מאת:

מפעל בר תחרות

האם מפעל המשווק את עיקר תוצרתו במדינת ישראל, לרבות שטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה יכול להיחשב למפעל בר תחרות, בשים לב לעובדה שבשנת 2012 הגיע מספר התושבים המתגוררים בשטח המדינה (יחד עם הגדה המערבית ורצועת עזה) ללמעלה מ-12 מיליון?
זוהי השאלה אשר נדונה בפני בית המשפט העליון במסגרת פסק דין חדש שניתן בע"א 3129/19 זנלכל בע"מ נ' פקיד שומה חיפה.
 

הטבות מס למפעלים תעשייתים

חוק עידוד השקעות הון מעניק הטבות מס משמעותיות למפעלים תעשייתיים הממלאים אחר התנאים הקבועים בחוק, לרבות היותו של המפעל "מפעל בר תחרות". המפעל ייחשב ל"מפעל בר תחרות" אם הוא עומד באחת מהחלופות הקבועות בחוק, כאשר החלופה הרלוונטית לענייננו הינה הדרישה לכך שלפחות 25% מתוצרתו משווקת בשוק המונה 14 מיליון תושבים לפחות (כאשר עד שנת 2012 הדרישה הייתה לשוק המונה 12 מיליון תושבים לפחות).

 

הרקע לפסק הדין

המערערות הינן 5 חברות שונות אשר המנהלות מפעלים בישראל והמשווקות את מרבית תוצרתן בשטחי מדינת ישראל.

כפי שיפורט להלן, המערערות הגישו דוחות שנתיים המתבססים על ההנחה כי הן עומדות בתנאים הקבועים בחוק עידוד השקעות הון ביחס למפעל מועדף וביקשו לשלם שיעורי מס מופחתים החלים על מפעל מועדף בהתאם להוראות החוק הנ"ל.

בתוך כך, אחת הדרישות לקיום התנאי של "מפעל מועדף" נעוצה בחובתו של המפעל להיות "מפעל בר תחרות", כאשר תנאי זה כולל מספר חלופות שאחת מהן היא חלופת גודל השוק שאליו משווקת התוצרת של המפעל והיא מעוגנת בסעיף קטן 18(ג)(1)(ג) לחוק:
"25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות; מספר התושבים לפי פסקת משנה זו יעלה, ב-1 בינואר של כל שנת מס, בשיעור של 1.4% ביחס למספר התושבים לפי פסקת משנה זו ב-1 בינואר של שנת המס הקודמת"
ראוי לציין כי בשנת 2011, היה נוסח הסעיף שונה כך שהדרישה הייתה למכירות בהיקף של 25% ומעלה לשוק המונה 12 מיליון תושבים לפחות ורק בשנת 2013 תוקן החוק כך שהדרישה הועלתה לשוק שגודלו 14 מיליון תושבים. תיקון זה אשר נעשה בשנת 2013 הוחל באופן רטרואקטיבי החל מתחילת שנת 2012.
זאת ועוד, שוק מוגדר בחוק כמדינה או לחילופין כטריטוריית מכס משותפת, כאשר על פי חוזרי מס הכנסה שונים יש לראות את מדינת ישראל יחד עם שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה כטריטוריית מכס אחת, קרי- כשוק אחד.
במהלך שנת 2011 הגיע מספר התושבים במדינת ישראל (יחד עם שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה) לגודל של 12 מיליון, על כן טענו המערערות, כי העובדה שלמעלה מ- 25% מהתוצרת שלהן משווקת בישראל מכשירה את מפעליהן כ"מפעל בר תחרות" ומזכה אותן בהטבות הקבועות בחוק.
פקידי השומה במחוזות השונים דחו את עמדת המערערות וקבע כי עליהן לשלם מס חברות בהתאם לשיעור הרגיל הקבוע בפקודת מס הכנסה. רשות המסים נימקה את עמדתה בכך שיש לפרש את הוראות החוק כך שהדרישה לקיום מפעל בר תחרות מתקיימת רק באותם מפעלים המייצאים את תוצרתם לחו"ל, כך שלפחות 25% מהכנסות המפעל מגיעות מייצוא לשוק שמונה 12 מיליון תושבים ומעלה. רשויות המס הוסיפו וקבעו, כי ממילא מספר התושבים במדינת ישראל הגיע ל- 12 מיליון תושבים רק באמצע שנת 2011, בעוד שבתחילת שנת המס היה מספר התושבים קטן מ- 12 מיליון, על כן גם מסיבה זו אין לראות את שיווק תוצרת המפעל בישראל ככזה הממלא אחר התנאים הדרושים לקיומו של "מפעל בר תחרות".
לנוכח עמדת רשות המסים הגישו המערערות השגות ולאחר שאלה נדחו הגישו גם ערעורי מס לבתי המשפט המחוזיים במספר מחוזות. הדיון במכלול הערעורים אוחד בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את עמדת המערערות וקיבל את עמדת רשות המסים. המערערות לא השלימו עם פסק דינו בית המשפט המחוזי והגישו עליו ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת ערעוריהן חזרו המערערות על טיעוניהן ובין היתר טענו, כי החל משנת 2011 יש לראות אותן כמי שממלאות אחר התנאים לקיום מפעל בר תחרות שכן עיקר תוצרתן משווקת בישראל, כאשר החל משנת 2011 מספר התושבים במדינת ישראל (לרבות הדגה המערבית ורצועת עזה) עלה על 12 מיליון.
לעניין התיקון שנערך החל משנת 2012, טענו המערערות, כי מדובר בתיקון בלתי חוקתי אשר נעשה באופן רטרואקטיבי (רק באמצע שנת 2013) ועל כן אין לתיקון זה כל תוקף חוקי.
 

