מאת:

פורסם תיקון להוראות בנק ישראל בעניין העברת כספים שמקורם במטבע וירטואלי

ביום 10.3.22 פרסם בנק ישראל תיקון חשוב להוראה 411 של המפקח על הבנקים, הוראה העוסקת בניהול סיכוני הלבנת הון ואיסור מימון טרור. תיקון זה מתייחס לנושא רגיש עליו כתבנו לא פעם בעבר והוא- הסדרת הפעילות הבנקאית בכספים שמקורם במטבעות וירטואליים.
 
המצב המשפטי לפני התיקון
במהלך העשורים האחרונים קיימת רגולציה הולכת וגוברת על פעילותם של בנקים הן במישור הדין הישראלי והן במישור הבינלאומי. עיקר הרגולציה, מקורה בחוק איסור הלבנת הון ובהוראה 411 של המפקח על הבנקים המחייבת את הבנקים לפתח מנגנונים פנימיים המאפשרים קיום בקרות בנוגע למקור הכספים המופקדים לחשבונות המתנהלים על ידי הבנקים עבור לקוחותיהם. הרגולציה המרובה החלה על הבנקים (וגופים פיננסיים נוספים) מחייבת אותם לנקוט בפעולות אקטיביות במטרה להתחקות אחר מקור הכספים המופקדים על ידי לקוחות הבנק לחשבונותיהם, למנוע הפקדת כספים כאשר מתעורר חשש כי מקורם של אותם כספים בפעילות של הלבנת הון או מימון טרור, לדווח על פעילות חשודה, כאמור, לרשות להלבנת הון ולמנוע מתן שירות ללקוחות שלגביהם מתעורר חשד, כאמור.
עם זאת, בכל הנוגע לפעילות בכספים שמקורם במטבעות וירטואליים עד כה, הוראות המפקח על הבנקים לא כללו כל פירוט, לגבי הפעולות הקונקרטיות שבהן מחויב לנקוט הבנק על מנת למנוע שימוש בכספים שמקורם בפעילות של הלבנת הון והשאירו עניין זה לשיקול דעתו הבלעדי של כל אחד מהבנקים באמצעות קביעת מדיניות פנימית שתגובש על ידי ההנהלה בכל בנק.
במצב דברים זה שבו הרגולציה מטילה על הבנקים חובות כלליות ובלתי מפורטות, מחד, וסיכון של סנקציות חריפות למקרה של אי קיום החובות, מאידך, בחרו הבנקים לנקוט בגישה שמרנית ולמנוע כל פעילות המעוררת חשש ולו הקל ביותר באשר לחוקיות הכספים שאותם מבקשים לקוחות הבנק להפקיד בחשבונותיהם ובעיקר כל פעילות בכספים שמקורם במטבעות וירטואליים.
במקביל, בסוף שנת 2021 נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) המחיל את חובות הזיהוי והדיווח גם על נותני שירותים בנכסים פיננסיים, לרבות פלטפורמות המסחר במטבעות וירטואליים הפעילות בישראל. צו זה מקרב למעשה את הרגולציה החלה על פלטפורמות המסחר (בישראל) לזו שחלה על הבנקים. עם כניסת הצו לתוקף מחויבות גם הפלטפורמות לפעול על פי נהלי זיהוי והכרה של הלקוח, לבצע דיווח על עסקאות חשודות לרשות למניעת הלבנת הון, לקיים בקרות פנימיות ביחס לעסקאות חשודות ולשמור תיעוד ביחס להליכי הבדיקה הפנימיים שהן ערכו.
בעקבות הצו, כספים המצויים בפלטפורמות הישראליות למסחר במטבעות וירטואליים נדרשים לעבור בדיקה וסינון דומה לזה שנעשה בנוגע לכספים המצויים במערכת הבנקאית, כך שהסיכון לכך שמטבעות וירטואליים הנסחרים בפלטפורמות המסחר המבוקרות פוחת בהרבה. אף על פי כן, עד כה הבנקים לא מיהרו להתאים את מדיניות הפנים שלהם לשינויי החקיקה.
התיקון החדש לנוהל 411 של המפקח על הבנקים הינו למעשה הוראה ישירה לבנקים לעדכן את הנהלים הפנימיים, באופן שמחייב אותם לקבוע נהלים ומדיניות מסודרת לקבלת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים.
 
