מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- נחמן פרילינג, משפטן


הקפאת הליכים הוא מצב של חדלות פירעון מוגדר לגבי חברה, כמצב שבו אין באפשרותה לשלם את חובותיה לספקים/בנקים/עובדים וכלל הנכסים שלה לא מספיק כדי לכסות חובות אלה. דרך אחת להתמודד עם זה הינה הליכה לפירוק, אך יש לשים לב כי הליכה לפירוק סוגרת את החברה, גורמת לה לאיבוד מוניטין ופוגעת אנושות בעובדיה, בלקוחותיה וספקיה.

דרך אחרת מאפשרת לחברה למצוא תוך פרק זמן מוגדר משקיע שירכוש, או יצטרף כשותף ויזרים לחברה כסף, מה שיאפשר לחברה לשקם את עצמן, במסגרת של פשרה ו/או הסדר עם נושיה. במצב זה מגישה החברה בקשה להבראה או הסדר ומתן צו להקפאת הליכים כנגדה, שפירושו שבמשך 9 חודשים לא יוכלו נושים לפעול כנגד החברה, ומנגד על החברה יהיה מוטל להציג הסדר להבראתה(על הנושים להסכים כמובן להסדר המוצע). על ידי כך שהחברה ממשיכה להיות "עסק חי" בתקופת מתן צו הקפאת ההליכים, היא ממשיכה את הגבייה מלקוחותיה וכסף ממשיך לזרום לקופתה, מה שהיה קשה מאוד לביצוע באם היתה מתפרקת. על פי החוק מי שמרגיש עצמו נפגע ממתן הצו להקפאת ההליכים רשאי לפנות לביהמ"ש ולעלות את טיעוניו, על מנת שזה יורה לבטלו.

 

מה בעצם קורה בהינתן צו להקפאת הליכים?

1. לא ניתן לפתוח בהליך נשייה חדש כלשהו כנגד החברה.
2. לא ניתן להמשיך בהליך שכבר נפתח.
3. ביהמ"ש יכול לאשר בקשות נושים למימוש נכסים רק במידה ואין הנכס מובטח, וכן שמימושו לא יפגע בתוכנית השיקום שהציגה החברה.


במצב זה חלה למעשה הקפאה מוחלטת של יכולת מימוש נכסי החברה למשך 9 חודשים, נעשה הסדר נושים לעניין סדרי הפירעון של חובות החברה. 
ההסדר עצמו יכול שיכלול פטור מערבויות, סיווג הנושים לקבוצות בהתאם לאופי החוב כלפיהם ואופן חלוקת הכספים והנכסים שיבוצעו אליהם בהתאם להסדר.

 

מטרות ההסדר

מטרתו העיקרית של ההסדר הינה להביא למצב שבו החברה תצליח להשתקם בסופו של תהליך. 
דוגמאות של הצלחה ידועות הינן קלאבמרקט שנרכשה ע"י שופרסל, תבל שבמסגרת מתווה השיקום שלה הוקמה חברת HOT, "זיקה" (מפעלי אלקטרודות) שנרכשה ע"י כימניר אורנוס וגילת לווינים, ועוד. תהליך "ההחלמה" או "ההבראה" של החברה מלווה בדרך כלל באמצעות נאמן, שתפקידו ללוות את ההליך מראשיתו ועד לעמידתה של החברה על רגליה בעצמה.

חשוב לזכור - צו הקפאת הליכים אינו עומד בזכות עצמו, ולא נועד סתם "לתת אויר" לחברה, שכן הליכה בדרך של הקפאת הליכים הינה אך ורק שלב, בדרך לגיבוש "הצעת פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה" על ידי הנאמן אותו ממנה בית המשפט לחברה. אם יאושר ההסדר אותו מגבש הנאמן על ידי הנושים (באמצעות קיום אסיפות נושים, לפי סוגיהם), ההסדר יובא לאישורו של בית המשפט, ובמידה ומאושר "... הרי הוא מחייב את החברה ואת כל הנושים".

בעבר לא הוטלה אחריות אישית על הנאמן עד לפסק הדין בעניין מיאב שבו חייבה השופטת אישית את המנהל המיוחד על נזקים שגרם, בשל התקשרויות עם נושים בתקופת ההקפאה כשלא היה בקופה מימון מספיק. למנהל המיוחד חובות מוגברות הן כלפי הנושים והן כידו הארוכה של ביהמ"ש. אם פעל מנהל מיוחד במסגרת מה שהתווה ביהמ"ש לא תוטל עליו אחריות אישית לכישלון ההקפאה גם אם טעה בשיקול דעתו, אך אם חרג, ופעל בניגוד לאישור ביהמ"ש – עשוי הוא להיות מחויב אישית, במקרים המתאימים ובנסיבות מסוימות. ביהמ"ש פסק שלנאמן קיימת חובת זהירות גדולה מאשר זו המוטלת על מנהלי החברה בתקופה שבה היתה בעלת כושר פירעון.

דווקא היום כאשר נטיית השוק הינה לבצע מיזוגים ורכישות, קיים סיכוי גדול לכך שעל ידי בקשה למתן צו הקפאת הליכים תצליח החברהלמצוא משקיע ולהשתקם, אומנם הדרך קשה וסיזיפית, אך אין בזאת כדי לרפות ידיהם של העוסקים במלאכה, כי הסיפוק כל כך גדול כאשר מצליחים, כפי שכתבתי לעיל בצורה זו של הבראת החברה מצילים עובדים, לקוחות, ספקים וכמובן הכי מאושרים הם הבנקים שנתנו הלוואות לחברה והם מצליחים לראות את הכספים חוזרים אליהם.

