חברות אינטרנט אינן חבות בפיצוי בגין נזק שנגרם בנפילת רשת האינטרנט

מאת: אלי דורון, עורך דין- ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- חנן בן דוד, משפטן

26/6/2012

ת"א(תל אביב יפו) 31602/08 דן בסוגיה האם בעקבות תקלה ברשת האינטרנט יחויבו החברות נטוויז'ן, הנתבעת 1, ובזק, הנתבעת 2, בנזקים להם טוען התובע.

התובע, הינו בעלים ומנהל של משרד עורכי דין אשר ביום 7.2.08 חווה החל מהשעה 5:00 בבוקר הפסקה של שירותי האינטרנט והדואר האלקטרוני למשך כ-11 שעות. לטענת התובע למשרדו נגרמו בעקבות תקלה זו נזקים בסך של 400,000 ₪. כמו כן טען התובע לרשלנות של שתי החברות הן בחיזוי התקלה והן בטיפול בה.

חברת נטוויז'ן טענה כי שירותי האינטרנט נשענים על מערכת אשר יכולה לחוות תקלות ואין חסינות בפני תקלות אלו. כמו כן, טענה חברת נטוויז'ן לתנית פטור חוזית הקבועה בהסכם בין הצדדים. בנוסף על אלו טענה נטוויז'ן כי סעיפים 40-41 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 (להלן:"חוק הבזק") מעניקים לה חסינות סטטוטורית. לטענת נטוויז'ן מקור התקלה כלל לא בעבודות התשתית אותן ביצעה בתאריך האמור אלא בקריסת ציוד של חברת בזק.

חברת בזק טענה גם היא לחסינות מכוח סעיפים 40-41 לחוק הבזק, כן טענה כי לא היתה רשלנות בהתנהלותה וכי התקלה מקורה בנטוויז'ן ומצויה באחריותה.

בית המשפט הנכבד בדק את טענות הצדדים:
א. האם לנתבעות חסינות סטטוטורית מפני התביעה?
התובע מצידו טען כי לא קמה לחברות חסינות משני טעמים האחד לגבי חברת נטוויז'ן- החסינות, טען התובע, אינה מועילה לחברת נטוויז'ן כספקית אינטרנט אלא הוגבלה לשירותי בזק בינלאומיים אשר היא מעניקה. הרחבת החסינות גם לספקי אינטרנט ניתנה לנטוויז'ן רק ביום 1.5.08 דיינו לאחר התקלה נשוא ההליך, כך שהחסינות לא יכולה כלל לעזור ה במקרה דנן. בית המשפט קיבל את טענת התובע לעניין מועד כניסת החוק לתוקף שכן על פי דין תחולתו של חוק הינה מיום פרסומו ברשומות, והתקלה קרתה לפני מועד החלת החסינות על נטוויז'ן.

בית המשפט קבע כי חברת בזק אכן חוסה תחת החסינות שבסעיפים 40-41 לחוק בזק. לעניין חסינותה של חברת בזק הפנה התובע לסיפא הסעיף 42(2) שם קבע המחוקק כי במקרה של "רשלנות חמורה" לא תעמוד החסינות לחברת בזק.

ב. האם לנטוויז'ן תנית פטור חוזית?
לטענת נטוויז'ן ההסכם בין התובע לחברת נטוויז'ן מגביל אחריותה של החברה למקרים בהם מופסק השירות מכל סיבה שהיא ובחתימתו על הסכם זה ויתר התובע, באופן מודע ורצוני, על האפשרות להגיש תביעה בגין כל נזק שיגרם לו עקב הפסקת השירות. התובע טען לעניין הגבלת האחריות כי מטרת הסעיף היא להגן על נטוויז'ן בגין תקלות אשר יגרמו לתשתית של בזק ואין בו כדי לפתור את חברת נטוויז'ן מאחריות בגין השירות עליו היא אחראית. בית המשפט לא קיבל טענה זו בשל המילים "מכל סיבה שהיא" אשר מרחיב את היקף תחולתו של הסעיף.

עוד טען התובע כי החוזה משנת 2001, עת היה שירות הADSL בחיתוליו על כן סעיף הגבלת האחריות רחב אך איננו עוד רלוונטי לשנת 2008, לאחר שנים בהם השימוש בטכנולוגיה התפתח ובכל מקרה משום שנטוויז'ן היא המנסחת- יש לפרש את החוזה לרעת המנסח. לחילופין טען התובע כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. לעניין הזמן שעבר מאז חתימת החוזה בית המשפט קבע כי אם היה רצון הצדדים לשנות את ההסכם במרוצת השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה, הרי שיכלו לעשות כן באין מפריע ובחרו שלא. לעניין הפרשנות קבע בית המשפט כי שינויים אשר ביקש התובע להכניס לחוזה אכן נכנסו ועל כן אין לעשות שימוש בכלל הפרשנות נגד המנסח. כמו כן בשל השינויים שהוכנסו הרי שנשללת הקרקע גם תחת טענת התנאי המקפח בחוזה אחיד שכן אין מדובר בחוזה אחיד. בית המשפט קבע כי לנטוויז'ן עומדת תנית הפטור החוזית.

