17/1/2019
ביהמ"ש המחוזי קבע - כניסה של תיירים לאתרים בישראל תחויב בתשלום מע"מ באופן מלא
ביום 8.1.2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת תיירות איתרנתי טראבל בע"מ (להלן: "המערערת") כנגד החלטת מנהל מע"מ ירושלים (להלן: "המשיב") בגין חיובה בתשלום מלוא המע"מ עבור כניסה לאתרים על ידי תיירים במסגרת חבילת תיור בישראל (66728-03-16 איתריתי טראבל בע"מ נ' ירושלים).
רקע כללי
המערערת עוסקת בתיירות צליינית נכנסת. במסגרת פעילותה, מוכרת המערערת חבילות תיור הכוללות ביקורים באתרים שונים בארץ, לרבות במקומות הקדושים לנצרות. בדיווחיה למשיב, הציגה את השירותים הניתנים על ידה ככאלה החל עליהם מע"מ בשיעור אפס בהתאם לסע' 30(א)(8) לחוק מע"מ, אלא שמנהל מע"מ דחה את עמדתה והוציא למערערת שומת עסקאות.
טענות הצדדים
המערערת טענה כי הן בהתאם להוראות סעיף 30(א)(8) לחוק מע"מ, והן בהתאם לפסיקה בעניין ממן[1] ועניין רובין טורס[2], יש לפרש את המונח "הסעת סיור" בפרשנות רחבה יותר הכוללת בתוכה את הביקור באתר אליו נכנסים התיירים כחלק בלתי נפרד מהסעת הסיור. בנוסף, טענה המערערת כי בהתאם לסעיף 30(א)(8)(ב1) לחוק מע"מ, שמפנה לחוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק שירותי תיירות"), המונח "שירותי סוכנות נסיעה" כולל גם "ארגון ומכירה של סיור לישראל". לדבריה, המילה "סיור" משמעותה גם כניסה לאתרים כחלק אינטגרלי מפעולת הארגון והמכירה של סיורים בישראל.
מנגד, טען המשיב כי אין מקום להרחיב את הפרשנות למונח "הסעת סיור", שכן כוונת המחוקק הייתה אך ורק להסעת התייר. לביסוס עמדתו הציג המשיב דברי פסיקה, בין היתר, בעניין "החוויה הישראלית"[3] התומכים בעמדתו לעניין הפרשנות המצמצמת למונח "הסעת סיור". לעניין זה ציין המשיב כי מקום בו המחוקק לא קבע "ברחל בתך הקטנה" כי כניסה לאתרים היא חלק מהסעת סיור, כפי שעשה ביתר הסעיפים הקטנים בסעיף 30(א) לחוק מע"מ, בהם ישנה רשימה של נסיבות ספציפיות המזכות בהחלת מע"מ בשיעור אפס, אין כל סיבה לפרש את המונח הסעות סיור מעבר למילות החוק הברורות. בנוסף, טען המשיב כי סעיף 30(א)(8)(ב1) כלל לא חל על המערערת, שכן, הסעיף נוקב במילים "ארגון ומכירה של סיור" ולדידו, משמעות הדבר היא, כי מדובר בפעולת תיווך בין התייר לבין העוסקים הפועלים בענף התיירות בלבד, ועל כן מע"מ בשיעור אפס חל רק על עמלת התיווך המשולמת למתווך.
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט אביגדור דורות, בחן את תכלית החוק, מילות החוק דברי פסיקה ודעות המלומדים בעניין וקבע כי תכליתו של סעיף 30(א)(8) לחוק מע"מ לעודד עסקאות במט"ח וכן לעודד פעילות כלכלית בענף התיירות. יחד עם זאת, תכליתו של המחוקק לא הייתה בהענקת הקלה גורפת מתשלום מע"מ, וזאת ניתן ללמוד מכך שהמחוקק ערך הבחנה בין סוגים שונים של פעולות בהן תינתן הקלת המס לתייר, ומשעה שלא נקבע בחוק בצורה מפורשת כי "כניסה לאתרים" תזכה את התייר בהקלת המס, אין לפרש את חוק המע"מ באופן מרחיב וככזה, המזכה בהקלה ממס גם בכניסה של תייר לאתרים.
לעניין סעיף 30(א)(8)(ב1) לחוק מע"מ ולחוק שירות תיירות, קבע בית המשפט כי בהתאם לעניין החוויה הישראלית, הסעיף אינו מבסס את זכותה של המערערת להקלת מס לגבי כל "פעילויות השטח", שכן הוראות חוק מע"מ גוברות על הוראות חוק שירותי תיירות. כן התייחס בית המשפט לכך כי המערערת לא נכנסת לחריג שבסעיף 30(א)(8)(ב1) וזאת בשל ההגדרה שניתנה בחוק שירותי תיירות המדברת על "ארגון ומכירה של סיור לישראל", כאשר המערערת פועלת למתן שירותים בישראל.
[1] ע"א 460/00 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ.
[2] ע"ש 2855/96 רובין טורס בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ת"א.
[3] ע"ש 5067/06 החוויה הישראלית – שירותי תיירות חינוכית בע"מ נ' מנהל מע"מ.
חיפוש 
סגור 
