן להסכם ה-MBO וכי הסכם זה גובש תחת "מכבש לחצים" על התובעת ועל המשקיעים מצד המנכ"ל.

כמו כן, טענה התובעת כי המנכ"ל פעל בניגוד עניינים לטובת קידום האינטרסים האישיים שלו, טרפד אפשרויות השקעה, נמנע מדיווח מלא בעניינים רלוונטיים לתובעת וכן כי שלט באופן ישיר על המידע שהועבר לנציגיה, כל זאת על מנת לשמר את שליטתו בחברה. התובעת טענה כי מעשי הנתבעים ומחדליהם עולים לכדי חוסר תום לב, עשיית עושר שלא במשפט, הטעייה, הפרת חובות אמון וזהירות של נושאי משרה, רשלנות ותרמית ולאור כל זאת תבעה למתן סעד הצהרתי כי הסכם הMBO- נכרת שלא כדין ובוטל כדין ע"י התובעת וכן למתן פיצוי נזיקי בסך של כ-2 מיליון דולר.

הנתבעים טענו כי המטרה העומדת מאחורי הגשת התביעה הינה השתלטותו של אחד המשקיעים העיקריים בתובעת על החברה הישראלית וכי זה פעל לרעת החברה ואף ניסה בעבר לרכוש את החברה הישראלית תוך הסתרת זהותו. יתר על כן, טענו הנתבעים כי אין ממש בטענות התובעת, וכי פעולות הנתבעים נופלות בגדר כלל "שיקול הדעת העסקי", לפיו בית המשפט נמנע מהתערבות בהחלטות מסוג זה. כמו כן, נטען כי התובעת הייתה מודעת לכלל השיקולים והנתונים הכלכליים הנוגעים לחברה, שכן נמסר לה מידע מלא ומהימן, וכי נציגה היה מעורב בכל צעד ושעל בניהול החברה.

עוד טענו התובעים כי המצב הקשה אליו הגיעה החברה הישראלית, אשר הוביל לצורך בביצוע MBO, נעוץ דווקא במחדלי התובעת, על אף שהמנכ"ל ביקש לבחון את האפשרות למכור את החברה או את הטכנולוגיה שפיתחה, ואף הציע מיזוג - דבר השולל את הטענה כי רצון הנתבעים היה להשתלט על החברה. כמו כן, טענו התובעים כי המשא ומתן לעסקת ה-MBO לא היה תחת "מכבש לחצים", כדברי התובעת. נהפוך הוא, נציגי התובעת ניהלו משא ומתן ממושך וקשוח אשר במסגרתו הוצע לתובעת 30% ממניות החברה ואף מנגנון "אנטי דילול".

בפסק דינו, קבע בית המשפט כי המשא ומתן לעסקת ה-MBO היה משא ומתן אינטנסיבי בין אנשי עסקים מנוסים ומתוחכמים, וכי לאור זאת לא ניתן לאפיין חוסר איזון ביחסי הכוחות. עוד נקבע, כי על אף שחלק מטענותיה של התובעת, לעניין התנהלותו של המנכ"ל, נכונות, אין הדברים עולים לכדי מניעה מהתובעת ניהול משא ומתן תקין, תחת מידע מלא וברור, וכן נקבע כי אווירת הלחץ והבהילות אין בהן כשלעצמן כדי לבסס לסעד כלשהו.

בנוסף, קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה את קיומו של קשר סיבתי בין המידע שעמד בפניה ערב ההתקשרות, לבין החלטה לכרות את חוזה ה-MBO דנן וכן כי לא הוכח כי מידע מדויק ומלא היה מונע ממנה מלהתקשר בהסכם זה. בית המשפט אף הוסיף כי לא עמדה התובעת בנטל ההוכחה כי לו היה בידיה מידע מלא ומדויק, הייתה בוחרת באפשרות האלטרנטיבית, דהיינו, משקיעה 700,000$ בחברה, ולא מתקשרת בהסכם ה-MBO. אשר על כן, מאחר ולא הוכחה טענת ההטעיה, נקבע כי ההסכם אינו בר ביטול וכי התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 100,000 ₪.
 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

ניכוי הוצאות הנפקה

ניכוי הוצאות הנפקה

מאת: רונן קנטור, עו"ד; ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

לאחרונה פורסם חוק מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 אשר במסגרתו נקבע כי חברה או שותפות תהיה זכאית לנכות הוצאות שהיו לה להנפקת מניות או יחידות השתתפות, לפי העניין, הנרשמות למסחר בבורסה בישראל, בשנה שבה בוצעה ההנפקה.

תיקון משמעותי בחוק ניירות ערך – מרחיב את היכולת לגייס ממשקיעים ללא פרסום תשקיף

תיקון משמעותי בחוק ניירות ערך – מרחיב את היכולת לגייס ממשקיעים ללא פרסום תשקיף

מאת: רונן קנטור, עו"ד; ניצן אלגון, משפטן

ב- 5 בינואר , 2016, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תיקון התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך – 1968 (להלן: "החוק") וב- 24 בפברואר, 2016, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו – 2016 (להלן: "הצו"), לפיו תוקנו התנאים להכללת יחיד כמשקיע הפטור מהכללה במסגרת 35 הניצעים המותרים ללא פרסום תשקיף (להל: "התיקון") ולכך יש משמעות גדולה בכל הקשור לגיוס כספים באמצעות הנפקה פרטית בישראל.

חוזי שותפים

חוזי שותפים

מאת: צוות האתר

כשזה מגיע לעסק הפרטי שלנו עלינו לחתום על חוזים מסחריים שיבטיחו את הביטחון הכלכלי שלנו - סוג מאוד חשוב של חוזים מסחריים הוא חוזי שותפים ועליהם נפרט במאמר הבא.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם