מאת:

סיווג חברה העוסקת במתן אשראי כמוסד כספי לעניין חוק המע"מ - פסק דין

בית המשפט קבע, כי מנהל המע"מ אינו רשאי לסווג חברה אשר הוקמה לצורך גיוס אשראי לפרויקט יחיד כמוסד כספי.
(עמ (י-ם) 79285-12-20 ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ירושלים)
 

רקע עובדתי

המערערת, חב' ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ, שייכת לקבוצת חברות המוכרת בשם "קבוצת ברק". במסגרת פעילותה, עוסקת הקבוצה בין היתר בגיוס אשראי ובניהול פרויקטים בתחום הבניין, כאשר בכל פרויקט נוהגת הקבוצה להקים חברה נפרדת לגיוס אשראי וחברה נוספת לניהול הפרויקט.
המערערת התקשרה בהסכם עם יזם בתחום ההתחדשות העירונים במסגרתו היא התחייבה לפעול לאיתור גורמי מימון לפרויקט וכן התחייבה ליתן שירותי ניהול, בקרה ויעוץ פיננסי במסגרת הפרויקט.
בד בבד פנתה המערערת לרשויות המע"מ לצורך פתיחת תיק עוסק במע"מ.
לאחר בחינת פנייתה של המערערת קבע מנהל המע"מ, כי יש לסווג את המערערת כמוסד כספי הואיל ומהות עיסוקה הינו בתחום מתן אשראי וזאת בהתאם לסמכות המוקנית למנהל המע"מ מכוח סעיף 58 לחוק מס ערך מוסף. המערערת פנתה בבקשה לבחינה חוזרת של עמדת רשויות המע"מ וכן נערך שימוע למערערת אולם בסופו של יום מנהל המע"מ לא מצא לנכון לשנות מהחלטתו ועמד על כך שיש לסווג את המערערת כמוסד כספי לצרכי מע"מ.
משכך, הגישה המערערת ערעור מס לבית המשפט המחוזי בירושלים.
 

רקע נורמטיבי

סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף קובע את סוגי הנישומים השונים לעניין חוק המע"מ, תוך הבחנה בין עוסק לבין מוסד כספי. הגדרת המונח "מוסד כספי" המופיעה בחוק המע"מ כוללת רשימה סגורה של סוגי עסק לרבות:
  • תאגיד העוסק בניהול חשבונות עובר ושב;
  • בנק בעל רישיון כדין;
  • מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל המפוקח על ידי בנק ישראל;
  • מבטח;
כמו כן, החוק מעניק לשר האוצר סמכות לקבוע בתקנות סוגי עוסקים נוספים אשר יחשבו כמוסד כספי לעניין חוק המע"מ ובתקנות שקבע שר האוצר, כאמור, נוספו מספר סוגי עוסקים נוספים אשר ייחשבו כ"מוסד כספי" וזאת כדלקמן:
  • עוסק שהוא חבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב ושלפחות 75% מעסקאותיו נובעים מפעילותו ככזה;
  • נאמן או מנהל קרן לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות;
  • מי שעוסק במכירת מטבע חוץ, ניירות ערך וניירות סחירים אחרים;
במילים אחרות, הגדרת המונח "מוסד כספי" שבסעיף 1 לחוק אינה כוללת באופן מפורש עוסק אשר עיסוקו בתחום מתן אשראי. עם זאת, סעיף 58 לחוק המע"מ מסמיך את מנהל המע"מ לסווג נישום באופן הנראה לו נכון בנסיבות העניין, גם אם הוא אינו עונה להגדרות הסיווג הקבועות בסעיף 1 לחוק אם הוא ראה שמהות עסקיו של הנישום קרובה יותר במהותה לסיווג אחר מהסיווג שבו ביקש להירשם הנישום.
בתוך כך, נקבע בעבר על ידי הערכאות השונות כי סמכותו של מנהל המע"מ לשנות את סיווג העוסק תוך חריגה מהוראות סעיף 1 הינה סמכות מוגבלת ויש לעשות בה שימוש זהיר. יחד עם זאת, אין ספק כי בידי מנהל המע"מ נתונה סמכות לשינוי סיווג וכך למשל בהחלטת מיסוי 3314/16 נקבע בעבר, כי יש לסווג כמוסד כספי חברות אשר עיסוקן במתן אשראי בהיקף נכבד ובתדירות רבה, הגם שחברות מסוג זה אינן נמנות עם רשימת העוסקים הנכללים תחת הגדרת "מוסד כספי" שבסעיף 1 לחוק.
סיווג המערערת כמוסד כספי הינו בעל השלכות על אופן ההתחשבנות עם רשויות מס ערך מוסף. להבדיל מעוסק רגיל המחויב במס עסקאות והזכאי לקזז מס תשומות, מוסד כספי מחויב במס ריווח ובמס שכר, קרי המוסד הכספי מחויב במס (בשיעור זהה לשיעור המע"מ) על מלוא הרווח ועל מלוא שכר העבודה המשולם על ידו לעובדיו אך הוא אינו רשאי להוציא חשבונית מס שאת המע"מ ממנה יוכלו לקוחות המוסד הכספי לקזז ממס העסקאות המשולם על ידם.
 