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון דחה את הערעורים קיבל את עמדת רשות המסים וקבע גם הוא, כי על המערערות לשלם מס חברות בהתאם לשיעור הרגיל הקבוע בפקודת מס הכנסה.
באשר לעמדת רשות המסים, כי התכלית העומדת מאחורי החוק היא עידוד ייצוא, על כן התנאי יכול להתקיים רק לגבי מפעלים המייצאים את תוצרתם לשווקים זרים אשר גודלם עולה על 12 מיליון תושבים, עמדה זו התקבלה על ידי בית המשפט העליון ברוב דעות (על אף דעתו החולקת של השופט שטיין ועל אף עמדת בית המשפט המחוזי בסוגיה זו). בית המשפט, קבע כי במקרה הנוכחי תכלית החוק הינה ברורה והיא לעודד יצוא של מוצרים המיוצרים ואשר יש להם יכולת להתחרות בשווקים הזרים. על כן אין מקום לפירוש דווקני של לשון החוק תוך התעלמות מהתכלית שלו והרקע לחקיקתו. לעניין החלופה הקבועה בסעיף 18(ג)(1)(ג) לחוק, יראו את המפעל כמפעל בר תחרות רק במידה ולפחות 25 מהכנסותיו מגיעות מיצוא לשוק זר אשר מספר תושביו עולה על 14 מיליון.
בנוסף, בית המשפט העליון אישר את עמדת רשות המסים לפיה יש לבחון את גודל התושבים בשוק פלוני לכל אורך השנה ואין די בכך שבשלב מסוים במהלך השנה הגיע השוק לכמות התושבים המינימלית הנדרשת. די בכך שבחלק מהשנה לא היה בשוק פלוני מספר התושבים הנדרש בכדי לשלול את התנאי של גודל השוק הקבוע בסעיף 18(ג)(1)(ג). גם מהסיבה הזו ומאחר וכמות התושבים במדינת ישראל (לרבות הגדה המערבית ורצועת עזה) הגיע ל- 12 מיליון רק באמצע שנת 2011, אין לראות את המערערות כמי שעמדו בתנאי הסעיף.
לעניין שנת 2012, המערערות טענו כי התיקון הרטרואקטיבי לחוק שנעשה בשנת 2013 ואשר הגדיל את דרישת גודל השוק ל- 14 מיליון ₪ היה בלתי חוקתי. בית המשפט העליון קבע כי אין מקום לבחון טענה זו במסגרת תקיפה עקיפה בערעור מס וכי, ככל שהיה מקום להעלות טענות כנגד התיקון לחוק, הרי שניתן היה לעשות זאת במסגרת תקיפה ישירה בבג"ץ.
 

לסיכום

פסק דין זה של בית המשפט העליון סתם, אם כן, את הגולל לגבי האפשרות של מפעל תעשייתי אשר עיקר תוצרתו משווקת בתוך ישראל, להיות מוכר כמפעל מועדף מכוח סעיף 18(ג)(1)(ג). עם זאת, יש לזכור כי קיימות בחוק עידוד השקעות הון חלופות נוספות המאפשרות למפעל קבלת מעמד של מפעל מועדף ובין היתר כאשר עסקינן במפעלים העוסקים בתחום הטכנולוגיה ו/או הננו טכנולוגיה (סעיף 18(ג)(1)(א)); מפעלים אשר תוצרתם מבוזרת במספר שווקים בעולם כך שאין שוק מסוים שהיקף ההכנסות ממנו עולה על 75% מכלל היקף ההכנסות של המפעל (סעיף 18(ג)(1)(ב)); מפעלים המייצרים מוצר שהוא רכיב במוצר אחר המשמש לייצוא (סעיף 18(ג)(2)); מתקנים תיירותיים ללינה (סעיף 18(ג)(3)); מפעלים העושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות; מפעלים העוסקים במחקר ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות (סעיף 51כד') וכד'.
יישום כל אחת מהחלופות הללו כרוכה בעמידה בתנאים רבים ושונים ומחייבת ליווי מקצועי ותכנון מתמיד של הפעילות העסקית, על מנת לעמוד בתנאים הקבועים בחוק.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.