מאת:
בתחום המס קיימת ההלכה לפיה דין פיצוי כדין הפרצה אותה בא הוא לסתום (ע"א 171/67 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש' ל' גורדון בע"מ).
לאחרונה, במסגרת פסק הדין בעניין תופאפ תעשיות (עא 3721/12) נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלה מה דינו של פיצוי מחברת ביטוח שניתן לנישום עקב נזק שנגרם לנכסו המבוטח. האם פיצוי זה חייב במס או פטור ממס; ואם קמה חבות במס – האם היא במס הכנסה, במס רווח הון, או שמא במס שבח.
המערערת הינה חברה אשר שריפה שפרצה במפעל שלה גרמה לנזקים כבדים וכילתה את מרבית הציוד ואת רוב המלאי שהיו במפעל. בעקבות השריפה קיבלה המערערת פיצוי מחברת הביטוח. לאחר קבלת הפיצוי, הגישה המערערת ביום 4.5.05 דיווח על רווח הון בגין אירוע השריפה ושילמה למשיב מקדמת מס.
במהלך שנת 2005 החליטה המערערת לוותר על שיקום המפעל, בשל חוסר כדאיות כלכלית שנבע מעודף כושר ייצור בענף. חלף זאת, הקימה המערערת מרכז קירור לוגיסטי ששירותיו הושכרו לכל דורש. בתי הקירור שנפגעו בשריפה הוקמו מחדש ובתי קירור חדשים נוספים נבנו.
ביום 30.1.07 הגישה המערערת למשיב דוח לשנת 2005. בדוח דווח, בניגוד לדיווח הקודם מיום 4.5.05, על תקבולים הוניים שאינם חייבים במס. המשיב לא קיבל את עמדת המערערת והוציא לה צווי שומה לשנים 2004 ו- 2005. בצווי השומה נקבע כי המערערת חייבת במס רווח הון בגין הפיצוי ששולם לה. ערעור שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי נדחה ולכן ערערה היא לבית המשפט העליון.
 
בית המשפט קבע כי בבסיס דיני מיסוי פיצויים עומד עקרון מילוי הפרצה. לפי עקרון זה, יש לסווג את אופי הפיצוי, פירותי או הוני בהתאם לפרצה אותה הוא נועד למלא, ובהתאם לסיווג – ימוסה הפיצוי. תהליך סיווג הפיצוי הוא דו-שלבי. בשלב הראשון, יש לאתר את הפרצה (כלומר את הנזק שנגרם) שנועד הפיצוי למלא; בשלב השני, תסווג הפרצה כהונית או כפירותית על-פי דיני המס. עקרון מילוי הפרצה מורה שסיווג הפרצה (הנזק) יחלוש גם על סיווג הפיצוי. על סמך האמור, קבע בית המשפט כי פיצויים המשולמים מחברת ביטוח בשל קרות אירוע ביטוח לנכס – ככלל, חייבים במס.
בשלב זה התייחס בית המשפט להוראות והסדרים נוספים החלים על מיסוי פיצויים כגון הוראות סעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") הקובע כי סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו; להסדר שחלוף הנכסים המאפשר לנישום לדחות את חבות המס למועד מאוחר יותר, כך שמתאפשר לו להשתמש במלוא התמורה שהתקבלה לשם רכישת נכס חדש, ולהסדר של שיקום נכס שניזוק לפיו מצד אחד לא תותרנה בניכוי הוצאות השיקום מקום בו עתיד הנישום לקבל שיפוי מחברת הביטוח בגינן ומצד שני סכום הפיצויים שישולם כשיפוי בגינן לא יחשב אף הוא כהכנסה חייבת במס בידי הנישום, קרי יהיה פטור.
 
