סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"), קובע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, וכי הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.
בתיק פש"ר 29/95 בש"א 59076/99 שושלת הנגרים נ' מימון (מאגר משפטי נבו), קבעה כבוד השופטת ורדה אלשיך כי סעיף 71(ב) לפקודה מהווה "רף קשיח" בכל הקשור לקבלתן או דחייתן של תביעות חוב, והסבירה הרציונל העומד מאחורי קביעת רף קשיח מעין זה כדלקמן: "אין ספק כי המחוקק היה ער לכך כי ייגרם נזק למי שתביעתו תידחה מבלי שתידון לגופה, אך בכל זאת עמד על דרישת העמידה בלוח הזמנים שכן, מועד קצוב לסיום הגשת תביעות החוב הוא הכרחי כדי שאפשר יהיה לכנס אסיפת נושים ולהביא בפניה תמונה מגובשת של מצבת חובות החייב". בתיק פש"ר 239/97 בש"א 18584/01 לבידי זהב שיווק לבידים בע"מ נ' מרדכי שדה (מאגר משפטי נבו), הוסיפה כבוד השופטת אלשייך כי: "משמעותו של סעיף זה היא קביעת "רף קשיח" להגשת תביעות חוב... הכלל הרחב היה ונותר כי משנעשה פרסום של צו הכינוס ואסיפות הנושים בעיתונות וברשומות כדין, קמה כנגד כל הנושים חזקה של "ידיעה קונסטרוקטיבית" אשר מקימה כנגד נושה מעין חזקה של "רשלנות סטטוטורית" שעליו הנטל להפריכה".
שורה ארוכה של פס"ד שניתנו בערעורים על החלטות הדוחות תביעות חוב שהוגשו באיחור, קבעו כי אין להרחיב את חריג "הטעמים המיוחדים", כיוון שהרחבתו עשויה להפוך את החריג לכלל ובכך תתערער וודאות הנושים העומדת בבסיס סעיף 71(ב) לפקודה. כך, למשל, נקבע בתיק פש"ר 1021/98 בש"א 5844/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' עו"ד ערן קאופמן, בתפקידו כמפרק חברת פאן אל סחר בינלאומי בע"מ, כי סכום תביעת החוב, גדול ככל שיהיה, אינו מהווה שיקול להארכת מועד ואינו מהווה "טעם מיוחד". מאחורי קביעה זו, המהווה פגיעה קשה בנושה המחזיק בתביעת חוב בסכום גבוה, עומד הטעם, שהוגדר כמהותי על ידי בתי המשפט, לוודאות בנוגע להיקף תביעות החוב של החייב או החברה, במסגרת אספות הנושים. יש לשים לב כי סעיף 71(ב) לפקודה אמנם יוצר חזקה של "ידיעה קונסטרוקטיבית" כנגד הנושים, שכן אין אפשרות ליידע כל נושה ונושה בנוגע להליכי פשיטת הרגל או הפירוק, אלא שפסיקת כבוד השופטת אלשייך בעניין לבידי זהב לעיל, ופסיקתה הנוספת בפש"ר (ת"א) 1943/02 השטיח המעופף בע"מ נ' רו"ח ישראל פניני בתפקידו כמפרק חברת פליי פור לס בע"מ (מאגר משפטי נבו), קובעת כי חזקה זו קמה כנגד הנושים מיום פרסום צו הכינוס או הפירוק ואספות הנושים בעיתונות וברשומות כדין ולא מיום מתן הצו. הרציונל העומד בבסיס קביעה זו הינו העובדה שהפרסום ברשומות ובעיתונות לא נעשה מיד עם מתן צו הכינוס, אלא לרוב בטווח זמן של כמה שבועות עד כמה חודשים מיום מתן הצו. בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע, מחד, רף קשיח של ידיעה קונסטרוקטיבית בשל הפומביות הניתנת לצו הכינוס עם פרסומו בעיתונות וברשומות, ומאידך להוסיף ולמנות פרק הזמן בן השישה חודשים להגשת תביעות חוב, החל מיום מתן הצו וטרם פרסומו. קביעה אחרת הייתה גורמת להוצאת נושים רבים מחוץ לתמונה, שספק אם ניתן לומר כי התקיימה לגביהם אותה "ידיעה קונסטרוקטיבית" בשלב זה.
בתיק בש"א (ת"א) 9449/08 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' עו"ד נפתלי נשר בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב דיאמנט שמואל (מאגר משפטי נבו), חזר בית המשפט על קביעה זו, בהדגישו כי גישה זו נועדה להגשים את תכלית כלל "הידיעה הקונסטרוקטיבית", שספק אם ניתן להגשימה בהיצמד ללשון החוק "היבשה" ובהיצמדות למועד מתן הצו כמועד הקובע, וקבע כי: "לאור האמור לעיל, שגה המנהל המיוחד כאשר בחן את מועד הגשת תביעת החוב על ידי המערער לאור מועד מתן צו הכינוס ולא לאור מועד פרסומו".
יש לציין כי בבקשת רשות הערעור שהוגשה מטעם הבנק הבינלאומי (רע"א 9181/08) לבית המשפט העליון, כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתיק בש"א 9449/08 הנ"ל, לפיה לא נתקיימו בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת המועד להגשת תביעת החוב, לא מצא בית המשפט העליון לשנות מקביעת בית המשפט המחוזי לעניין מנית המועד להגשת תביעת החוב בהתאם למועד פרסום הצו. עוד יש לציין כי בתיק בש"א (ת"א) 13994/08 הרב מנחם כרמל נ' עו"ד אורן צורן בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי החייבים דדון מאיר ושושנה (מאגר משפטי נבו), הביע גם ב"כ הכונס הרשמי עמדתו, כי יש לבחון האם תביעת החוב הוגשה במסגרת ששת החודשים ממועד פרסום צו הכינוס ברשומות, וזאת בהסתמך על קביעת בית המשפט בעניין השטיח המעופף הנ"ל. יש לציין כי קביעה זו חלה הן על צווי כינוס נכסים והן על צווי פירוק. ניסיון שנעשה לטעון כי יש להבדיל לעניין זה בין הליכי כינוס לבין הליכי פירוק, מאחר ובקשת הפירוק (בשונה מבקשה למתן צו כינוס) מתפרסמת ברשומות, נדחה בהחלטת כבוד השופטת אלשייך בעניין השטיח המעופף הנ"ל, בהנמקה כי פרסום זה אינו מקים את חזקת "הידיעה הקונסטרוקטיבית" בנוגע לעצם הפירוק, וזאת מכיוון שדינן של חלק נכבד מבקשות הפירוק להידחות בסופו של דבר, ואין דינה של בקשת פירוק כדינו של צו פירוק בפועל. יש לשים לב כי בקביעה האמורה לפיה יש לבחון האם תביעת החוב הוגשה בתוך שישה חודשים ממועד פרסום צו הכינוס ברשומות, אין כדי להרחיב חריג "הטעמים המיוחדים". דהיינו מקום בו מוגשת תביעת חוב לאחר תום שישה חודשים מיום פרסום צו הכינוס ברשומות, אזי עדיין יש להוכיח כי מתקיימים טעמים מיוחדים להארכת מועד על מנת שתביעת החוב לא תידחה.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
