באחרונה אנו רואים זליגה משמעותית של חייבים לכיוון פשיטת רגל באמצעות מערכת ההוצל"פ בהתאם לשינוי אשר נקבע בהלכה בפס"ד קאשי נ' בנק לאומי, לפיה מקום בו צו התשלומים רק מנציח את החוב, יש להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל כדי לשחררו מהעולם של הליכי הוצאה לפועל.
בשנת 1996 תוקנה פקודת פשיטת הרגל, כאשר תכלית החקיקה של תיקון זה נועדה לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייבים לפתוח דף חדש בחייהם, בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בעצמם בהליכי פשיטת רגל, אף אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל. כן נועד התיקון להקל על יחידים להגיע להסדר עם נושיהם מבלי להפעיל הליכי פשיטת רגל במלואם. בהתאם לשינוי פתח המחוקק פתח רחב יותר מזה שהיה בעבר, לשם כניסה אל הליכי פשיטת הרגל, וקבע כי כונס הנכסים הרשמי יקיים הליכי חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס לצורך הגשת חוות דעת לבית-המשפט בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב. כפי שכתבתי לעיל בהתאם להלכת קאשי, אם נוכח רשם ההוצל"פ, שהחובות אותם חייב החייב לנושיו האמירו וטפחו לסכומים שלא יהא ביכולתו לסלקם בתשלומים ריאליים, לרבות במסגרת איחוד תיקיו בהוצאה לפועל, וככל שצבר חובותיו בתום לב, ימליץ בפני החייב להגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים, שכן במסגרת ההליך, לאחר כינוס נכסיו ולאחר מתן צו פשיטת רגל, יוכל החייב להגיש בקשה להפטר מחובותיו לנושיו. המעמד של מתן צו פשיטת רגל, מאפשר לחייב להמשיך לעבוד ולהתפרנס, והיתרון הגדול הוא שבתום ההליך הוא פותח דף חלק המאפשר לו להתחיל דרך חדשה.
מה החשש שקיים אצל מרבית החייבים לפנות להליך של פשיטת רגל?
מחסום פסיכולוגי - ההליכה לבימ"ש המחוזי לבקשה שיכירו בו כפושט רגל, מהווה מחסום בפני החייב, אבל ביצועו מתחילה תהליך של "מעשה פשיטת רגל", שבסיומו יבקש החייב "צו הפטר" ויהיה פטור מכל חובותיו.
החובות שנצברו לא נצטברו בתום לב (הימורים, נסיעות לחו"ל, רכישת נכסי פאר, מכוניות, פיזור צ'קים בידיעה שהם ללא כיסוי ועוד), דבר שיקשה מאוד על ביהמ"ש להכיר בהליך, אלא אם כן יבקש זאת זוכה שאז חובת תום הלב לא קיימת.
חייבים רבים ביצעו מה שנקרא "הברחת נכסים" ובעת הליכה להליך של פשיטת רגל, תבוצע חקירה מקיפה כנגדם וכנגד בני משפחתם וחבריהם וכל מי שימצא לנכון, במידה והחייב ימצא שהעביר נכסים שלא בתום לב יצטרך להחזיר כל מה שהעניק.
החוק קובע שכל מה שהוענק שנתיים לפני הפניה בבקשה לצו כינוס נכסים, יוחזר לכונס הנכסים שהופך להיות נאמן על נכסי החייב והבעלים שלהם שמוכרז צו פשיטת רגל, ובהמשך יחליט איך לחלקם בהתאם לנושים הקיימים, מובטחים וכו'.
החוק קובע במקביל גם לגבי תקופה גדולה יותר שבין שנתיים לעשר, שאם החייב יצליח להוכיח כי היה בעל יכולת פירעון, הרי שכל מה שהעביר יישאר בידי אלה שקיבלו את הנכסים.
אם החייב ביצע העדפת נושים, ברור שגם אליהם יגיעו והם יצטרכו להחזיר כל מה שקיבלו.
הוא לא יכול לקבל כרטיס אשראי, לפתוח חשבונות בנק, לטוס לחו"ל
במידה ומשמש כעו"ד או רו"ח, לא יוכל לעולם לעסוק במקצוע זה במידה ויוכרז פושט רגל.
מהן היתרונות אם כך של החייב שלא יכול לעמוד בתשלומיו לפנות להליך של פש"ר?
לא ניתן לבצע עיקולים על נכסיו בהימצאו בהליך של פשיטת רגל.
עם ההכרזה על תהליך של פשיטת רגל מסתיימים למעשה כל ההליכים המשפטיים וההוצאה לפועל.
הוא יכול להמשיך לעבוד כרגיל, מבלי לחשוש לביתו.
בכל שלב בהליך יכול החייב להציע הסדר פשרה עם נושיו, הסדר הפשרה מוגש לביהמ"ש, ובמידה וביהמ"ש מאשר את הפשרה המוצעת, הרי שתהליך פשיטת הרגל מסתיים.
במידה ולא מתקיים הסדר פשרה, מתבקש ביהמ"ש ליתן לפושט הרגל "צו הפטר", כאשר יקבל את "צו ההפטר" ימחקו כל חובות העבר שלו (למעט חוב מזונות, חוב בגין קנסות למדינה) ואיתם המגבלות של הקמת עסק, פתיחת חשבונות בנק, אך עדין יהיה מוגבל מעיסוק בעריכת דין וראיית חשבון.
מהם היתרונות לזוכים בהכרזה על חייב כ-"פושט רגל"?
-בהליכי פשיטת רגל אין לחייב שום אפשרות לבצע העדפת נושים. ולא אחת הזוכים הם אלה שפונים בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל.
-במקרה שבו קיים חשש להברחת נכסים, ע"י החייב בטרם הפיכתו למוגבל באמצעים, הכרזה על פשיטת רגל מהווה יתרון גדול לזוכה, שיכול לבצע מעקב מדויק אחרי נכסי פושט הרגל.
-על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, כל הנכסים שהועברו ע"י החייב בחוסר תום לב, שנתיים שקדמו להכרזה על פשיטת רגל, מוחזרים לקופת הנאמן. במידה וחלפו יותר משנתיים אך לא למעלה עשר שנים, יצטרך החייב להוכיח שהוא היה בעל יכולת פירעון של חובותיו בזמן שהעביר נכסיו לאחר.
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