בית המשפט הוסיף וקבע כי פיצויים אותם מקבל נישום במקרה של אי נקיטת כל פעולה אשר יש לה קשר עם הנכס שניזוק – דהיינו כאשר הנישום מוותר הן על שיקום הנכס והן על שחלופו, ייחשבו כפיצוי פירותי אשר יחוב במס הכנסה ככל שמדובר בפיצויים שמתקבל בשל נזק למלאי ובפיצוי הוני אשר חייב במס רווח הון ככל שמדובר בפיצוי שמתקבל בשל נזק לנכס הון. 
בית המשפט רואה בקרות הנזק וקבלת הפיצוי בגינו סוג של מימוש של הנכס, למצער של אותו חלק של הנכס שניזוק. מדובר ב"התעשרות" של הנישום, אשר לא קיים פטור בחוק ממס רווח הון לגביה. פרשנותה של המערערת לא רק שתאפשר לה להימנע מתשלום מס אמת בגין רווח ההון שנצמח לה, אלא שבכך נפגע גם עקרון הבסיס שבלב מיסוי רווחי הון – רציפות המס.
 
לגישת בית המשפט, אמנם אירוע שבו ניזוק נכס ובגין הנזק שולמו פיצויים אינו מצוין במפורש במסגרת הפעולות המופיעות בהגדרת "מכירה" שבסעיף 88 לפקודה, אולם, מטיבה אין הגדרה זו נועדה לקבוע רשימה סגורה של מקרים המהווים "מכירה". היא מתפקדת כ"רקמה פתוחה" המאפשרת ליצוק לתוכה פעולות אשר על-פי טיבן ועל-פי מהותן מהוות מימוש של נכס. אירוע שבו נגרם נזק לנכס ואשר תמורתו משולמים פיצויים למבוטח נתפס בגדרי הגדרת "מכירה" שבסעיף 88 לפקודה. בעקבות קרות הנזק, "יצא" הנכס מידיו של המבוטח באופן מעשי, הואיל והוא אינו שמיש עוד ונותרו ממנו אך שרידים; ונתקבלה תמורה – הפיצויים.
 
לבסוף, דן בית המשפט בשאלה האם פיצויים שנתקבלו בגין נזק רכוש שנגרם למקרקעין, יש לחייבם במס רווח הון או במס שבח? 
בהתאם להגדרה של "נכס" הקבועה בסעיף 88 לפקודה, "נכס" לצורכי הפרק של מיסוי רווחי הון, אינו כולל "זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שעל מכירתם מוטל מס שבח או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי החוק האמור". מהגדרה זו עולה כי נדרשת בחינה תלת-שלבית על מנת להכריע האם בגין פיצוי זה תקום חבות במס שבח או במס רווח הון. ראשית, יש לבחון האם הנזק נגרם לנכס מסוג מקרקעין, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין; שנית, יש לבחון האם הזכות שיש למבוטח המפוצה בנכס היא זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין; שלישית, יש לבחון האם פעולת תשלום הפיצויים מהווה "מכירה" כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין, אשר חבה במס שבח או פטורה ממנו לפי החוק. ככל שהתשובה לאחד או יותר מהשלבים האלה היא שלילית, לא יחול חוק מיסוי מקרקעין ועל תשלום הפיצויים יחול משטר מיסוי רווחי הון.
 
בנוגע לשלב השלישי, והחשוב ביותר לענייננו, המתייחס ל"מכירה", קבע בית המשפט כי ככלל, "מכירה" לפי חוק מיסוי מקרקעין כוללת פעולות רצוניות בלבד, קרי סיטואציות שבהן בוחר בעל המקרקעין להעבירם, להסבם או לוותר עליהם. המחוקק החליט להרחיב את ההגדרה בנוגע לסוגים מסוימים של מכירות בלתי רצוניות, כפי שעולה מהוראת סעיף 5(א) לחוק מיסוי מקרקעין אך לא מצא לנכון לכלול בו אירועים של נזק הנגרם למקרקעין ואשר בגינו משולמים לבעל המקרקעין פיצויים, כדוגמת שריפה, כוח עליון, ועוד.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי במקרה הנדון פעולת תשלום הפיצויים אינה נחשבת כ"מכירה" בהתאם להגדרתה לפי חוק מיסוי מקרקעין, ולכן החבות במקרה שכזה היא במס רווח הון ולא במס שבח.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

10/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.