 

צו הקפאת הליכים - מתי ולמה?

צו הקפאת הליכים יינתן רק במקום בו מוצא בית המשפט כי יש לחברה סיכוי לשוב ולעמוד על רגליה, ובהתאמה: הסדר נושים מאושר מהווה גושפנקא לתחילת הבראת החברה  - עו"ד חברות אשר מתמצא בפעילות פיננסית של חברות יוכל לבנות איתך תוכנית הבראה מוסדרת ולהגישה לבית המשפט לצורך זה. חשוב להבין כי מקום בו יתרשם בית המשפט כי הקפאת ההליכים הינה בבחינת "ברכה לבטלה" לחברה, ואין בה כל תוחלת או סיכוי להבראה, לא יינתן צו הקפאת הליכים ובמקרים בהם כבר ניתן צו כאמור - לא תתאפשר הארכתו.

בין יתר השיקולים שנוקט בית המשפט בטרם יחליט על מתן צו הקפאת הליכים ניתן למצוא:

1. מצב המשק, כאשר לפעמים יש כשל שוק כמו מיתון.
בית המשפט מתחשב במצב הכלכלי-חברתי והעיקרון כל עוד לא נגרם נזק מפעילות הנאמן בהקפאה ההלכה היא כי יש יתרון להקפאה על פני כינוס ופירוק.
2. הנתונים הכלכליים הראשוניים - אם לא ניתן להציג מיד תכנית הבראה והצעת הסדר סבירה, בקשת הקפאה כמסווה לפירוק לא תאושר.
3. ביהמ"ש יבחן את התכנית הכלכלית - תכנית ההפעלה אותה יש לצרף לבקשת ההקפאה צריכה להיות ברת יישום ולהראות את אפשרות להגעה להסדר ועל המקורות בתקופת ההקפאה. התכנית צריכה לכלול מספר פרמטרים:
• תזרים מזומנים צפוי לתקופת ההקפאה.
• תחזית רווח והפסד צפויים לתקופה.
• צעדי ייעול והבראה
בית המשפט לא יאפשר כניסה לגירעון בתקופת ההקפאה.
4. שיקול העסקת עובדים – כאשר עובדים רבים תלויים בחברה בימ"ש נותן לכך יותר משקל, כשבפירוק יפוטרו ובהקפאה יישארו.
5. סחירות של חברה ציבורית – הבורסה בד"כ משעה מסחר בזמן הקפאה אך קל יותר לחדשו.
6. המשקיע – אין נטייה לאשר הקפאה אם המטרה לעשות מכר סיבובי של החברה לבעלי עניין במחיר מציאה ונקייה מחובות.
7. הסכמות קבוצות הנושים לסוגיהן – כשנראה שלא תושג הסכמת של הנושים – חסר טעם לאשר הקפאה.
8. עמדת הנושים המובטחים – עמדת הבנקים שהם בד"כ הנושה העיקרי חשובה ביותר, אם לא יתמכו בהסדר - לא תמיד יתקיים.
9. עבודה בתזרים חיובי – ביהמ"ש יבחן האם תקופת ההקפאה תפגע בנושים או להיפך - תגדיל את כמות נכסי החברה, תזרים המזומנים ותיטיב את מצב העובדים.

שאלה לסיום: כיצד זה לא חוששים הספקים להמשיך ולספק סחורות או שירותים לחברה הנמצאת במשבר ופועלת תחת צו הקפאת הליכים?
התשובה לכך הינה כי ספקים אלה מניחים כי הם פועלים במסגרת מתווה הפעלה של החברה, אשר נתון לפיקוחו של בית המשפט (באמצעות בעל התפקיד שמינה) וכי מכל מקום, הם נהנים ממעמד מועדף על פני נושי החברה האחרים, שכן התשלומים המגיעים להם הנם תשלומים שדינם כדין "הוצאות פירוק" (או הוצאות תקופת צו ההקפאה) המשולמות בטרם תשלום לכל נושה אחר של החברה. ניתן להניח כי ללא מעמד מועדף שכזה, קשה מאוד, שלא לומר בלתי אפשרי, היה למצוא ספק שהיה מוכן לספק סחורה או נותן שירותים שהיה מוכן להעניק שירות, לחברת המצויה בהליך הבראה ופועלת תחת צו הקפאת הליכים.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 4.65 ע"י 20 גולשים

עשוי לעניין אתכם

קו חם לרו"ח, יועצי מס ועו"ד להם לקוח הנתון במצוקה תזרימית

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עו"ד אלי דורון; עו"ד (רו"ח) ירון טיקוצקי

קו חם, קולגיאלי ודיסקרטי לרואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין להם לקוחות הנתונים במצוקה תזרימית, בסיוע מחלקת שיקום והבראת חברות של משרדנו בראשות ד"ר שלמה נס.

רכשתם נכס? מהרו ורשמו הערת אזהרה במהרה!

מאת: אלי דורון, עו"ד ; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); נידאל סיאגה עו"ד

במסגרת פסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה נדונה סוגיית התחרות שבין מתן עיקולים בפועל על קרקע לבין טענה להתחייבות חוזית אשר לא השתכללה לכדי רישום. לאחר חתימת עסקה במקרקעין חשוב מאוד כדבר ראשון לרשום הערת אזהרה ולדווח על העסקה לרשויות המס.

קצבת עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

מאת: רבקה מנגוני, עו"ד (יוע"מ)

פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] עוסק ב-"ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" ומקנה לעובדים את הזכות הבסיסית לתבוע את שכרם המגיע להם ממעביד שהפך לחדל פירעון, מן המוסד לביטוח לאומי.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם