מאת:
קרן לוי חפץ, עו"ד
בפסק דין תקדימי, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, וחייב את נמל אשדוד לספק שירות הטענה של גרוטאות ברזל, בשיטה המקובלת לכך בעולם, על אף עלותה הגבוהה לנמל, וזאת ללא תוספת עלות ליצואנים. הקביעות בפסק הדין רלוונטיות לגופים נוספים הפועלים תחת זיכיון שעניינו הספקת שירות לציבור.
ראשיתה של הפרשה בהחלטת נמל אשדוד להפסיק לטעון מטען של גרוטאות ברזל בשיטה שהיתה נהוגה אצלו עד אותו זמן ואשר כונתה "
שיטת האמבטייה" – פריקת הגרוטאות לתוך מיכל "אמבטייה" גדול, הרמת ה"האמבטיה" אל האוניה באמצעות מנופים, ו"שפיכת" תכולת ה"אמבטייה" למחסן האוניה. הסיבה להפסקת הטעינה בשיטה זו להנמקת הנמל הייתה חוסר בטיחותה.
נמל אשדוד הפנה את יצואניות גרוטאות הברזל לנמל חיפה שבו המשיכו לנהוג ב"שיטת האמבטייה", ולחלופין הציע שיספקו ציוד מתאים לטעינה בטיחותית יותר של הגרוטאות, הכולל מנוף המצויד בצבתות. שיטת טעינה זו הוגדרה כ"
שיטת החופנים". נמל אשדוד הודיע כי במידה שיקבל מן היצואנים התחייבות באשר להיקף היצוא העתידי שלהם, ישקול לרכוש ציוד זה בעצמו.
יצואניות הברזל שסירבו לתנאים ולהצעות של נמל אשדוד, פנו לבית המשפט בדרישה לצו שיורה לנמל להמשיך ולטעון את הגרוטאות ב"שיטת האמבטייה". כהסדר ביניים הוסכם שעד לקבלת הכרעה, יממנו היצואניות את הציוד הדרוש לטעינה ב"שיטת החופנים". היצואניות התנגדו להצעת נמל אשדוד לשיטת טעינה נוספת, אשר עושה שימוש במכולות בעלות פתח עילי, ושכונתה "
שיטת המכולות".
בית המשפט המחוזי דחה ביולי 2011 את תביעת היצואניות כשהוא קובע כי "שיטת האמבטייה" אכן התבררה כלא בטיחותית, ולכן היתה הצדקה להפסיק ולהשתמש בה. בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי נמל אשדוד אינו מחויב לרכוש את הציוד הדרוש ל"שיטת החופנים" מאחר שהוא רשאי לפעול לפ שיקולים עסקיים, וכי הוא יצא ידי חובתו בהפנייה לנמל חיפה ובהצעה החליפית לפעול ב"שיטת המכולות".
היצואניות שלא השלימו עם קביעות בית המשפט המחוזי, ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אימץ את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי באשר להיעדר בטיחות "שיטת האמבטייה" והעדפתה של "שיטת החופנים", אך בכל הקשור לחובותיו של נמל אשדוד הגיע למסקנות אחרות.
בית המשפט העליון בחן את כתב ההסמכה (-זיכיון) שקיבלה החברה המתפעלת את נמל אשדוד משר התחבורה, והגיע למסקנה כי נמל אשדוד מחויב להמשיך ולספק שירותי הטענה כפי שהיה טרם תחילת הזיכיון, אלא אם כן קיבל ממנהל רשות הספנות והנמלים רשות להפסיק לספק שירות מסוים.
העליון המשיך וקבע כי
נמל אשדוד אמנם רשאי לבחון שיקולים עסקיים באופן הספקת השירותים שלו, אך הוא מוגבל לתנאי המופיע בזיכיון לפיו השירות צריך להיות " ברמה ההולמת את צרכי הנמל, לקוחותיו והמשתמשים בו". בית המשפט הבהיר כי
הנמל מחויב לספק שירותים המשקפים את "
הסטנדרט הרווח בתחום ואת השימוש בטכנולוגיות המקובלות בתחום, מעת לעת".
בהתאם לקביעות אלו קבע בית המשפט כי נמל אשדוד מחויב לתת שירות הטענה לגרוטאות ברזל ב"שיטת החופנים" ולא ב"שיטת המכולות", וזאת כל עוד לא נקבע אחרת על ידי רשות הספנות והנמלים. בנוסף קבע בית המשפט כי נמל אשדוד אינו רשאי לגבות מיצואני גרוטאות הברזל תשלומים נוספים מעבר לתעריפים שבצו הפיקוח, על אף העלות הגבוהה בתפעול "שיטת החופנים".
במסגרת החלטתו, בית המשפט העליון שם דגש על הכוח הרב הנתון לנמל אשדוד ושליטתו בתחום חיוני למשק. עובדות אלו מחזקות עוד יותר, לקביעת בית המשפט, את הצורך להקפיד עמו הקפדה יתרה על תנאי הזיכיון. בית המשפט אף ציין כי יתכן שהיה יכול להגיע לאותה תוצאה גם אם כתב הזיכיון לא היה קובע דברים ברורים בעניין, וזאת בשל העובדה שנמל אשדוד היא חברה ממשלתית בעלת סממנים ציבוריים מובהקים, לאור שליטתה בתחום חיוני למשק.
לאור המסקנות אליהן הגיע, חייב בית המשפט העליון את נמל אשדוד להעניק ליצואניות גרוטאות הברזל שירות ב"שיטת החופנים" ללא חיוב נוסף, וזאת החל מיום 1/5/14, ובכפוף לסמכותה של רשות הספנות והנמלים לקבוע אחרת.
יצוין עוד, כי היצואניות הגישו במקביל להליך בבית המשפט העליון, תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בסך שלוש וחצי מליון ש"ח, בשל העלויות שבהן נשאו במימון הציוד הדרוש, בתקופת הסדר הביניים, ולאור ההחלטה הנ"ל נראה כי יש לתביעתן סיכויים לא מבוטלים.
עא 7685/11 ארבל פלדות 2004 בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ מיום 3/3/14
__________________
עו"ד קרן לוי חפץ מרכזת את פעילות
מחלקת מכס יבוא ויצוא באזור המרכז של
משרד עו"ד דורון טיקוצקי צדרבוים, אשר פועלת בכל הקשור לתחום היבוא והיצוא, לרבות מסוי, היטלים, אישורים רגולטורים והיבטי שילוח. באתר המשרד ניתן למצוא
מאמרים נוספים בתחום היבוא והיצוא.
חיפוש 
סגור 