ג. האם מתקיים החריג "רשלנות חמורה" המסיר את החסינות הסטטוטורית:
בית המשפט מתחיל את הבדיקה בהתייחסות לטענה של התובע כי בנסיבות המקרה, בהן העובדות הפרטים והמידע המקצועי הנוגשים לאירוע התקלה אינם מצויים בידי התובע אלא בידי הנתבעות, אחריות הנתבעות במישור הנזיקי קמה כבר מעצם העובדה שקרתה תקלה על פי הכלל של "הדבר מדבר בעדו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:"פקודת הנזיקין")

לשם הפעלת הכלל "הדבר מדבר בעדו" צריכים להתקיים שלושה תנאים. הראשון- לתובע לא ביתה ידיעה בפועל ואף לא יכולת לדעת מהן הנסיבות שהביאו לאירוע שבו ניזוק. השני- הנזק נגרם על ידי נכס שהיה בשליטתן המלאה של הנתבעות. שלישי- נסיבות המקרה מצביעות על המסקנה כי הנתבעות התרשלו יותר מאשר על המסקנה כי נקטו זהירות סבירה.

בית המשפט דוחה את טענותיו אלו של התובע. הכלל בעניין "הדבר מדבר בעדו" אינו מטיל בהכרח אחריות על כתפי הנתבע ולא די בו, בפני עצמו, להוכחת התביעה. זהו כלל ראייתי, אשר בהתקיים תנאיו, יש בו כדי להעביר את נטל השכנוע אל כתפי הנתבע להוכיח כי לא התרשל במקרה דנן (ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' מוטי סולן). עוד קובע בית המשפט לעניין זה כי גם אם ניתן היה לומר, כי תנאיו של הכלל "הדבר מדבר בעדו" מתקיימים, הרי שהנתבעות עמדו בנטל לשכנע את בית המשפט כי במקרה דנן הן לא התרשלו, בודאי לא התרשלות חמורה.

בית המשפט קבע כי לעבודות התשתית של חברת נטוויז'ן קדמו הערכות פנימיות ותיאום בינה לבין בזק, בהתאם לנהלי החברה. כמו כן התקיימה גם הערכת סיכון פגיעה בלקוחות וזאת הוערכה נמוך. עו קובע בית המשפט כי מן הראיות עולה כי התקלה אשר אירעה במקרה דנן היתה נדירה ובלתי צפויה והיתה קשורה ל"באג" במערכת חדשה בה עשתה שימוש נטוויז'ן. בדיקת השתלשלות העניינים מעלה כי לאחר קרות התקלה לא היתה רשלנות והחברות נדרשו באופן מיידי רציני ואחראי לטיפול בתקלה. התנהלות החברות העלתה כי הטיפול בתקלה היה רציף מהיר ולא לקתה באדישות זלזול או חוסר מקצועיות. נדירות התקלה ומורכבותה כמו גם הטיפול המהיר מעלות כי התנהלות הנתבעות היתה סבירה ולא לקתה ברשלנות כלל, בוודאי שלא רשלנות חמורה.

ד. הנזק אשר נגרם לנתבע:
התובע טען כי הנזק אשר נגרם לו בעקבות התקלה כולל נזקים כלכליים ותדמיתיים. את סכום הנזק חישב התובע על פי שעת שכר טרכת עו"ד כפול מספר העובדים בזמן התקלה על זה הוסיף התובע רכיב התדמיתי והפגיעה באמינות המשרד בעקבות התקלה.
הנתבעות טענו כי הסכום מוגזם וכי התובע לא עשה כלום על מנת לצמצם את הנזקים כמו שימוש בכלי תקשורת חלופיים כגון פקס וטלפון.
לתובע עמדה האפשרות להציג בפני בית המשפט מסמכים הנוגעים לתלונות או פניות של לקוחות המשרד אשר התקבלו בזמן או לאחר התקלה. התובע בחר שלא להגיש מסמכים אלו.

בשל העובדה כי לא עזבו לקוחות את המשרד בעקבות התקלה, לא נפגעו הכנסות המשרד והתובע לא הגיש את תלונות לקוחותיו לבית המשפט- סכום התביעה היה צריך להיות קטן בהרבה מזה הנתבע.

בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות הנתבעות בגין ההליך ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ לכל אחת מהנתבעות.