הוראות התיקון
התיקון החשוב ביותר שהוכנס להוראות נוהל 411 מצוי בסעיף 87א(1) לנוהל הקובע, כי:
"תאגיד בנקאי לא יסרב לבצע שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק בשל היות מקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים, אם נותן השירות במטבעות וירטואליים שהינו צד לפעילות במטבעות וירטואליים קיבל רישיון מהממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון למתן שירות בנכס פיננסי בישראל בגין שירות במטבע הווירטואלי."
במילים אחרות, על פי ההוראות החדשות, הבנקים לא יוכלו עוד לסרב לקבל כספים שמקורם במטבע וירטואלי רק מהסיבה שמדובר בכספים שמקורם במטבע וירטואלי, לכל הפחות כאשר מדובר בכספים שמקורם בפלטפורמות מסחר אשר קיבלו רישיון של משרד האוצר, כלומר פלטפורמות מסחר ישראליות רשומות.
בכל הנוגע לפלטפורמות המאוגדות מחוץ לישראל, קובע הנוהל החדש כי הבנק יקבע נהלים פנימיים לגבי פעילות מול פלטפורמות אלה, תוך הערכת הסיכונים הרלוונטיים לגבי כל פלטפורמה כזאת, כאשר השיקול המרכזי לקביעת נהלי הבנק הוא- מדינת ההתאגדות של הפלטפורמה והרגולציה החלה על אותה הפלטפורמה באותה מדינה. כלומר, ככל שמדובר בפלטפורמות מסחר המאוגדות במדינות שבהן קיימת רגולציה הדומה לזו שבישראל ואשר מחזיקות ברשיון מטעם המדינה שבה הן מאוגדות- יידרשו הבנקים לקבוע נהלים ברורים ואחידים לכל לקוח העושה שימוש באופן פלטפורמות.
בניגוד לפלטפורמות המסחר הישראליות הוראות הנוהל אינן אוסרות על הבנק לסרב לקבלת כספים מפלטפורמות אלה אולם, יחד עם זאת, לנוכח החיוב שהוטל על הבנק לבצע בדיקה עניינית לכל פלטפורמה, יש להניח שהבנק לא יוכל לסרב באופן גורף לקבלת כספים מפלטפורמות זרות ויהיה עליו להציג נימוקים משכנעים לסירוב, ככל שמדובר בפלטפורמה הפועלת תחת רגולציה בינלאומית, גם אם מדובר בפלטפורמה זרה.
בנוסף לכל אלה, הנוהל קובע כי ככל שלקוח של הבנק מבקש להעביר כספים מהבנק לאחת הפלטפורמות לצורך רכישת מטבע וירטואלי, מחויב הבנק למסור ללקוח את מדיניות העילות שלו בכל הנוגע לכספים שמקורם במטבעות וירטואליים. מטרת הוראה זו היא לאפשר ללקוחות הבנקים לכלכל את צעדיהם בתבונה על מנת למנוע מצב שבו הלקוח מוציא את כספו מהמערכת הבנקאית לפלטפורמה שממנה הוא לא יוכל אחר כך להחזיר את הכסף לבנק.
הנה כי כן, נוהל זה של המפקח על הבנקים הינו צעד חשוב לקראת הנורמליזציה של השימוש במטבעות וירטואליים באופן שעם הזמן, יביא להגברת השימוש באמצעי ייחודי זה ולהסרה הדרגתית של עננת ה"פליליות" אשר ריחפה מעל המטבעות הוירטואליים במשך שנים רבות.
על אף האופטימיות הרבה שנוסך הנוהל החדש לגבי אפשרויות המימוש של מטבעות וירטואליים, בשלב זה מדובר באופטימיות זהירה וזאת מכמה סיבות:
  • ראשית, הנוהל משאיר לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק אם לקבל כספים שמקורם במסחר ישיר במטבעות וירטואליים (P2P), כלומר מסחר שנעשה בין שני אנשים פרטיים ולא באמצעות פלטפורמות מפוקחות. יש להניח כי נכון לעת הזאת, הבנקים ימשיכו לסרב לקבל כספים שמקורם במסחר פרטי במטבעות וירטואליים בשל הקושי להתחקות אחר זהות המחזיק במטבע, מקור המטבע ומקור הכספים ששימשו לרכישת מטבע וירטואלי בדרך זו. 
  • שנית, הטמעת הנוהל כרוכה בהיענות של הבנקים לצורך קביעת מדיניות פנימית חדשה, תהליך שוודאי ייקח זמן לא מבוטל ויש להניח כי הבנקים לא יזדרזו בביצוע הפעולות הנדרשות.
  • שלישית, גם כאשר מדובר בהעברת כספים שמקורם בפלטפורמות מסחר מפוקחות, עדיין מוטלת על הבנק החובה לבדוק את מקור הכספים בכל מקרה של לקוח המבצע פעילות בסכום העולה על 100 אש"ח לשנה. במקרים אלה זה מוטלת על הלקוח החובה להציג אסמכתאות לגבי מקור הכספים ששימשו אותו לרכישת המטבע ושרשרת הפעולות שבאמצעותן בסופו של יום המטבע הגיע לידיו. במידה ולא יעלה בידי הלקוח לספק אסמכתאות לשלב כלשהו בשרשרת העברת המטבעות הווירטואליים, יהיה הבנק רשאי לסרב לקבל את המטבע.
לסיכום
מטבעות וירטואליים הם אמצעי חדשני לשמירה ולהעברת ערך. השימוש במטבעות הוירטואליים הוא תופעה חדשה יחסית וככל תופעה חדשה, גם השימוש במטבעות וירטואליים נתקל בהתנגדות של השחקנים הקיימים בשוק הפיננסי, קרי- מערכת הבנקאות. יחד עם זאת, מדובר בתופעה רבת עוצמה שמתגברת עם השנים ובסופו של יום, עם התערבות של בתי המשפט ושל הרגולטור יש להאמין שגם המערכת הבנקאית תיאלץ לפתוח את שעריה לכספים שמקורם במטבע וירטואלי.
נכון לעת הנוכחית, ככל שברצונכם לעשות שימוש במטבעות וירטואליים תדאגו להתנהל בצורה מסודרת, מתועדת ושקופה כלפי הרשויות, להקפיד על דיווח שוטף על רווחים והפסדים הנובעים ממסחר במטבעות וירטואליים, לשלם את המס החל על פעילות זאת ולבצע את הפעילות בפלטפורמות מרכזיות הנתונות תחת רגולציה. ככל שתקפידו לעשות זאת, כך תוכלו לממש בקלות רבה יותר את השקעותיכם ולהעביר את התשואה למערכת הבנקאית.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.