סנדי אשמה? אל תהיו בטוחים

סופת ההוריקן "סנדי" שפגעה לאחרונה בארה"ב, הנה דוגמה קיצונית למקרה שבו כוח עליון מתערב בתוכניות העוסקים בסחר בינלאומי. גם הרבה אחרי שהמים העודפים יטופלו והנמלים ישובו לעבודה סדירה, צפויות השפעותיה של הסופה סנדי להיות מורגשות בתחום ההובלה והשילוח, שהרי שיבושי הלו"ז שארעו, המתקנים והכלים שנפגעו או אפילו יצאו מכלל שימוש, צפויים גם הם לתת את אותותיהם ולשבש את הפעילות בכלל היבטי השילוח ובמיוחד בתחום ההובלה הימית.

השאלה הנשאלת היא, האם במקרים שיגרמו נזקים ליצואנים ויבואנים כתוצאה משיבושים שכאלו, הטלת האשמה בסנדי ותוצאותיה יאפשרו למובילים ולמשלחים להיות פטורים מאחריות לנזקים אלו?
הדעה הרווחת היא שכן, שהרי מדובר כאמור במקרה של כוח עליון. ואכן לעמדה זו יש עיגון חוקי במסגרת כללי האג- ויסבי שאומצו לחקיקה הישראלית במסגרת פקודת הובלת טובין בים, אשר מונים שורה ארוכה של נסיבות שניתן להכלילן תחת הכותרת "כוח עליון", שיובילו לפטור של המוביל מנזקים שיגרמו כתוצאה מנסיבות אלו. בין היתר, ניתן למצוא שם נסיבות של  "סכנות אסונות או תאונות בים...", וכן "...הפסקת עבודה או עיכובה מכל סיבה שהיא...".

בנוסף, במסגרת הוראות שטר המטען שמנפיקים הן המובילים והן המשלחים, והנחשבות לחוזה אחיד, ניתן למצוא הוראות שונות שתכליתן להעניק פטור מאחריות למוביל או למשלח במקרה של איחורים או שיבושים אחרים.
אלא שהזמנים משתנים ואיתם גם דרך יישום הוראות חוק ותיקות. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין של בית המשפט העליון (2277/92 צים נ' הפניקס) לגבי מקרה משנת 1986, שבו בעקבות סערה בים, נקרעה דופן המכולה, והמטען שהיה בה נשטף החוצה ואבד. בית המשפט הבהיר שם, שההתפתחות הטכנולוגית שחלה בעשרות השנים הקודמות, שמאפשרת בין היתר חיזוי מטאורולוגי של סערות, מצדיקה החמרת הגישה כלפי המוביל, ודרישה כלפיו שיערך מראש לסיכונים הצפויים במקרה של סערות.

הדגש הוא לכן על השאלה האם הדרך שבה קרה הנזק היתה צפויה, והאם היה ניתן באמצעים סבירים למנוע את הנזק. אם ניישם זאת למקרה של נזק שנגרם כתוצאה משיבוש בלו"ז, צריך לבחון עד כמה השיבוש היה צפוי, האם היה ניתן למנוע אותו והאם היה ניתן למנוע את הנזק שנגרם כתוצאה ממנו. סביר ששיבוש בלו"ז הנגרם כתוצאה מתנאי מזג אוויר קשים, יזכה לסלחנות רבה יותר מאשר כלפי עיכוב שיגרם בימים כתיקונם, אך גם במקרה כזה תבחן מידת העיכוב והיכולת למנוע אותו ואת הנזק.

דוגמה למקרה כזה של שיבוש בלו"ז ניתן למצוא בפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (ת"א 10580-07 טופ עדן פרוטס נ' מ. דיזנגוף ואח') אשר בחן מקרה של עיכוב שנגרם בהובלת סחורה חקלאית במהלך מלחמת לבנון השניה. כתוצאה מנפילת טילים באזור נמל חיפה, הוחלט להעביר סחורות לטעינה לנמל אשדוד, דבר שיצר עומס מאוד גדול שם. כתוצאה מכך, שונו נהלי העבודה בנמל,  ובסופו של דבר מכולות התובעת לא הוטענו על האוניה שיועדה להן, דבר שהוביל לעיכוב של כחודש בהגעת הסחורה ליעדה ולביטול עסקת הרכישה. בית המשפט הכיר בצורך לשנות את נהלי העבודה בשל המלחמה והעומס החריג שנוצר, אך קבע שלא היה בכך כדי לפטור את המוביל והנמל מאחריות לטעינת המכולות לאוניה שיועדה להן, ולנזק שנגרם כתוצאה מכך.

לסיכום, מקרים של כוח עליון שכתוצאה מהם נגרמים שיבושים בתחום ההובלה והשילוח, אמנם עשויים במקרים רבים להקנות סובלנות גדולה יותר כלפי המובילים, ולפטור אותם לעיתים מאחריות לנזקים שנגרמו, אך הם לא מקנים למובילים חסינות מוחלטת מאחריות. על המובילים להכיר בכך כי המגמה כיום היא לצפות מהם להיערך כראוי לשיבושים הצפויים ולנסות למנוע אותם במידת האפשר, אחרת הם עשויים לשאת באחריות לנזקים שיגרמו.