מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עו"ד (רו"ח) ד"ר שלמה נס; סטס קפיליוביץ, משפטן


תשלום בגין שרות לתושב חוץ הכולל שרות לתושב ישראל מחויב בתשלום מע"מ מלא

ביום 20.2.2019 דחה בית המשפט העליון את ערעורה של חברת עורכי דין העוסקת במתן שירותים משפטיים (להלן: "המערערת") על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורה כנגד החלטת מנהל מע"מ (להלן: "המשיב") הקובעת כי המערערת לא זכאית למע"מ בשיעור אפס, מאחר והשירותים ניתנו על ידה לתושבת חוץ ולתושב ישראל יחדיו.
 
רקע כללי
בשנת 2003 המערערת הוציאה חשבונית מס בסך 3,000,000 דולר (כ-15.6 מיליון ₪), בגין שירות משפטי שניתן על ידי המערערת ללקוחה תושבת חוץ (להלן: "תושבת חוץ") ולביתה, תושבת ישראלית, בענייני ירושה. המערערת דיווחה כי היא חבה בתשלום מע"מ בשיעור אפס לנוכח עמדתה כי חלה עליה הוראת סעיף סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ")  ולפיו במתן שירות לתושב חוץ יחול מע"מ בשיעור אפס. המשיב הוציא למערערת שומת מע"מ בסך של כ-2.4 מיליון ₪ בטענה כי השירות המשפטי, הלכה למעשה, ניתן לביתה של תושבת חוץ שהינה, תושבת ישראלית, כאשר השירות המשפטי מומן על ידי תושבת חוץ עבור ביתה ועל כן, אין המערערת זכאית למע"מ בשיעור אפס בהתאם לחוק מע"מ. המערערת הגישה השגה על החלטת המשיב ומשנדחתה, ערערה על השומה לבית המשפט המחוזי, שכאמור דחה גם הוא עת ערעורה. בנוסף, בשנת 2010 הגישה המדינה כתב אישום כנגד המערערת ובעליה בגין מסירת ידיעה כוזבת או דו"ח או מסמך אחר אשר כוללים ידיעה כוזבת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ. ההליך הפלילי הסתיים בשנת 2017 בהרשעת מנהליה של החברה.
 
דיון והכרעה
בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט א' שטיין ובהסכמת השופט נ' סולברג והשופטת ע' ברון, בחן את חומר הראיות שהובא בפניו, את דברי החקיקה והפסיקה וקבע כי יש לערוך הבחנה בין "מקבל השירות" (ביתה של תושבת חוץ בעניינו) לבין מי שמשלם עבור שירות זה (תושבת חוץ). בעניין זה ציין בית המשפט את הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופטת שטרסברג-כהן בעניין קסוטו[1] כי "לא בהכרח כל מי שנהנה מהשירות הוא גם מקבל השירות". לעניין סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ קבע בית המשפט כי הסעיף מעניק הטבת מס משמעותית למי שנכנס לגדרו והוא נועד לעודד ולסייע לעוסק ישראלי להתחרות בעוסקים זרים המספקים שירותים לתושבי חוץ. לעניין זה, הפנה כבוד השופט שטיין לדבריה של כב' השופטת י' סרוסי בעניין טיביסי אינווסט-גאורגיה בע"מ[2], הדן באפשרות להחיל את הוראות הסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ על חברת בת של בנק גיאורגי הממוקמת בישראל, ושם נקבע כי "בכל מקרה של מתן שירות מעורב לתושב חוץ ותושב ישראל, הזכאות למס אפס תישלל מעיקרה". עוד בעניין זה נקבע כי הזכאות להטבה של מס אפס תישלל מקום בו השירות שניתן לתושב החוץ הוא זניח או בלתי משמעותי. לאחר בחינת הכלל, קבע בית המשפט כי בעניינה של המערערת, השירות המשפטי ניתן גם ללקוחה תושבת חוץ וגם לביתה (תושבת ישראל), ועל כן, המערערת הייתה מחויבת בתשלום מע"מ בשיעור מלא בגין התמורה שקיבלה על שירותיה המשפטיים.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגורים בארה"ב מעל 5 שנים אינם מהווים ניתקה זיקה לישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

פסק הדין מס' 56483-05-18, גרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, עסק בתביעה של בני זוג אשר ביקשו לנתק את תושבותם עבור השנים 2015-2018

החשש ברפורמת גביית המס רק על פי צווי שומה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

כידוע, הליכי גביית מס הינם הליכים ארוכים הנמשכים לעיתים על פני שנים רבות וזאת לעיתים עד לשלב השומה הסופית, אותה יידרש הנישום לשלם בהתאם לקביעת בית המשפט. אכן, הימשכות ההליכים אינה מסבה נחת לצדדים להליך ובפרט לנישום, אך מקנה היא 'רשת ביטחון' בדמות זכות הטיעון של הנישום, אל מול רשויות המס במידה ונקבעת לו שומה אשר הוא חולק על נתוניה.

דיבידנד בין חברות שמקורו ברווחי שערוך

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

האם סכומי כסף המחולקים מחברות בנות לחברת אם, הנובעים מרווחי שערוך, הינם בגדר דיבידנד "שמקורו בהכנסות" אצל חברת האם? קראו כאן בהרחבה בנושא.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם