ביטוח ונזיקין- הכרת ביטוח לאומי והפסיקה באירוע מוחי והתקף לב כתאונת עבודה

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - עדי נויוביץ, משפטנית

2/7/2011

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן החוק) קובע כי "תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

סעיף 83 קובע חזקת סיבתיות לטובת התובע: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

אירוע מוחי והתקף לב (אוטם שריר הלב) מוגדרים בפסיקה "כגורמים חיצוניים אשר אינם נראים לעין" ועל כן תביעות נפגעים אשר מוגשות לביטוח לאומי לקבלת זכויות עקב תאונת עבודה הן אינן פשוטת שכן ברובם הגדול של המקרים יטען ביטוח לאומי כי למרות שהאירוע אירע בזמן העבודה ניתן להוכיח כי אינו נגרם עקב העבודה או שלכל הפחות השפעת העבודה הייתה פחותה בהרבה, שכן אירוע מוחי ואירוע לב אינם מופעים בפתאומיות אלא כתוצאה ממצב רפואי נתון ומתמשך של החולה או לחילופין מאחר והחולה היה ממילא בקבוצת סיכון זו או אחרת עקב תורשה, עישון, הרגלי תזונה ועוד.
באירועים אלו ההנחה הינה כי לא מדובר בתאונה אלא חולי, וגם אם התרחש במהלך העבודה, אין בכך (ולמרות החזקה) בכדי להופכו מחולי לתאונה. (ראה בגץ 1619/91)

הפסיקה קבעה כי בתביעות להכרה בהתקף לב ואירוע מוחי כתאונות עבודה יש לנהל דיון בשני שלבים:
תחילה יש להוכיח קיומו של "אירוע חריג" או "מאמץ בלתי רגיל" עמו נאלץ העובד להתמודד בעבודתו בעת האירוע או בסמוך לו.
בשלב השני ורק אם ימצא בית הדין כי אכן אירע אירוע חריג ימונה מומחה ע"מ שיחווה דעתו האם אכן ישנו קשר סיבתי בין קרות האירוע החריג לבין מחלת התובע או שמא עקב מאפיינים אשר קיימים בתובע עצמו, ממילא היה מתרחש האירוע. (ראה עב"ל 573/05)

יחד עם זאת, בית המשפט העדיף להשאיר את המושג "אירוע חריג" כמושג פתוח ולא להגדירו מפורשות, על כן לחץ נפשי חריג, מתח, עומס,ריב שינויים אקלימיים, מאמץ גופני וכ' -עשויים לענות על ההגדרה של אירוע.
יתרה מכך, בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו באופן סובייקטיבי ע"פ האדם הספציפי אשר עומד מולו ועל כן יכול ויקבע כי אותו עומס נוסף או מאמץ גופני אשר הוטלו על עובדים שונים באותו מפעל ובאותו זמן גרמו אצל פלוני לאירוע ואצל אלמוני היו אלו גורמים אחרים אשר גרמו לאירוע.
(ראה בל (חי') 659-07).