מאת: ;

יחידת בתי הדין הצבאיים או יבד"ץ 205 היא יחידה צבאית מוסמכת מכוחו של חוק השיפוט, הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק השיפוט").

סעיף  196 לחוק השיפוט מכונן את בתי הדין הצבאיים המחוזיים, וקובע את תחומי סמכויותיהם:

"בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי מחוזי, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל שאינו קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, הנאשם בעבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, ושאינה עבירה שדינה מוות".
קצינים בדרגות סא"ל ומעלה ועבירות שדינן מוות נדונים בפני בית דין צבאי מיוחד וזאת בהתאם לסעיף 197 לחוק השיפוט שקובע:
"יהיה בצבא בית דין צבאי מיוחד, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה על כל עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון עליה לפי חוק זה, וכן כל חייל אחר הנאשם בעבירה שדינה מוות".
בתי דין אלו האם חלק מרשות השופטת במדינת ישראל ומוסמכים מכוחו של חוק השיפוט לדון בפלילים, הן חיילים והן אוכלוסיות נוספות בעלות זיקה לצבא, כדוגמת אזרחים עובדי צה"ל. כמו כן, בתי הדין הצבאיים דנים בעבירות צבאיות כדוגמת עבירת העדר מן השירות הצבאי, הוצאת נשק מרשות הצבא ועוד. לבתי הדין הצבאיים, מומחיות והבנה בכל הנוגע לאופיו המיוחד של השירות וכן לנורמות התנהגות מיוחדות, שנדרשות מהמשרתים בה, והחלטות בתי הדין הצבאיים במרוצת השנים היוו עמוד תווך להבטחת התנהלות חוקית ומוסרית מצד חיילי צה"ל ומפקדיו.
בראש יחידת בתי הדין הצבאיים עומדת כיום, נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, שהיא שופטת בדרגת אלוף. כלל השופטים מתמנים בידי נשיא המדינה, לאחר שנבחרו על ידי הוועדה לבחירת שופטים צבאיים - משפטאים (בעלי השכלה משפטית שאינם עורכי דין). על פי חוק השיפוט, בחלק מהמשפטים המתנהלים בבתי הדין, מכהנים לצד השופטים המשפטאים גם קציני צבא. והסיבה היא שאותם קצינים מביאים עמם ניסיון מקצועי צבאי בתחומים שונים, ובהשתתפותם בדיונים הם תורמים רבות לפיתוח נורמות ההתנהגות בצבא.
בית הדין הצבאי מורכב משתי ערכאות: ערכאה ראשונה - בית דין צבאי מחוזי, אשר על החלטותיו ניתן לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, ואשר על פסקי דינו ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון אך ורק בשאלה משפטית בעלת חשיבות, קשיות או חידוש. וזאת בהתאם לסעיף 440ט לחוק השיפוט.
 

פסיקת בתי הדין הצבאיים

בתי הדין הצבאיים תרמו רבות למערכת המשפט בישראל, וזאת בפסיקות עקרוניות המשמרות את המצב המשפטי הקיים ואלו המקדמות ומפתחות אותו. פסקי דין אלו השפיעו רבות על אופי התנהלות החיילים והמפקדים בשירותם הצבאי ואף בהחלטות אחרות על אזרחי ישראל ככלל. כך למשל דן בית הדין בנפקותה פקודה בלתי חוקית בעליל בפסיקתו בפרשת כפר קאסם (ע/279/58 רס"ן מלינקי נ' התובע הצבאי הראשי), פרשה זו גילתה תהום פעורה לרגלי כולנו ובפסק דין זה נקבע "מבחן הדגל השחור: "סימן היכרה של פקודה 'בלתי-חוקית בעליל' - מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: 'אסור!'. לא אי-חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי-חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי-חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי-חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי-החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו"
עבור בהודאת נאשם וכלה בהוראות הפתיחה באש. אחד מפסקי הדין מהמשמעותיים ביותר  בבתי הדין הצבאיים הנו (מט/932/96 התובע הצבאי הראשי נ' טוראי יששכרוב). בפסק דין זה אומצה לראשונה דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, בנוגע לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין. להלכה עקרונית זו חשיבות שלא תסולא בפז לגבי לזכויותיהם של חשודים ונאשמים בהליך הפלילי, הן בצבא והן מחוצה לו.
 

בתי משפט צבאיים

מערכת בתי המשפט הצבאיים או יחידת בתי המשפט הצבאיים – יבמ"ש, פועלים כחלק משלטון החוק ביהודה ושומרון. כלל השופטים המשרתים בבתי משפט אלו הנם קצינים בקבע או במילואים. לבתי משפט אלו שתי ערכאות משפט, כאשר ערכאת המשפט הראשונה לה שני בתי משפט, האחד במחנה הצבאי עופר שבו פועל בית משפט יהודה, והשני במוצב סאלם שבו פועל בית משפט שומרון. ערכאת הערעור הנה בית המשפט הצבאי לערעורים הממוקם אף הוא במחנה עופר.
 
הדין החל בבתי משפט אלו בנוסף לצווים שנקבעו על ידי המפקדים, כך גם החקיקה שהייתה בתוקף בשנת 1967 וזאת בהתאם להוראות החוק הבינלאומיים, והיא כוללת: חוק הפלילי הירדני, חוקים עות'מניים ותקנות ההגנה.
דיני הראיות החלים בבתי משפט אלו הנם הים לדיני הראיות הקיימים במדינת ישראל. סדר הדין השורר בבתי משפט אלו דומים בעיקרם לסדרי הדין במדינת ישראל, אך עם מספר שינויים. מקום בו קיימת "לאקונה" ('חוסר') בחוק, בתי המשפט הצבאיים 'משלימים' אותו באמצעות הלכותיהם של בתי המשפט האזרחיים.
סמכותם של בתי משפט אלו חלה על שני סוגי עבירות. הסוג הראשון הנם עבירות ביטחוניות, והסוג השני הנם עבירות המסכנות את הסדר הציבורי – עבירות פליליות ועבירות תעבורה.
 

לסיכום

מערכת המשפט הצבאית פועלת במדינת ישראל כמספר שנותיה. במהלך תקופה זו הפסיקה שהתקבלה שיקפה את נורמות ההתנהגות במדינה והיבטים נוספים המשקפים את צבא המדינה כצבא העם, מערכת משפט זו, הן בתי הדין הצבאיים והן בתי המשפט הצבאיים עזרו בפיתוח מערכת המשפט הישראלית ובהתוויית דרך להחלטות עקרוניות במשפט ובכלל.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.