הכרעת בית המשפט

בית המשפט, לאחר שבחן את טענות הצדדים החליט לקבל את ערעור המס וקבע כי לא היה מקום לסווג את המערערת כמוסד כספי מכוח סמכות המוקנית למנהל המע"מ על פי סעיף 58 לחוק.
הנימוק העיקרי עליו נשען בית המשפט היה נעוץ בכך שהמערערת הוקמה לצורך ביצוע עסקה אחת בלבד, קרי גיוס אשראי עבור פרויקט יחיד ומשכך החלטת מנהל המע"מ לפיה פעילות המערערת "דומה במהותה" לפעילות של מוסד פיננסי (כדוגמת בנק) נגועה בחוסר סבירות קיצונית ודינה להתבטל. בית המשפט הוסיף וקבע, כי גם החלטת המיסוי הקודמת עליה נשענו רשויות המע"מ (החלטה מס' 3314/16) אין בה כדי לשנות את התוצאה שכן באותו מקרה דובר על חברה אשר עסקה באופן שוטף במתן אשראי וזאת בהיקפים ניכרים ובתדירות גבוהה, באופן המקיים דמיון מבחינת מהותית לפעילות בנקאית, בעוד שבענייננו עסקינן בחברה אשר הוקמה לצורך גיוס אשראי לפרויקט בודד, כאמור.
בית המשפט חזר וקבע, כי אמנם למנהל המע"מ סמכות עקרונית לקבוע את סיווגו של הנישום גם אם הוא אינו ממלא אחר הגדרת הסיווג על פי סעיף 1 לחוק, אולם השימוש בסמכות זאת צריך להיעשות במשורה ובמקרים חריגים בלבד ולא כדבר שבשגרה. בהקשר זה צוין, כי לרשויות המס יש גישה למחוקק ולמחוקק המשנה (שר האוצר) וככל שמנהל המע"מ סבור, כי קיים חסר בהגדרות הסיווג הקבועות בחוק, ביכולתו לפנות לשר האוצר על מנת שזה ישקול לתקן את התקנות ולא לקבוע סיווגים שאין להם עיגון בלשון החוק ו/או התקנות.
 

לסיכום

קיים שוני משמעותי באופן תשלום המע"מ בין עוסק המוגדר כעוסק רגיל או עוסק מורשה לבין עוסק המוגדר כמוסד פיננסי. למנהל המע"מ סמכות לסווג עוסק כמוסד פיננסי גם אם הוא אינו עונה על הגדרת מונח זה שבסעיף 1 לחוק המע"מ, אולם השימוש בסמכות זו צריך להיעשות במשורה ובמקרים חריגים בלבד. ככלל, כאשר עוסק פועל בתחום מתן אשראי ולקהל הרחב ובאופן תדיר, יטו רשויות המס לסווג אותו עוסק כמוסד פיננסי, אולם כאשר מוקמת חברה נפרדת לצורך מתן ו/או גיוס אשראי בהתקשרות ספציפית ומוגבלת, אין לעשות שימוש בסמכות זאת ואין לסווג את העוסק כמוסד פיננסי.
פסק דין זה ממחיש פעם נוספת, כי במקרים המתאימים הערכאות המשפטיות לא יהססו להתערב בהחלטות של רשויות המס ולפסוק לטובת הנישום.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.