מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן


 תשלום מע"מ עבור תשלומי סובסידיה ממשלתית למעונות יום לפעוטות

להלן סיקור מיוחד בעניין ערעור של חברת פנינת המעונות בע"מ (המערערת) על חיובה במס עסקאות עבור כספים שנתקבלו מן המדינה בגין סובסידיה המוענקת למשפחות נזקקות עבור שכר לימוד, בהתאם לתקנה 3(א)(1)(ג) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.  
 
בשנים 2011-2015 הפעילה המערערת מעון לפעוטות בגילאים 3 חודשים עד 3 שנים. התשלום עבור הילדים הגיע משני מקורות מימון שונים: הראשון, הורי הילדים והיתרה שולמה על ידי האגף למעונות יום ולמשפחתונים ("האגף") שהינו זרוע של מדינת ישראל. מעון יום הכלול בהסדר עם האגף כפוף לפיקוח מחירים מכוח צו שנתי אשר נחתם בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996. צו זה קובע מהו המחיר מקסימלי אותו רשאי מעון הפועל כמלכ"ר לדרוש (2,337 ₪ לילד ו-1,778 ₪ לתינוק) ומהו המחיר כאמור במידה והמעון פועל כגוף שאינו מלכ"ר (2,492 ₪ לילד ו-1,897 ₪ לתינוק). הסכומים שנקבעו בצו הם סכומים סופיים אותם ההורים ישלמו ואין לצרף אליהם רכיב מע"מ. הקריטריון שנקבע (בתקופת הערעור) לצורך קבלת סיוע מהמדינה הינו היותם של שני ההורים עובדים או לומדים. היקף השתתפות המדינה נקבע לפי דרגות (בין 1-12) הנקבעות ביחס הפוך לרמות ההכנסה של המשפחה וביחס ישיר להיקף המשרה או הלימודים של האם. כך, משפחה המדורגת 12 (משפחה אמידה) לא תקבל כל סיוע, בעוד שמשפחה המדורגת נמוך תקבל סיוע מהמדינה בהתאם למצבה. בשנים 1999-2010 פעל המעון כעמותה והחל משנת 2010 החל לפעול כחברה בע"מ ונרשם כעוסק מורשה לצורכי מע"מ. לאורך כל תקופת הערעור, כספי הסיוע המדינתי הועברו למערערת ישירות ע"י האגף. בביאורי דו"חותיה הכספיים ציינה המערערת כי הכספים שהועברו כאמור ואשר הוגדרו כ-"השתתפות מאחרים" הינם "הקצאה ממשרדי ממשלה - לא חייב במע"מ", וכפועל יוצא המערערת לא שילמה מס ערך מוסף בגין החלק היחסי של הכספים אשר גולמו בהשתתפות המדינה במימון.
 
על כל האמור, הצטיירה אפוא התמונה הבאה: המדינה העבירה למערערת סכומי השתתפות לידי המערערת מתוך הבנה כי זו פועלת כ-"עמותה" ללא כוונת רווח ולכן תשלומים אלו כללו מרכיב "מס שכר" שהינו מרכיב מיסויי הכלול בתשלומים המבוצעים למלכ"ר (מעין הסדר חליפי לתשלום מס ערך מוסך). ברם, המערערת נרשמה ונהגה בפועל כ-"עוסק", בין היתר בכך שהוציאה חשבוניות מס להורים בגין תשלומיהם (כאשר אלה נקבעו בהתאם לתעריפים הקבועים עבור מלכ"ר הפועל בתחום זה ואשר נתמך על ידי המדינה) ושילמה את מס העסקאות הנגזר מעסקאות אלו. 
 
המחלוקת בין הצדדים: האם המערערת חייבת במע"מ עבור הכספים אשר שולמו לה מאת המדינה כסיוע כאמור?
 
החלטת בית המשפט
בית המשפט דחה את הערעורים וקבע כי הכספים אשר שילמה המדינה למערערת כסיוע חייבים במע"מ. ראשית, ביהמ"ש קבע כי העברת הכספים לידי המעון במקום לידי ההורים הזכאים, הינה בגדר הסדר מנהלי וטכני בלבד, אשר נועד ליצירת "קיצור דרך", ועל מנת להבטיח את השימוש בכספי הציבור להגשמת המטרה לשמה נועדו. יתרה מזאת, עמדת רשות המיסים (שאינה מחייבת את בית המשפט), מציינת הסכומים המועברים לעוסק, הינם תמיכה הניתנת להורי הילדים, בהתאם לנסיבותיהם האישיות, וללא קשר לזהות העוסק.
 
בית המשפט אף נדרש לבחינת ההבדלים בסובסידיה המיועדת לצרכנים לבין סובסידיה המיועדת ליצרנים, כאשר הראשונה נועדה להביא לתזוזת עקומת הביקוש והשנייה נועדה להביא לתזוזת עקומת ההיצע. מדובר בכלים שונים הפועלים באופן שונה על כוחות השוק, אשר ההבדלים ביניהם אינם סמנטיים או טכניים, אולם ייתכן כי שתי הסובסידיות יביאו לכדי תוצאות דומות. לא הובאה בפני בית המשפט כל ראיה לפניה תוכנית התמיכה הייתה מיועדת להשפיע על עקומת ההיצע באופן התומך בעמדת המערערת כי יש לסווג זאת כסובסידיה המיועדת ליצרנים. באשר ללשונה של תקנה 3(א)(1)(ג) לתקנות מע"מ, קבע ביהמ"ש כי מעיון ברשימת התמיכות המנויות בסעיף 3(א), לגביהן קבע המחוקק כי יוחרגו מ-"מחיר העסקה", עולה שרובם ככולם מהווים סובסידיה ליצרנים, אשר נועדה למנוע נתינת כספים מאת המדינה ביד אחת ובמקביל נטילת חלקם כמס ביד השנייה, והכל לצורך שימור יעילות הסיוע המדינתי. ביהמ"ש ציין כי לא שוכנע שיש להחיל את תקנה 3(א)(1)(ג) בנסיבות המקרה, הן לשונה והן הקשרה של התקנה מביאים למסקנה כי הסובסידיות המנויות בתקנה מטרתם יעדם הינו מפעילי הגנים ולא הורי הילדים. בהקשר זה, ביהמ"ש סבור גם כי המושג "גני ילדים" אינו חל על מעונות לילדים עד גיל 3.
 
52449-03-17 פנינת המעונות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גוש דן

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מעסיקי עובדים זרים ללא רישיון זכאים לשיעורי היטל מופחתים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

בית המשפט העליון הכריע סופית: שיעור "היטל עובדים זרים" אשר ישולם בגין העסקת עובדים זרים ללא רישיון שווה לשיעור ההיטל שישולם בגין העסקת עובדים זרים ברישיון.

משבר הקורונה והשלכותיו

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

הלוואת בעלים או דיבידנד?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

בית המשפט נדרש להכריע בעניין 67285-01-18 זימרמן נ' פקיד שומה נתניה בשלוש סוגיות אשר היוו את בסיס המחלוקת בין הצדדים: כיצד יש לסווג את יתרת העודפים בסך 2,200,000 ₪ - דיבידנד או הלוואה? האם ייחוס משיכת יתרת העודפים בתאריך 31.12.12 נעשה כדין? האם ניתן לחייב בריבית בגין יתרת החוב מכוחו של סעיף 3(ט)(1) לפקודה?

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם